16 באפריל 2020
הסכם קואליציוני לכינון ממשלת חירום ואחדות לאומית
שנערך ונחתם בתאריך 20 אפריל 2020
כ”ב בניסן התש”פ
בין-
סיעת הליכוד בכנסת ה-23 (להלן:” הליכוד”)
לבין-
סיעת כחול לבן בכנסת ה-23 (להלן: “כחול לבן “)
הואיל: ומדינת ישראל נקלעה למשבר היסטורי עקב התפשטות נגיף הקורונה ועקב המשבר החברתי, הרפואי והכלכלי שנובע ממנו, הגיעו ראש הממשלה ויו”ר הליכוד, חה”כ בנימין נתניהו (להלן: “ראש הממשלה”), ויו”ר כחול לבן וראש הממשלה החלופי, חה”כ בנימין גנץ (להלן: “ראש הממשלה החלופי”), לכדי החלטה, כי טובתה של מדינת ישראל מחייבת הקמה לאלתר של ממשלת חירום ואחדות לאומית ובכללה קבינט חירום למאבק בנגיף הקורונה וקבינט פיוס שיפעל לאיחוי הקרעים בחברה הישראלית.
והואיל: וממשלת החירום הלאומית תוביל את ההתמודדות עם מגפת הקורונה על כל היבטיה.
הממשלה תפעל באמצעות קבינט הקורונה שיתכלל את כלל פעולות הממשלה בתיאום עם משרדי הממשלה, כנסת ישראל, מערכת הביטחון ויתר רשויות המדינה על מנת לטייב את פעולותיה של מדינת ישראל בתחום הבריאותי, הכלכלי והחברתי.
הקבינט גם ירכז את אסטרטגיית היציאה של ישראל מתקופה זו בהיבטים השונים.
הממשלה תנהל את כלל הפעולות למיגור המגפה, כולל הגבלת פעולת המשק בהתאם להערכות מצב ורכישת הציוד הרפואי הנדרש. כמו כן תפעל הממשלה על מנת לחזק את מערכת הבריאות הציבורית והצוותים הרפואיים שמובילים את העשייה בתחום.
הממשלה תוביל תוכניות כלכליות ותקציב מדינה המותאמים לצרכים חסרי התקדים בעקבות המגפה. התוכניות יכללו מענים בסוגיות של תעסוקה, דאגה לעובדים ולמעסיקים, הסרת חסמים מיותרים, תמיכה כלכלית למגזר העסקי, העצמאיים והמגזר השלישי ופעולות נוספות להתמודדות עם המיתון הקשה שאליו נקלע המשק הישראלי.
הממשלה תפרוש רשת ביטחון כלכלית-חברתית תחת כלל אזרחי המדינה, בדגש על האוכלוסיות החלשות. ייבנו תוכניות לטיפול באוכלוסיות ייעודיות המצויות במצוקה כלכלית וחברתית קשה במיוחד.
מתוך תפיסה כי עת חירום היא, אנו נפעל במשותף על מנת לחלץ את מדינת ישראל שנקלעה יחד עם האנושות כולה למשבר בריאותי, כלכלי וחברתי חסר תקדים.
והואיל: ובממשלה שתקום בתקופת החירום לא תבוצע כל חקיקה ראשית או משנית שאינה קשורה להתמודדות עם משבר הקורונה בכפוף לאמור להלן בהסכם זה;
והואיל: והצדדים סיכמו כי לאחר כינון הממשלה יוקם צוות לשם ניסוח קווי היסוד של הממשלה בתקופת האחדות;
לפיכך הוסכם והותנה בין הצדדים כי ממשלת החירום והאחדות הלאומית תיכון על בסיס העקרונות המפורטים להלן:
1. א. תוקם ממשלת חירום ואחדות לאומית היא הממשלה ה- 35 (להלן: “הממשלה”) לתקופה של 36 חודשים. המועד כאמור יימנה מיום השבעת הממשלה בכנסת.
ב. הבחירות לכנסת ה -24 תערכנה ביום שלישי הראשון שלאחר תום 36 חודשים מיום כינון הממשלה.
ג. על אף האמור בסעיף קטן ב’ דלעיל, במידה ויחליטו הצדדים להשאיר את תאריך התפזרותה החוקי של הכנסת ה-23 כפי שהוא קבוע כיום בחוק על כנו, יוכלו עד תום שנתיים וחצי ממועד השבעת הממשלה ה-35 להאריך את תוקפו של הסכם זה בהסכמה, ולתקופה שלא תעלה על המועד הקבוע בחוק כמועד התפזרותה של הכנסת ה-23, ברוב של 75 חברי כנסת.
2. א. הממשלה תהא ממשלה דו גושית: מפלגת הליכוד תהיה גוש ביחד עם כל מפלגה שהיא תבקש לצרף עמה לממשלה, וכחול לבן תהיה גוש ביחד עם כל מפלגה שהיא תבקש לצרף עמה לממשלה. כל מפלגה שתצטרף לממשלה מטעם גוש מסויים, תהיה מחוייבת לכל הוראות הסכם זה.
