הגאון רבי מאיר מאזוז, ראש ישיבת ‘כסא רחמים’, התייחס בשיעורו השבועי, הנמסר בימים אלו מביתו – לזריקת רימוני ההלם של השוטרים בשכונת מאה שערים ולאכיפת השוטרים המוגזמת בערים החרדיות.
על פשיטת השוטרים על ביתם של הזמרים יואלי ורולי דיקמן בערב שביעי של פסח, אמר ראש הישיבה: “השבוע הזה מצאוני שוטרים הסובבים בעיר, היכוני ופצעוני. אנשים היו מתפללים בבית, בני המשפחה בלבד, רק שהם עשו רעש גדול ועם תזמורת, אבל אנחנו מתפללים. באו שוטרים, הם לא שומעים. אז פרצו את הדלת, בפנים שרו ‘ילכו בו'”.
על פשיטת המשטרה במאה שערים, אמר: “מה קרה לכם? הגיעו למכות. במאה שערים עוד יותר. זרקו רימון לתוך הבית. למה? מי הרשה לכם לזרוק רימונים? קחו אותם, תכניסו אותם – זה שיגעון. הם צד אחד חסר להם תפילה. כל בן אדם שנמצא במצב כזה רוצה להשתפך, אבל הם לא יודעים למי להתפלל! הם לא מכירים בהקדוש ברוך הוא.
“מה אתם חושבים, הטבע ברא את העולם? הטבע זה הטבע, זה הבל הבלים, תגידו מה זה הטבע? זה היתוש, זה החתול, מה זה טבע? הטבע מנהיג את העולם? זה מנהיג? והכל מסודר להפליא. עובר בבטן אמו, המוח של האדם יש לו כמה הגנות שאפילו יפול יקבל מכה יוכל להסתדר. אתם חושבים זה הכל טבע? מפץ? איזה מפץ? משוגעים.
“מסכנים אין להם אמונה, רואים אנשים עושים ככה, אה, הם שמחים בקורונה? בואו נראה להם. בוא נתן להם מכות”.
עם זאת, ראש הישיבה קרא להפוך את הימים האלה לימי חיבור ואהבה: “אקרא לכם קטע משיחת השבוע. ‘בימים האלו כולנו נדרשים להכרת תודה גדולה למי שעומדים בחזית המאבק במגיפה הקשה. הצוותים הרפואיים העושים עבודת הקודש במסירות שאין מילים לתאר אותה. רבים מהם והרופאים נדבקים בנגיף ונשלחים לבידוד וחוזרים להצלת החיים. אנחנו רואים את פניהם המותשות של הרופאים ועיניהם האדומות מחוסר שינה. את כאבם על כל מקרה שבו לא הצליחו להציל את חיי החולה. הם מחרפים את נפשם במערכה הזו. וגם השוטרים עליהם מוטל תפקיד כפוי טובה: הם נשלחים להציל את חיי האנשים למנוע מהם להידבק בנגיף. ובמקום לקבל תודה והכרה מקבלים תגובות כעוסות ולפעמים גם קללות’.
“אבל פה לא מדברים שנותן מכות, רק מפזרים, אין מה לעשות. ‘אבל הם ממשיכים במלאכתם ומוסיפים להגן על חיינו ועל ביטחוננו. הבה נהפוך את הימים האלה לימי אחדות ואהבה, לימי תודה והערכה, לימי כיבוד ולימוד זכות'”.
ראש הישיבה הדגיש: “על כל יהודי. על כל יהודי. על כל יהודי, אפילו על יהודי שמחרף אותך תלמד זכות. אם לא הגיעו הדברים לידי מכות”.