צוות מיוחד בהשתתפות משרד האוצר, בנק ישראל, המועצה הלאומית לכלכלה, משרד הכלכלה ומשרד הבריאות הציג כבר מתווה לפיו תיעשה החזרתו לשגרה של המשק. לפי המתווה, שאומץ על ידי משרד האוצר, התהליך יתבצע בארבעה שלבים הדרגתיים, שכל אחד מהם אורכו שבועיים.
המעבר משלב לשלב ייבחן בכפוף לפרמטרים בריאותיים, כדי לבחון שלא מתרחשת התפרצות שניה של הדבקה.
בשבועיים הראשונים שאחרי חג הפסח – מה-19 לאפריל עד ה-3 למאי (כ”ה ניסן-ט’ אייר) יועלה מספר העובדים במקומות העבודה בחזרה ל-50% ותותר פתיחה מוגבלת של חנויות ומרכזי קניות פתוחים. במערכת החינוך יופעלו מחדש את החינוך המיוחד וגני הילדים. לציבור יותר לצאת מהבתים גם לצורך פעילויות שאינן רכישות מזון.
בשלב השני – מה-3 עד ה-17 למאי (ג’ אייר-כ”ג אייר) יחזרו ללמוד מחצית מתלמידי החינוך היסודי (כיתות א’ עד ג’) והקניונים והשווקים ייפתחו מחדש תחת מגבלות.
בשלב השלישי שיתחיל חודש לאחר חג הפסח, החל מה-17 למאי (כ”ג אייר) ייפתחו מחדש מקומות פנאי ובילוי שאין בהם הצטופפות רבה. בשלב הרביעי, מה-31 למאי (ח’ סיון) ואילך, ייפתחו כל העסקים הסגורים.
לפי התכנית של משרד החינוך, הלמידה ‘ביום שאחרי’ תתקיים לא רק בכיתות, אלא תתפרס בחצרות, בספריות ובאולמות הספורט וההתכנסות, ותתבצע בקבוצות קטנות.
ומתי יתחילו הלימודים בישיבות? על כך נראה שאין מי שמכין תכנית סדורה.
ההחלטה לסגור את הישיבות והכוללים עוררה זעם רב, שעם הזמן שחולף הולך וגובר. “המדינה מבינה שהפגנות מותר, כי קיימת זכות הביטוי, מקומות עבודה חיוניים אפשר, אבל הרבה פחות מבינה את היסוד והחשיבות של הישיבות ולימוד התורה”, אומר ראש ישיבה בשיחה עם חרדים 10.
גם אברכים עמם שוחחנו אומרים: “שיהיה ברור – גדולי ישראל יהיו אלה שיקבעו אם לפתוח את הישיבות ומתי. לא משרד הבריאות”.
חלק מהם אף מזהירים: “יתכן שיתפתח פה מרד. לא יתכן שילדי הגנים והכיתות בבתי הספר ילמדו ובישיבות לא, אין מצב שהמשק מתחיל לחזור לפעילות – והכוללים משותקים”.
“זה בא בפתע פתאום, ושיתק את כל העולם”
הדיונים על דחיית פתיחת ‘זמן קיץ’ על רקע משבר הקורונה, גררו אמש (שני) התייחסות פומבית מצד ראש ישיבת ‘ארחות תורה’ בבני ברק, הגרב”ד דיסקין.
בסיום שיעורו המיוחד בענייני החג, ששודר מביתו לתלמידיו ב’קו המידע’ של הישיבה – אמר ראש הישיבה: “כל העסק הזה, הם לא יודעים שום דבר, איך זה עובר, הם מנחשים. כמו שהם לא יודעים איך זה התחיל, הם גם לא יודעים איך זה ייגמר. יש להם כל מיני סברות.
“צריך להבין, זה לא דבר שהולך עם סברות. זה דבר שאנחנו רואים שזה בא בפתע פתאום, ושיתק את כל העולם. כמו שזה בא, ככה זה יכול ללכת ברגע אחד. צריך להתחזק ולהתפלל, ומקווים שהשם יעזור, ו’זמן קיץ’ יתחיל בעזרת השם במועדו”.
המשגיח, הגרח”י מישקובסקי. צילום: באדיבות המצלם
המשגיח של ‘ארחות תורה’, הגרח”י מישקובסקי, זעק אמש – שעות לפני התקדש חג ‘שביעי של פסח’ – בשיחתו המוסרית השבועית, המשודרת למאות מתלמידי הישיבה ב’קו המידע’: “אנחנו נמצאים בימים מאד מסוגלים. מרן שר התורה אמר שהעיצה שהמגיפה תעבור – היא ללמוד תורה. אם יילמדו, הגזירה תתבטל. אבל, לא סתם ללמוד, צריך יותר חזק, יותר במסירות. אתה יכול לעשות את זה.
“איך אנחנו באמת עושים את השינוי? כל אחד מבין, שצריך להשתנות. לא לחשוב שזה קשה ומורכב, יש לך משהו שלך, ובזה טמון הרבה כוחות. אדרבה, תן אתה! אתה יכול להתקדם. לא בשמיים היא.
“אחד הדברים שצריך לתת את הדעת על הבעיה שבהם, עיתון, כמה דקות לקרוא בעיתון, כולם חושבים, מה כבר יכול לקרות מזה. רבי ישראל אל’ה ויינטרוב אמר, אם קוראים עיתון, זה משחית את כל הרגשות הנעלות של הבית מדרש. רבי ברוך בער אמר פעם לתלמידים שלו, איך מסוגלים לקרוא עיתון?! מה כבר יש בזה? על מה אנחנו מבזבזים את הזמן? מה יש כבר בעיתון?
“באו נחשוב רגע, הגזירה הקשה, שלוקחים ומנתקים אותנו מהבית מדרש, מהישיבה, זה באמת גזירה נוראה. אף אחד לא יודע מתי זה ייגמר. אבל זה בידיים שלנו. הקב”ה ייעזור שנזכה לנצל את מה שנותר מתוך התעלות וקדושה”.