ב. הממשלה תהיה פריטטית. מספר השרים שיהיו לגוש הליכוד יהיה שווה למספר השרים שיהיו לגוש כחול לבן. השמירה על האיזון בין הגושים תהיה בכל המסגרות הנגזרות מהממשלה, הכנסת; וניהול הקואליציה, לרבות בוועדות שרים, בקבינט המדיני-בטחוני, בקבינט החירום לקורונה, בקבינט הפיוס הלאומי ובקבינט העל הכלכלי (שיכלול את ראש הממשלה, ראש הממשלה החלופי, שר האוצר ושר הכלכלה). השמירה על האיזון בין הגושים תיעשה גם במקרה שבו יצורפו שרים לממשלה במהלך כהונתה, באופן שמספר השרים של גוש הליכוד יהיה תמיד שווה לזה של גוש כחול לבן ולהפך.
ג. על אף האמור בסעיף קטן ב’ מובהר כי ייצוג הסיעות השונות החברות בקואליציה בוועדות הכנסת יהא על פי גודלן כמתחייב מאופן חלוקת המקומות בוועדות הכנסת על פי כללי העבודה של הכנסת. מוסכם בין הצדדים כי הם יסייעו האחד לשני בפתרון בעיות ובמתן מענה לצרכים של צד כזה או אחר לנציגות בוועדה מוועדות הכנסת.
3. א. הממשלה היא ממשלת חירום ואחדות לאומית.
ב. בפרק הזמן שממועד כינון הממשלה ועד תום ששה חודשים ממועד זה, תפעל הממשלה כממשלת חירום. ראש הממשלה וראש הממשלה החלופי יוכלו ביחד להאריך את תקופת ממשלת החירום בהסכמה, בהתאם לנסיבות, לתקופות נוספות, כל פעם לתקופה שלא תעלה על שלושה חודשים (להלן: “תקופת החירום”).
ג. בתקופת החירום, לא תבוצע, לא תידון ולא תקודם כל חקיקה ראשית ו/או משנית שאינה קשורה להתמודדות עם משבר הקורונה על כל היבטיו, לרבות ההיבט הרפואי, ההיבט החברתי וההיבט הכלכלי, וכן חקיקה הנדרשת לצורך כך. על אף האמור בסעיף קטן זה, ניתן יהיה לקדם בתקופת החירום חקיקה ראשית ו/או חקיקת משנה בהסכמה בין ראש הממשלה לראש הממשלה החלופי.
בתקופת החירום לא יבוצעו מינויים בכירים בשירות הציבורי הטעונים אישור הממשלה. כל המינויים הבכירים כאמור, הזמניים ו/או המינויים בפועל הקיימים במשרדים יוארכו לתקופה כאמור. האמור לא יחול לעניין מינוי מנכ”לים במשרדי הממשלה, אשר מינויים יובא בפני הממשלה על פי שיקול דעת השר אשר המינוי מתבקש במשרדו.
ד. עם השבעת הממשלה קווי היסוד של הממשלה יתייחסו לענין משבר הקורונה והשלכותיו רחבות ההיקף על המשק והחברה בישראל (בריאות, כלכלה, חברה בדגש על אוכלוסיות חלשות, שת”פ אזורי בתחום הקורונה עם מדינות וגופים במזרח התיכון). לאחר כינון הממשלה יוקם צוות בראשות נציג מכל גוש ובו לפחות נציג אחד מכל סיעה השותפה לממשלה, לשם ניסוח קווי היסוד של הממשלה וסיכומים נוספים ככל שיידרשו ביחס לאופן עבודת הממשלה בתקופת האחדות. כן יגבש הצוות, בהסכמה כמפורט להלן, כללים לביצוע מינויים בכירים בשרות הציבורי הטעונים אישור ממשלה לתקופה שלאחר תקופת החירום. הרכב הצוות יהיה שיוויוני בין הגושים, באופן שבמידה וגוש מסויים ימנה יותר סיעות, הגוש השני יהא רשאי להוסיף חברים מטעמו לשם השגת מספר שווה של חברים בוועדה. כל החלטה שתתקבל בוועדה טעונה הסכמה של שני ראשי הוועדה משני הגושים. הוועדה תסיים את עבודתה עד לתום תקופת החירום.
ה. עם תום תקופת החירום, יהא קידומן של כל יוזמות חקיקה ראשית מותנה באישור ועדת השרים לחקיקה, אשר תפעל במתכונת המחייבת הסכמה הדדית כמפורט בסעיף 21 להסכם זה.
ו. בכל תקופת כהונת הממשלה כל חברי הכנסת מסיעות הקואליציה יהיו מחוייבים להתנגד לכל דבר חקיקה ראשית שלא אושר מראש על ידי ועדת השרים לענייני חקיקה.
