שופטת בית משפט השלום בבאר שבע, אורית ליפשיץ, קיבלה באופן תקדימי, תביעה אזרחית של ארגון המזוהה עם פעילי להט”ב, כנגד בית דפוס בעיר – אשר סרב לבצע עבודת דפוס שנגדה את אמונתו, ובכדי לבצעה הוא היה חייב לעבור על ההלכה היהודית.
בימ”ש חייב את בית הדפוס לשלם לתובעים סכום של 50,000 ש”ח.
האירוע נשוא התביעה התרחש לפני כ-3 שנים, אז סטודנטים מאוניברסיטת בן גוריון ביקשו הצעת מחיר עבור הדפסת חומרי פרסום.
בתגובה לבקשה השיב בית הדפוס לפונים מייל, בו הזהיר שלא לשלוח לבית הדפוס חומרי תועבה. “איננו עוסקים בחומרי תועבה, יהודים אנחנו”, נכתב באזהרה.
לאחר מייל זה לא התקיימה כל פניה ישירה חוזרת מצד הסטודנטים, אלא באמצעות עו”ד שהתגלגלה לתדהמת בעל בית הדפוס לתביעה משפטית ע”ס 100,000 ש”ח.
את בית הדפוס ייצג עו”ד מנשה יאדו מארגון חוננו.
עו”ד יאדו הציג לבימ”ש שתי חוות דעת של רבנים, אשר קבעו כי על פי ההלכה היהודית בעלי בית הדפוס אינם יכולים להדפיס חומר מסוג זה. עוד טען עו”ד יאדו, כי לא ניתן לחייב את בית הדפוס לייצר במו ידיו מוצר יחודי ללקוח שנוגד את אמונתו ואת ההלכה היהודית.
בהחלטתה קבעה השופטת באופן תקדימי: “מקום שבו אמונתם מתנגשת עם ההכרח לתת שרות ‘במקום ציבורי’ הערך האחרון מכריע” – תוך שהיא מנמקת שיש לפרש את חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים בצורה רחבה, וכי הוא גובר על חופש הדת.
נקודה נוספת אותה קבעה השופטת היא, כי יש לחייב בעלי עסקים לתת שרות לא רק במוצרי מדף, אלא אף בייצור יחודי למזמין ההזמנה.
עו”ד מנשה יאדו מארגון חוננו שייצג את בית הדפוס תקף בצורה חריפה את החלטת בית המשפט: “בית המשפט הכשיר את הכפייה החילונית בישראל. אם במדינת ישראל יהודי מאמין לא יכול לנהל עסק על פי אורחות חייו, איפה כן???
“כל יהודי מאמין יודע שעם ישראל שרד אלפי שנות היסטוריה בזכות תורת ישראל. ביהמ”ש שכח או אולי אף פעם לא למד את השיעור הזה והוציא פסק דין שמנחית מכת מחץ על בית עסק של אנשים יראי השם ונקיי כפיים שבשל צו מצפונם וציוו דתם לא השתחוו לפסל הלהטב”י.
“זהו יום קשה למדינת ישראל, אשר חייבת במציאות המורכבת לאפשר שוויון גם לשומרי תורה ומצוות, כפי שאפשרו בסוגיות דומות בתי המשפט הן בארה”ב והן בבריטניה, אולם בית המשפט בישראל הפעיל מנגנון הכרעה חד צדדי, פרו להטב”י ואנטי דתי שיכרסם בכושר הלכידות של החברה הישראלית ויפגע בחוסנה”.
עו”ד אריה ארבוס, מתמחה בדין האזרחי מסחרי ושותף במשרד ארבוס-קדם-צור, אומר לחרדים 10: “מדובר בפסק דין בעייתי בלשון המעטה. על פי החוק, אפלייה על רקע מגדרי הינה אפליה הנוגעת להפלות אדם עצמו ולא לייצר מוצר או שירות אותו הוא דורש.
“במקרה הזה, יש דרישה ליצור מוצר או שירות שלשיטת הספק אסור לשיווק ולייצור מטעמי מצפון ודת”.