כמעט אין מי שמשבר הקורונה לא פגע בו קשות מבחינה כלכלית.
אבל למרות המצב הקשה ועל אף שרוב ההורים פוטרו או הוצאו לחופשה ללא תשלום, במקרים רבים התשלומים החודשיים עבור מוסדות החינוך החרדים, הישיבות, תלמודי תורה והסמינרים, ממשיכים לרדת כרגיל, גם בימים אלו – עבור החודש האחרון.
שמעון אלקבץ, אב לשמונה ילדים מציג את הבעיה: “הוצאות הבית הכפילו את עצמם, בחודש האחרון הוכפלה כלכלת הבית. אנחנו לא מצליחים לעמוד בהוצאות הגדולות.
“ביטלתי עד להודעה חדשה את כל תשלמי מוסדות הלימוד ללא הודעה מוקדמת. אין לי כעת מאיפה לשלם סכומים כל כך גדולים”.
אברהם זינגר, אב ל-12 ילדים, תושב הדרום, אומר: “הוציאו אותי לחל”ת, אישתי פוטרה, יש לי להאכיל 12 ילדים. ברוך השם לא חסר אוכל, אבל מוסדות הלימוד צריכים להתחשב בהורים ולא לגבות סכום מלא עבור החודש האחרון.
“מנהלת הסמינר של בנותי שיגרה הודעה להורים שהחודש התשלום כרגיל ללא הנחה כלל. הודענו לה שכרגע אנחנו לא מעבירים את התשלום”.
הסמינרים והישיבות יטענו שבכל מקרה הייתם משלמים, זו תקופה שלא לומדים, ואם לא תשלמו הם יקרסו.
“זו לא תקופה רגילה, זו תקופה שאין לנו הכנסה כלל. מוסדות הלימוד, בעיקר הסמינרים שזה הכסף הגדול, צריכים להתחשב. הסמינרים גובים את התשלום עבור החודש רגיל. אנחנו מוכנים לשלם, אבל קצת התחשבות, שיבקשו חצי מהסכום, לא סכום מלא. אנחנו משלמים עבור הסמינר מעל 2000 שקלים. זה לא סכום סביר כעת. צריך לבוא לקרת ההורים. הרבנים צריכים לצאת בפסק הלכה שלא יתכן שההורים יקרסו והמוסדות לימוד יגבו תשלום מלא. נשלם חצי או שליש, לא תשלום מלא”.
•
פנינו אל מנהלת סמינר בדרום.
חלק מהורי התלמידות לא עובדים בימים אלה. באתם לקרת ההורים בנושא התשלום?
“באנו לקראת ההורים. אני לא מעודכנת אבל באנו לקראתם”.
בכמה באתם לקראתם?
“אנחנו לא צריכים לדווח לך”.
את לא צריכה לדווח. אני מנסה להבין – כמה באתם לקראת ההורים?
“מבחינת משרד החינוך שנת הלימודים נמשכת כרגיל. תלמידה נחשבת לומדת על סוף שנת הלימודים הנוכחית, ממשיכים לגבות תשלום עבור הלימודים. תשלום עבור הפנימיה ביטלנו”.
כמה ההורים משלמים אחרי הביטול, אם התשלום לסמינר הוא 2200 שקלים, אז כמה פחות?
“הרבה פחות, לא מעוניינת לומר”.
הורה שבתו לומדת בסמינר: “הסמינר ממשיך לגבות כרגיל 2200 שקלים. אין שום הנחה”.
מנהלת הסמינר אמרה שבוטל התשלום עבור הפנימיה. זה לא נכון?
“המנהלת משקרת. לא בוטל. ממשיכים לשלם כרגיל 2200 שקלים. אני ביטלתי את התשלום.
“למה שנשלם עבור מה שלא נלמד? אני מוכן להמשיך לשלם עבור משהו. אין למידה מרחוק, ביום שישי האחרון למדו דרך הטלפון כמה דקות בלבד, עבור זה לשלם? מתי הבנות ישלימו את שעות הלימוד? מדובר בסמינר של כ-100 בנות. קצת התחשבות. אנחנו משפחות אברכים. עשרות אברכים עוד צריכים להתווכח כעת עם ראש הכולל אם ישלמו לנו את החודש וחצי האחרונים. ראשי הכוללים יגידו שהתורמים תרמו אך ורק למי שלמד ואתם לא למדתם.
“25 שנה אני אברך. לא לקחתי הלוואה אפילו פעם אחת. בחודש האחרון לקחתי מעל 20 אלף שקל הלוואה. אנחנו לא עומדים תחת הלחץ, לא יודעים מה יהיה”.
זאב הוא מהנהלת ישיבת ‘קול יעקב’ בירושלים, בה לומדים כ-300 תלמידים.
עבור החודש הזה ההורים יצטרכו לשלם?
“עבור החודש הזה לא יגבה תשלום. ראש הישיבה הודיע להנהלת הישיבה שלא לגבות החודש הזה שכר לימוד”.
מה הניע את הרב לקבל החלטה כזו ?
“המצב של כולם קשה, בעיקר בזמן הזה, החגים וכל המצב. רוב ההורים של התלמידים שלנו הם בני תורה, לכולם המצב הכלכלי קשה מאוד.
“הישיבה לקחה על עצמה לעזור בתקופה הזאת ולא לגבות תשלום. הרב יהודה הדס קיבל את ההחלטה. מי שמכיר את הרב הדס, ראש הישיבה, יודע שהרב חושב על כולם לפני שהם שחושבים על עצמם”.
עד מתי לא תגבו תשלום?
על החודש הזה הישיבה לא גובה. מה יהיה הלאה? נראה איך יתפתחו העניינים”.
•
ומה אומרת ההלכה?
שוחחנו עם הדיין, הגאון רבי ציון בוארון.
מה דעתו של הרב בנושא התשלום לישיבות, תלמודי התורה והסמינרים ביים אלו שאין בהם לימודים?
לסמינרים יש תקציב ממשלתי, להם אין בעיה, למה הם צריכים לגבות תשלום?! לדעתי הם צריכים להוריד את כל התשלום. יש להם תקציב מהמדינה. לגבי בתי הספר – זה לא בסדר שהם ממשיכים לגבות תשלום. אני חשוב שזה לא בסדר, גם להם יש תקציב ממשלתי.
הישיבות ותלמודי התורה במצב לא פשוט, הם בקריסה, בסכנת התמוטטות, חייבים לקחת את זה בחשבון”.
הרב הוסיף: “לי אף אחד לא ישמע, צריכים להתכנס יחד פוסקי הלכה מכל החוגים ולהוציא דעת תורה בנושא. מדובר בנושא מורכב ולא פשוט, יש גני ילדים, ישיבות, סמינרים, ת”ת, בתי ספר, מעונות. אי אפשר לעשות הכללה במצב הזה, ישבו תלמידי חכמים ויחליטו”.
פנינו גם אל הדיין הגאון רבי מנדל שפרן.
בעניין התשלום למוסדות הלימוד – צריך לשלם או לא לשלם?
“בית הדין בביתר הוציא הוראות זמניות. לכל מוסד הורידו סכום מסוים, הוציאו הוראות ביניים, עד שהיה ברור מה עושים. בשלב זה – לעשות מה שהם החליטו.
“בהמשך, כשהדברים יהיו יותר ברורים, פוסקי הלכה מכל הזרמים בציבור החרדי צריכים להתכנס ולהוציא פסק הלכה כמה מוסדות הלימוד יוכלו לגבות”.