4. א. משך 18 החודשים הראשונים לכהונתה של הממשלה יעמוד בראשה ראש הממשלה, וראש הממשלה החלופי ימונה כממלא מקום ראש הממשלה.
ב. בתום 18 החודשים הראשונים כאמור, בסעיף קטן א’, ולמלוא התקופה בת 18 החודשים שנותרה לכהונת הממשלה, יכהן ראש הממשלה החלופי, כראש הממשלה, וראש הממשלה יכהן כראש ממשלה חלופי וממלא מקום ראש הממשלה.
ג. חוק יסוד: הממשלה וכל חוק אחר הנוגע לדבר יתוקנו לפני השבעת הממשלה, בין היתר, באופן שיאפשר את עיגון ההסדר כאמור בעת השבעת הממשלה, ללא צורך בהתפטרות ראש הממשלה בתום 18 החודשים לכהונתו וללא צורך בהשבעה חוזרת של הממשלה עם כניסתם של ראש הממשלה החלופי לתפקיד ראש הממשלה וראש הממשלה לתפקיד ראש הממשלה החלופי.
ד. במסגרת תיקוני החקיקה הנזכרים בסעיף קטן ג’ לעיל, ייקבע גם כי סעיפים 17 ו- 18 לחוק יסוד:הממשלה, וסעיף 4 לחוק הממשלה, יחולו גם על מי שנושא בתפקיד ראש הממשלה החלופי וכי סעיף 22 (ב) לא יחול על מי שנושא בתפקיד ראש הממשלה החלופי. פרט לאמור בסעיף זה ולאמור בהצעת החוק המצ”ב, לא ייעשה שינוי במעמד ראש הממשלה או במעמד ממלא מקומו, אולם בהצעת החוק יקבע שראש הממשלה לא יכול במסגרת סעיף 22 לפטר שרים מהגוש של כחול לבן אלא רק ממלא מקומו יוכל לעשות זאת ובתקופת הרוטציה רק מ”מ רה”מ יוכל לפטר או למנות את שרי גוש הליכוד.
ה. כן תיקבענה הוראות נוספות לעניין אבטחת ראש הממשלה החלופי ומ”מ ראש הממשלה ונושאים הנגזרים מכך דוגמת סידורי דיור, משרד וכל הנגזר מכך באופן ישיר ועקיף, כשאין בכך כדי לגרוע מאום מכך שמשהיה ראש הממשלה החלופי וממלא מקום ראש הממשלה לראש ממשלה יהיה ראש הממשלה לכל דבר וענין לרבות סידורי דיור של ראש הממשלה וכיו”ב, וראש הממשלה, שיהפוך לראש ממשלה חלופי וממלא מקום ראש הממשלה יהיה זכאי לכל התנאים הנלווים למ”מ ראש ממשלה.
5. לא ימונו סגני ראש ממשלה.
6. העברת סמכויות או אגפים בין משרדים שבידי אחד הגושים, תיעשה בהסכמת ראש הממשלה כשמדובר בגוש הליכוד ובהסכמת ראש הממשלה החלופי כשמדובר בגוש כחול לבן. העברת סמכויות בין משרדים המוחזקים על ידי שרים שלא מאותו גוש, תיעשה בהסכמה בין ראש הממשלה וראש הממשלה החלופי.
7. טרם כינונה של הממשלה תועבר בכנסת כל החקיקה הנדרשת לצורך כינון הממשלה כנדרש על פי הסכם זה. בכלל זה, תעוגן בחקיקה השבעתם במועד כינון הממשלה של ראש הממשלה וראש הממשלה החלופי לתפקידיהם לכל אורך תקופת כהונת הממשלה, באופן שעם ביצוע הסדר הרוטציה הקבוע בהסכם זה הממשלה תמשיך לכהן מבלי שיהיה צורך להביע בה שוב אמון בכנסת. ראש הממשלה וראש הממשלה החלופי יושבעו בכנסת לתפקידיהם על פי תקופות הכהונה בתפקידים אלה הקבועות בהסכם זה, במועד כינון הממשלה. כן יחוקקו ההוראות בדבר מועד פיזורה של הכנסת ה-23 ועריכת הבחירות לכנסת ה-24, תוך שייקבע כי הממשלה תכהן לכל אורך תקופת כהונתה ללא מגבלות כממשלה מכהנת.
