מני גירא שורץ, יועץ הסברה למטה החרדי במשרד הבריאות, ‘נזרק’ אל המשימה בעיצומו של משבר נגיף הקורונה, כאשר המשבר מתעצם והולך, ככל שהמגיפה התפשטה בציבור החרדי.
מאז פיתח המשרד מספר קמפיינים, ובשבועיים האחרונים ניכר כי הציבור החרדי הפנים את הסכנה.
עבודת ההסברה, כמו כל פעילות המטה של לשכת שר הבריאות, מתבצעת בימים אלה, כאשר בכירי הלשכה נתונים בבידוד – מהבית.
מה האסטרטגיה של המשרד כעת מול הציבור החרדי – הפחדה או מידע פשוט, ממה נדבקים ואיך צריך להתנהל?
האסטרטגיה שלנו היא בעיקר פנייה אל 99 אחוז מבני הציבור החרדי שמעוניינים להישמע להוראות.
אנו מפיצים באמצעות מספר קמפיינים, מסר תחת הכותרת מ’ש’י’ב’ – מדריך מיוחד ממטה ההסברה החרדי, כיצד להישמר ולהימנע מלהידבק בקורונה.
אנו משקיעים משאבים ועבודה רבה בשלושה מישורים מרכזיים: רדיו, שיחות יזומות, ומכפילי כוח בשיטת המאצ’ינג – קריאה שהגיעה לעשרות אלפי חרדים בווטסאפ עם בקשה להפצת המסר למכרים שאינם מחוברים לכלי התקשורת בשיחת טלפון, באמצעות פרויקט #חרדים_לקורונה.
של מי הכוונה להטיל סגר על הערים החרדיות – הדרג המדיני או גורמי המקצוע במשרד הבריאות דורשים זאת?
המשרד לא מדבר במונחים מגדריים אלא במונחים מספריים. ערים ואזוריים מודבקים דורשים הידוק תנועה ופעילות פיקוד העורף. זה לדברי גורמי המקצוע. מי שמקבל את ההכרעות, לאור המלצת גורמי המקצוע, זה המל”ל וראש הממשלה.
מה מבקשים להשיג באמצעות הסגר?
השתלטות על ההתפרצות. בשלב ראשון שלא תזלוג הלאה החוצה, ובשלב שני, להביא את קצב ההדבקה בבני ברק – לירידה.
נראה שאין שום מדיניות ברורה מי נבדק ומי לא. אנשים שמשוועים לבדיקה לא נענים.
הרופא המטפל, הוא זה שמחליט אם לשלוח לבדיקה או לא.
אין גם מדיניות מי נשלח לבידוד ומי נותר בביתו. לפי מה זה נקבע?
גם הרופא בקופת חולים מחליט אם בידוד בית או שיש סכנת הדבקה ויש לפנות מחוץ לבית. למשל, אם כבר נדבקו בני בית – נשארים. או אם רק חולה במצב קל ויש מיקום ראוי לבידוד בבית. לאחר אישפוז ההחלטה עובדת למשרד הבריאות.
ישנן טענות: אנשים – בכמויות הזויות – נבדקים, והמערכת שלא מוצאת משום מה את הבדיקה שלהם, אומרת להם: אתה טועה, לא נבדקת. אני מדבר על אנשים חרדים. מה הם אמורים לעשות?
ללא ספק שיש תקלות רבות בשל רבבות הבדיקות בכל יומיים שלושה. מדובר באירוע בעל קנה מידה שיש בו אחוזי טעות. מנסים להשתפר ולצלות את המשימה תוך כדי תנועה.
•
וכך מתנהל פרויקט ‘חרדים לקורונה’ של מטה ההסברה למגזר החרדי במשרד הבריאות.
“המשימה שלנו: ברגעים קשים אלה, כל אדם חרדי אשר מחובר למדיה – הופך להיות ‘שליח מצווה’ להצלת חיים. כל אחד ואחת מאתנו מעדכן את מכריו ומשפחתו, שאינם מחוברים לכלי תקשורת – בשיחת טלפון רגועה ושלווה, בשני דברים: 1. גודל הסכנה בהידבקות בקורונה. 2. הצעדים הפשוטים בעזרתם נעצור את המגיפה.
“חשוב: עדיין ניתן להמנע מאסון. עדיין מוקדם ואפשר לעצור התפשטות המגיפה בריכוזים החרדים. זה אפשרי רק אם נצליח להגיע למודעות של מאה אחוז בקרב הציבור החרדי – במסר אחד, חשוב ומשמעותי: מה צריך לעשות החל מהרגע כדי להציל חיים”.
במטה מבקשים מהציבור:
צלצלו לחמישה חברים ולמשפחה חרדים, ועדכנו אותם, במידע שיש בידיכם:
1. הסבירו להם להם את חומרת הסכנה במגיפת הקורונה, ספרו להם כי בריכוזים חרדים בניו יורק ולונדון כבר סופרים את הנפטר ה-171, שתפו כי הקב”ה בחסדו נתן לנו את הכלים איך להימנע מאסון על ידי השתדלות ואחריות אישית. הרופאים יודעים היום כי די בארבעה צעדים פשוטים כדי לעצור לגמרי את המגיפה.
חשוב לדעת: מי שיפנים ויבצע את המסרים הבאים במלואם, יצליח להמנע מלהידבק, הוא ומשפחתו!
2. אנא עברו איתם על הצעדים: לא יוצאים מהבית. לצורכי אוכל נפש, אדם אחד קבוע מתמנה לשליח – הוא שיצא ועליו אחראיות כפולה לא להידבק ולא להכניס את הנגיף הביתה.
ביציאתו מהבית עליו להקפיד על ארבעת הכללים:
מ – מסיכה, בכל יציאה מהבית לחבוש מסיכה, בשום אופן לא להוריד אותה בחוץ ולא לגעת בפנים.
ש – שני מטר, בכל מהלך היציאה להקפיד לשמור על מרחק של 2 מטר מכל אדם אחר.
י – ידיים, לחבוש כפפות בכל יציאה, לשטוף ידיים במשך דקה תמימה לפני חבישת הכפפות, ודקה תמימה לאחר החזרה וזריקת הכפפה
ב – בית, לפני כניסתכם הביתה, השאירו את כל החפצים שהבאתם, מחוץ לבית. כשאתם עדיין עם כפפות ומסיכה, חטאו היטב כל חפץ, באמצעות מטלית טבולה באקנומיקה מהולה במים עדיף, אפשר גם במטלית טבולה במים וסבון, או במגבון לחיטוי חיידקים. רק אחר שכל המוצרים חוטו היטב, הסירו הכפפות שטפו ידיים היטב בסבון, הורידו את המסכה, ואז הכניסו את המוצרים הביתה.
“סימננו – משיב נפש. בלי לחץ, ברוגע, בשלווה ובסבלנות – כולנו יחד, במאמצים משותפים ננצח את הנגיף, נעצור את המגיפה, ונזכה לברכה העצומה – כל המציל נפש אחת מישראל כאילו קיים עולם מלא.
צלצלו עכשיו ל-5 מכרים בעלי מספר כשר ושלחו הודעה זו לחבריכם. זו אחריות אישית של כל אחד, על קרוביו. זה הזמן שלנו לדאוג להם, רק כך נעבור את זה בשלום!”