8. הצדדים ייתנו זה לזה בטחונות נוספים לקיום מלא של הסכם זה, ובפרט לעניין הסדר הרוטציה בתפקידי ראש הממשלה ומ”מ ראש הממשלה וכהונת מר בנימין נתניהו ומר בני גנץ בתפקידים האמורים בהסכם זה. ייקבע הסדר מיוחד לעניין הצבעת אי אמון: ההסדר הקיים יוותר על כנו אבל ראש ממשלה וראש ממשלה החלופי לא יוכלו לעמוד בראש ממשלה שתכהן כתוצאה מהבעת אי אמון בממשלה. פיזור הכנסת בחוק במהלך השנה וחצי הראשונות יביא לכניסה לתפקיד של ראש הממשלה החלופי, שיכהן בתקופת ממשלת המעבר ובלבד שלפחות 12 חברי כנסת שנמנו במועד השבעת הממשלה על גוש הליכוד תמכו בהצעת החוק. פיזור הכנסת בשנה וחצי האחרונות יותיר את ראש הממשלה החלופי בתפקידו ובלבד שלפחות 12 חברי כנסת מגוש הליכוד (במועד השבעת הממשלה) תמכו בהצעת החוק לפיזור הכנסת. פחת מספר חברי גוש הליכוד מ- 59 ביום השבעת הממשלה, יפחת בהתאמה מספר 12 הח”כים הנזכר לעיל. פיזור הכנסת בחוק במהלך השנה וחצי האחרונות יביא לכניסה לתפקיד של ממלא מקום ראש הממשלה, שיכהן בתקופת ממשלת המעבר ובלבד שלפחות 12 חברי כנסת שנמנו במועד השבעת הממשלה על גוש כחול לבן תמכו בהצעת החוק.
היה ובסמוך להשבעת הממשלה ועד תום תקופת החירום תהיה או תתהווה מניעה נוכחית או עתידית למינוי ראש הממשלה בנימין נתניהו ו/או ח”כ בני גנץ לתפקיד ראש הממשלה ו/או לתפקיד ראש הממשלה החלופי ומ”מ ראש הממשלה (לאחד או שני התפקידים באחת או שתי תקופות הממשלה) הליכוד וכחול לבן מתחייבות שלא להציע כל מועמד חלופי לתפקיד ראש הממשלה וראש הממשלה החלופי בכנסת ה- 23 ולא לתמוך בכל מועמד אחר. במקרה האמור, יפעלו הצדדים במשותף להביא את הכנסת לפיזור.
הוראת פסקה זו תעמוד למשך 6 חודשים מיום כינון הממשלה או 30 יום מהיווצרות המניעה (כאמור לעיל) לפי הזמן הקצר ביניהם.
הנסיבות האמורות בסעיף 43א (א) להצעת חוק יסוד: הממשלה (ממשלת חילופים) לא יחשבו מניעה לענין סעיף זה.
9. חדל או נבצר מראש הממשלה נתניהו לכהן באופן קבוע כראש ממשלה טרם הזמן שנקצב לו, מסיבות בריאותיות או מפני שהתפטר מתפקידו מבחירתו וביוזמתו, ייכנס לתפקידו ממלא מקומו ויכהן את מלוא התקופה שנקצבה לו (18 חודשים). לאחר 18 החודשים האמורים ישוב ראש הממשלה נתניהו לתפקיד ראש הממשלה לשארית התקופה שהיתה עומדת לו אלמלא הסתיימה כהונתו כאמור בסעיף זה. כן יחולו יתר התנאים המפורטים בהצעת החוק המצורפת להסכם זה.
10. א. לא יפוטר שר השייך לגוש הליכוד ללא הסכמת ראש הממשלה ולא יפוטר שר השייך לגוש כחול לבן ללא הסכמת ראש הממשלה החלופי. ראש הממשלה לא יהיה רשאי לפטר את ממלא מקומו או שר מהגוש שבראשו עומד ממלא מקום ראש הממשלה. ההסדר כאמור יחול בהתאמה גם בתקופת הכהונה השניה . ב. חדל אחד השרים לכהן כחבר ממשלה מכל סיבה שהיא, יבחר ראש הממשלה או ממלא מקום ראש הממשלה לפי הענין את השר השייך לגוש שבראשו הוא עומד אשר יבוא במקומו,. למען הסר ספק מנגנון האיזון הפריטטי בין שני הגושים, כאמור בהסכם זה ישמר.
ג. במקרה בו חבר ממשלה יהא מנוע מלהשתתף בהצבעה בעניין מסויים, ייקבע מנגנון קיזוז לפיו שר השייך לגוש השני לא ישתתף אף הוא בהצבעה על מנת להבטיח שעקרון הפריטטיות יישמר. עיקרון זה יפעל אף במקרה בו אחד הגושים נמנע, באופן זמני או קבוע, מלמנות את מלוא מכסת השרים המוקצית לו על פי הסכם זה.
11. יינתנו ערבויות ובטחונות מירביים של כל הסיעות החברות בקואליציה לקיום ההסכם הקואליציוני, שייחתם אף הוא על ידי המפלגות השותפות לקואליציה. תקבע התחייבות סיעתית שלא לשתף פעולה בפירוק אפשרי כלשהו של הקואליציה. כל סיעות הקואליציה יתמכו בהמשך כינון קואליציה זו אף אם אחד הצדדים להסכם זה הפר או פרש מהמסגרת הקבועה בהסכם.
12. בתקופת החירום הממשלה תורכב מ- 32 שרים (כולל ראש הממשלה וממלא מקומו). עד 30 ימים לאחר תום מלוא תקופת החירום יתמנו עוד 4 שרים (שני שרים לכל צד). היה וצד לא ימנה את השרים שהוא רשאי למנות על פי סעיף זה, לא יפגע הדבר בעיקרון הפריטטיות כאמור בסעיף 10(ג).
13. א. הממשלה תכלול עד 8 סגני שרים לכל גוש, כאשר כל גוש ימנה סגני שרים למשרדים המוחזקים על ידו, אלא אם הושגה הסכמה בין ראש הממשלה לבין ראש הממשלה החלופי למינוי סגן שר השייך לגוש אחד במשרד המוחזק על ידי הגוש השני.
ב. על אף האמור בסעיף קטן א’ לעיל, כל צד יוכל למנות עד שני סגני שרים במשרדים של הצד השני (ובלבד שלא שני סגני השרים מגוש אחד ימונו במשרד שבראשות שר מהגוש השני), בכפוף לכך שזהות סגן השר תהיה מוסכמת על השר הרלבנטי. ניתן יהיה למנות שני סגני שרים במשרד והחוק יתוקן לשם כך.
ג. לצורך ביצוע כל האמור בסעיף זה, יבוצעו טרם כינון הממשלה כל תיקוני החקיקה הדרושים, לרבות תיקון סעיף 25(ד) לחוק יסוד:הממשלה.
14. א. משרדי הממשלה יחולקו בין הגושים באופן המפורט להלן בסעיף זה. ראש הממשלה וממלא מקומו יקבעו לאורך כל תקופת כהונת הממשלה, כל אחד ביחס לגוש שלו, את זהות השרים, לרבות אילו תיקים יימסרו לסיעות נוספות החברות בקואליציה.
ב. משרדי הממשלה אשר יימסרו לגוש הליכוד הם: ראש הממשלה למשך התקופה הראשונה לכהונתה של הממשלה.
ראש הממשלה החלופי ומ”מ ראש הממשלה לתקופה השנייה לכהונתה של הממשלה, כמוסדר בסעיף 4 לעיל. ראש הממשלה החלופי וממלא מקום ראש הממשלה יפעל בהסכמה מראש ובתיאום עם ראש הממשלה בענין הקשרים הבינלאומיים של ישראל.
1) משרד האוצר
2) תיק החוץ למשך התקופה השניה לכהונתה של הממשלה
3) המשרד לבטחון פנים
4) משרד החינוך
5) משרד הפנים
6) משרד התחבורה
7) משרד הבינוי והשיכון
8) משרד הבריאות
9) המשרד לשירותי דת
10) משרד האנרגיה
11) המשרד להגנת הסביבה
12) המשרד לענייני מודיעין
13) המשרד לשיתוף פעולה אזורי
14) המשרד לנגב לגליל ולפריפריה
15) משרד לענייני ירושלים ומורשת
ד. משרדי הממשלה אשר יימסרו לכחול לבן הם:
1) ראש הממשלה החלופי ומ”מ ראש הממשלה לתקופה הראשונה לכהונת הממשלה. ראש הממשלה לתקופה השנייה לכהונת הממשלה.
2) משרד הביטחון
3) משרד החוץ לתקופה הראשונה לכהונת הממשלה
4) משרד המשפטים
5) משרד הכלכלה
6) משרד העבודה והרווחה
7) משרד התקשורת
8) משרד החקלאות
9) משרד התרבות והספורט.
10) משרד העלייה והקליטה
11) משרד התיירות
12) משרד לענייני מיעוטים
13) משרד לענייני תפוצות
14) משרד המדע וחלל
15) המשרד לעניינים אסטרטגיים
16) המשרד לשוויון חברתי והגמלאים
משרד האנרגיה או המשרד להגנת הסביבה בתקופה השניה לכהונת הממשלה, כפי שיקבע בהסכמה בין ראש הממשלה לממלא מקומו
15. 48 שעות טרם כינון הממשלה יתפטר יו”ר הכנסת בני גנץ מתפקידו, וייבחר יו”ר חדש לכנסת מטעם גוש הליכוד. מועמד גוש הליכוד לתפקיד יו”ר הכנסת יהיה מוסכם על ראש הממשלה החלופי. כל חברי הכנסת של סיעות הקואליציה יתמכו במועמד גוש הליכוד לתפקיד יו”ר הכנסת. באותה ישיבה תושבע גם הממשלה.
16. תפקיד יו”ר הכנסת יהא שייך לגוש הליכוד לכל אורך תקופת כהונת הכנסת ה-23. נפסקה מסיבה כלשהי כהונת יו”ר הכנסת במהלך תקופת כהונת הכנסת ה-23 יתמכו כל חברי סיעות הקואליציה במועמד גוש הליכוד שיבוא במקומו שיהיה מוסכם גם על ראש הממשלה החלופי.
17. א. יחוקק חוק נורבגי שיאפשר לשר או לסגן שר להתפטר מחברותו בכנסת לטובת הבא ברשימת סיעתו, ולחזור ולכהן בכנסת מיד עם התפטרותו מתפקידו המיניסטריאלי. במסגרת החוק ייקבע כי מרגע שחדל שר או סגן שר שהתפטר מן הכנסת במסגרת ההסדר הקבוע בחוק הנורבגי, מלכהן בתפקידו המיניסטריאלי, הוא ישוב באופן אוטומטי לכהן כחבר כנסת, ואחרון חברי הרשימה של סיעתו שמכהן בכנסת באותה עת, יחדל מלכהן בה.
ב. בחוק ייקבע כי לעניין רשימת מועמדים המורכבת מצירוף של מפלגות, ייראה כל מרכיב שלה לצרכי החוק הנורבגי כסיעה נפרדת, באופן שבמקום שר או סגן שר שיתפטר מן הכנסת, יבוא המועמד הראשון ברשימה שאינו חבר כנסת הנמנה עם מפלגתו של השר או סגן השר בהתאם לרישום שנעשה בעת אישור רשימת המועמדים לכנסת על ידי ועדת הבחירות המרכזית.
ג. מספר השרים וסגני השרים שיוכלו להתפטר מן הכנסת במסגרת ההסדר הקבוע בחוק הנורבגי לא יעלה על חמישה מכל סיעה בת פחות מ-20 חברי כנסת, אך לא יותר משליש סיעה או שני חברי כנסת הגבוה מביניהם ולא יעלה על 2 מכל סיעה בת יותר מ-20 חברי כנסת בעת ובעונה אחת.
18. זהות שגריר ישראל בוושינגטון תיקבע תמיד על ידי ראש הממשלה המכהן, כך שבמהלך תקופת כהונתו של ראש הממשלה החלופי כראש ממשלה, תיקבע על ידי ראש הממשלה החלופי.
19. שגריר ישראל באו”ם, שגריר ישראל בלונדון, שגריר ישראל בפריז ושגריר ישראל בקנברה ימונו על ידי ראש הממשלה לכל תקופת כהונתה של הממשלה (לא יוחלפו גם בעת ולאחר ביצוע הרוטציה).
20. קביעת סדר יום לעבודת הממשלה ולדיוניה תיעשה מראש ובהסכמה של ראש הממשלה וראש הממשלה החלופי וממלא מקום ראש הממשלה. לא יועלה נושא שלא זכה להסכמה מראש בין השניים. בכל פורום שראש הממשלה יושב בו – יישב אף ראש הממשלה החלופי וממלא מקום ראש הממשלה. ראש הממשלה וראש הממשלה החלופי וממלא מקום ראש הממשלה ייחשפו באופן מלא ותואם לכל חומרי המודיעין ולכל חומר אחר.
21. שר המשפטים יהא יו”ר ועדת השרים לענייני חקיקה. גוש הליכוד ימנה מ”מ ליו”ר הוועדה. לא יועלה על סדר היום בוועדה, ולא תתקיים הצבעה, בשום נושא שלא יוסכם במפורש ומראש בין יו”ר הוועדה לממלא מקומו. ועדת השרים לענייני חקיקה תהא גם היא פריטטית באופן שמספר החברים בה מכל גוש יהא שווה. כל חברי הקואליציה יתנגדו לכל הצעת חוק פרטית שלא אושרה על ידי וועדת השרים לענייני חקיקה.
22. א. ועדות הכנסת אשר ראשותן תימסר לגוש הליכוד הן:
1) ועדת הכספים
2) ועדת החוקה חוק ומשפט
3) הוועדה לענייני קורונה
4) ועדת העבודה והרווחה
5) ועדת העליה והקליטה
6) הועדה לענייני סמים
7) ועדת הכלכלה
ב. ועדות הכנסת שראשותן תימסר לגוש כחול לבן הן:
1) ועדת החוץ והביטחון
2) ועדת הפנים והגנת הסביבה
3) ועדת החינוך
4) ועדת הכנסת
5) ועדת המדע והטכנולוגיה
6) הועדה למעמד האשה
7) הועדה למעמד הילד
ב. יו”ר וועדת הכנסת לכל התקופה, יהיה מטעם גוש כחול לבן. כהונתו תוגדר לשנה וחצי ולאחר מכן הוא יועמד לבחירה מחדש או שיבחר מועמד אחר מגוש כחול לבן.
יו”ר וועדת חוקה חוק ומשפט לכל התקופה, יהיה מטעם גוש הליכוד. כהונתו תוגדר לשנה וחצי ולאחר מכן הוא יועמד לבחירה מחדש או שיבחר מועמד אחר מגוש הליכוד.
23. יו”ר הקואליציה והשר המקשר בין הממשלה לכנסת ימונו על ידי מי שמהן באותה עת בתפקיד ראש הממשלה.
24. עם כינון הממשלה יחוקק חוק הגיוס על פי הצעת משרד הביטחון וצה”ל, תוך תיקון לפיו יעדי הגיוס יקבעו בהחלטת ממשלה ולא בחקיקה ראשית. כן יערכו התאמות במועדים האמורים בהצעת החוק (שהוגשה בחודש יולי 2018), כך שכל המועדים ידחו בהתאמה ממועד קבלת החוק בקריאה שלישית בכנסת. עוד תתוקן ההצעה באופן שבמקרה שבו פחת מספר המתגייסים בפועל, החל משנת הגיוס 2022, מ־85 אחוזים מיעד הגיוס השנתי הכולל במשך שלוש שנות גיוס רצופות, תחליט הממשלה בתוך שנה על תכנית יעדי גיוס שנתיים ותאשר תכנית לתמריצים כלכליים – חיוביים ושלילים, לעמידה או לאי עמידה ביעדים. חרף האמור לעיל, לאחר חקיקת חוק הגיוס האמור, תגבש הממשלה להצעת שר הביטחון חוק חדש ומקיף בדבר גיוס לצה”ל ושרות לאומי בהתאם למיתווה רחב ועדכני התואם את צרכי החברה בישראל על גווניה ורבדיה בהסכמת סיעות הקואליציה.
25. הצדדים יפעלו להגיע ביניהם להסכם בדבר הקמת קואליציה משותפת במוסדות הלאומיים, וקביעת בעלי התפקידים השונים בהם בהסכמה.
26. הועדה למינוי שופטים – נציגי הממשלה בוועדה לבחירת שופטים יהיו שר המשפטים ושר נוסף מגוש הליכוד. הקואליציה תציג חברת כנסת אחת מטעם גוש הליכוד (גב’ אסנת הילה מארק) וחבר כנסת אחד מטעם גוש כחול לבן (ח”כ צבי האוזר) לבחירה מבין חברי הכנסת. כל חברי הקואלציה מחוייבים שלא להציג מועמדים נוספים ומחוייבים לבחור באותם שני המועמדים של הקואליציה לאחר אישור ה”חוק הנורבגי” בכנסת. לא יחולו שינויים בהרכב הועדה, בתהליכי המינוי בה ובמועדי מינוי השופטים המקובלים ובכלל זה לא ימונו מראש שופטים שכהונתם אמורה להתחיל לאחר תום מועד כהונתה של הכנסת ה – 23 .
27. מנהלת השרות הלאומי, החטיבה להתיישבות ומרכז ההסברה יהיו באחריות שר משרי גוש הליכוד שייקבע ראש הממשלה. מנהלת ניצולי השואה ומנהלת הבדואים תהיה באחריות שר משרי כחול לבן שיקבע ראש הממשלה החלופי.
28. ראש הממשלה וראש הממשלה החלופי יפעלו יחד ובמתואם כדי לקדם הסכמי שלום עם כל שכנותינו ולקדם שיתוף פעולה אזורי במגוון תחומים כלכליים ובעניין משבר הקורונה .
בכל הנוגע להצהרת הנשיא טראמפ, ראש הממשלה וראש הממשלה החלופי יפעלו בהסכמה מלאה של ארה״ב, לרבות לעניין המפות מול האמריקאים ובהידברות בינ״ל בנושא, כל זאת תוך חתירה לשמירה על האינטרסים הבטחוניים והאסטרטגיים של מדינת ישראל ובהם הצורך בשמירה על היציבות האזורית, שמירה על הסכמי השלום וחתירה להסכמי שלום עתידיים.
29. על אף האמור בסעיף 3, סעיף 20, סעיף 21 וסעיף 28 לעיל, ולאחר שיתקיימו דיון והתייעצות בין ראש הממשלה לראש הממשלה החלופי בעקרונות המפורטים מעלה, ראש הממשלה יוכל להביא את ההסכמה שתושג עם ארה״ב בעניין החלת הריבונות החל מיום 1.7.2020 לדיון בקבינט ובממשלה ולאישור בממשלה ו/או בכנסת.
במידה וראש הממשלה ירצה להביא את הצעתו בפני הכנסת, הוא יוכל לעשות זאת גם באמצעות ח”כ ובלבד שיהא מסיעת הליכוד, שיתחייב במעמד הקריאה הטרומית כי החקיקה תתוקן לנוסח זהה לזה שהוצג ע”י ראש הממשלה בקבינט ובממשלה. לאחר הקריאה הטרומית, ואם מדובר בהצעת חוק ממשלתית לאחר הקריאה הראשונה, יועבר החוק בהקדם, בדרך המהירה ביותר, ובאופן שלא ישבש ויעכב את התהליך ע”י יו”ר ועדת הכנסת וועדת הכנסת לדיון בועדת החוץ והביטחון.
בכפוף לאמור לעיל, הנספח בדבר דרכי עבודת הקואליציה לא יחול לענין סעיף זה.
30. בסמוך להקמת הממשלה ולא יאוחר מ -90 יום ממועד השבעת הממשלה, תבטיח הקואליציה העברה מסודרת של תקציב המדינה, לרבות תקציבים מיוחדים להתמודדות עם משבר הקורונה. התקציב יהא דו שנתי לשנים 2020-2021. תקציב המדינה יעודכן מעת לעת בהתאם לצרכים המשתנים של המדינה בעת משבר זו. תקציב המדינה יעודכן בראשית שנת 2021 ובאותה העת יאושר כבר תקציב לשנת 2022. אם לא תהיה הסכמה על עדכון תקציב 2021, יראו את התקציב המקורי שאושר כתקציב 2021 ולא יראו בכך אי אישור של התקציב. בסוף שנת 2022 יאושר התקציב לשנת 2023. תקבע הוראת חוק המאפשרת הגשת תקציב דו שנתי ועדכונו מידי שנה לשנתיים הבאות.
במידה ולא תהיה הסכמה בנושא התקציב, יובא הנושא להכרעת ראש הממשלה וממלא מקומו.
לא הועבר התקציב במועדו המוסכם, יראו את הצד שהכשיל את העברת התקציב ו/או שלא תמך בהעברתו כמי שהפר הסכם זה. במקרה כאמור יתבצעו חילופי ראש ממשלה באופן שיו”ר המפלגה המקיימת הסכם זה יהיה או ימשיך לכהן כראש הממשלה. לרשות ראש הממשלה יעמדו עוד 3 חודשים על ה-3 הקבועים בחוק (סוף יוני) במידה ולאחר ששת החודשים לא הועבר תקציב, תפוזר הכנסת ויתקיימו בחירות תוך 90 יום וראה”מ המכהן ימשיך בכהונתו כראש ממשלה.
31. כל המינויים למועצות ולתאגידים (שאינם חברות ממשלתיות) הטעונים אישור בממשלה ימונו ע”י הממשלה על בסיס שוויוני בין הגושים. אין בכך כדי לגרוע מכללי המינוי והכשירות הקיימים.
32. תוקם ועדת שרים פריטטית לכל נושא הרגולציה. בראש הועדה יעמדו נציגי הליכוד וכחול לבן, וההחלטות בה יתקבלו בהסכמה. הועדה תפעל להפחתת הרגולציה במדינת ישראל.
33. תוקם ועדה פריטטית לבחינת עדכון “חוק קמיניץ”.
34. יחידות הסמך, ישראל דיגיטלית, ולפ”מ תהיינה במשרד ראש הממשלה.
35. עד להקמת הממשלה, יפעלו הצדדים להסכם זה בכנסת ובוועדות הכנסת בשיתוף פעולה מלא ויצביעו בהצבעות השונות בכנסת ובוועדות הכנסת רק בהסכמה ובתיאום.
36. יוקם מנגנון לליבון מחלוקות ולתיאום והסכמה של כל פעולות הממשלה ונציגיה בכל עניין שלא הוסדר במפורש בהסכם זה. בוועדה יהיו 4 חברים – שניים מכל צד.
37. לאחר סיום הליכי החקיקה האמורים בהסכם זה, ולפני שתחלוף התקופה האמורה בסעיף 10 לחוק יסוד: הממשלה, יחתמו כל חברי גוש הליכוד וגוש כחול לבן על פניה לנשיא המדינה, ויבקשו ממנו להטיל את תפקיד הרכבת הממשלה על מר בנימין נתניהו.
38. כל שינויי החקיקה הדרושים לשם ביצוע הסכם זה יזכו לתמיכה מלאה של כל חברות הקואליציה שתוקם, ובכפוף לאישורם בועדת שרים לחקיקה. ,
תיקוני החקיקה הנדרשים לפני השבעת ממשלת החילופים יעשו בהצעות חוק פרטיות ואם הצדדים יסכימו שיעשו בהצעת חוק ממשלתית יאושרו בממשלה בדרך הקיימת לפני חתימת הסכם זה.
39. הצדדים רשאים לשנות הסכם זה בהסכמה ביניהם.
40. להסכם יצורף נספח בדבר דרכי עבודת הקואליציה ותקנון הממשלה יותאם לאמור בהסכם זה.
41. להסכם זה יצורף כנספח הצעת חוק יסוד: הממשלה (ממשלת חילופים). הצעת החוק מהווה חלק בלתי נפרד מהסכם זה.
ועל כך באנו על החתום:
____________________ ______________________
סיעת הליכוד סיעת כחול לבן