עמית סגל מנתח: המהלכים שהובילו את בני גנץ אל ה’דיל’ עם נתניהו

אחרי התפרקותה של מפלגת כחול לבן ובחירתו של בני גנץ לתפקיד יו”ר הכנסת, נמשכים המגעים בין גנץ לנתניהו לקראת הקמת ממשלת אחדות.

עמית סגל, הפרשן הפוליטי הבכיר של ‘חדשות 12′, שהיה בין הראשונים לדווח על חילוקי הדעות ב’קוקפיט’ של כחול לבן, התייחס לצעד המפתיע של בני גנץ, לחלק של גבי אשכנזי, הבטחות הבחירות שהפר וההשפעה העתידית על המפה הפוליטית בישראל.

סגל הסביר כי ההחלטה של יו”ר כחול לבן בני גנץ, להקים ממשלת אחדות עם נתניהו, על אף הבטחותיו החוזרות ונשנות לא הייתה מפתיעה לכשעצמה.

“היה ברור מהרגע הראשון, לכל מי שרצה לראות ולא התעוור מהפוזיציה, שהדרך היחידה להקים ממשלה היא לא עם מיעוט מקושקש ולא עם אחדות ליברלית ‘סטייל’ איווט, אלא ממשלת אחדות שנתניהו ראשון, לתקופה ממושכת, ואחר כך גנץ ברוטציה”.

הוא הדגיש:  “היה ברור שהמחיר לזה הוא פירוק כחול לבן”.

על אף שבשנה האחרונה, נתניהו וגנץ הטיחו האחד בשני האשמות והכפשות ללא הרף, השניים מנסים בימים האחרונים להגיע להבנות ולהרכיב ממשלה.

סגל הסביר: “זה לא עניין של רגשות, זה עניין של אינטרסים . מה הסוד הגדול? בפוליטיקה, שיתופי הפעולה שונים מכפי שנראה”. לדבריו, “גנץ ונתניהו הם ציר מחויב במציאות, עוד לפני הבחירות בספטמבר, כי הדרך היחידה של גנץ להיות ראש ממשלה זה רק ברוטציה עם נתניהו”.

הוא טען כי ביום לאחר לכתו של נתניהו, “תוך שניה היה מחליף אותו ישראל כ”ץ או גדעון סער בראשות הליכוד, מקים ממשלה בלי בעיה ובלי הצורך ברוטציה” – ולכן, לטעמו הם “הפרטנרים האמתיים, מבעד לענני ההכפשות. ברגע שגנץ הבין את הדבר הזה, ויתרה מזאת, ברגע שלגנץ היה את האומץ הפוליטי ללכת על זה, היה ברור שמטרתו היא לא ללכת לקואליציות הזויות ואופוזיציות הזויות עם הרשימה המשותפת, ליברמן וכו'”.

סגך אומר כי  “אם יש הפתעה, זה שגנץ תפס אומץ” – ולדעתו לח”כ גבי אשכנזי צד בעניין. “הוא מיד אחרי הבחירות, התנגד באופן מאוד נחרץ לישיבה עם נתניהו. באיזשהו שלב, פינה את התנגדותו לטובת תמיכה. העניין הוא שאז זה היה מאוחר מידי, כי לגנץ לא היה אומץ ללכת נגד לפיד ויעלון. המסקנה של אשכנזי אמרה שהדרך שלו לבלום את לפיד בפעם הבאה, תהיה להעמיד איום במשקל שווה.

“אני משער שהניתוח שלו הוביל אותו להגיד לבני גנץ – ‘תקשיב, רק תדע שאם אתה לא הולך לדבר הזה שישראל בעיניי צריכה, אני אשקול את צעדיי. בין אם זה ללכת הביתה או להקים מפלגה חדשה'”.

כוחו של גוש ‘לא ביבי’ הצטמצם

בהמשך דבריו, התייחס סגל ליחסים בין בכירי כחול לבן לשעבר: “לא היה דיון פוליטי בכחול לבן, הייתה הפעלת כוח. לפיד לא ניסה לשכנע אותם לא ללכת, הוא אמר – ‘אם אתם הולכים, אני מפרק את המפלגה, אני מפרק את כחול לבן'”.

יתרה מזאת: “בזמן שבכירי כחול לבן מכחישים בזעם את הדיבורים על ספין, הם כבר הכינו את הפיצול”. סגל חשף, כי “שבוע שעבר הייתה ישיבה של יולי אדלשטיין עם גנץ. גנץ ביקש מאדלשטיין להחזיק מעמד עוד קצת ולא לכנס את הכנסת לבחור יו”ר”.

הפרשן טען: “היו חגיגות שמחה כשגנץ קיבל את המנדט, כאילו הוא בעצם הגדיל את כוחו בבחירות האחרונות. אבל, כל אדם בר דעת יודע ש-62 זה פחות מ-65. הכוח של גוש ‘לא ביבי’ הצטמצם ומחשבת האווילים שאמרה שאפשר להקים ממשלה שנשענת על יזבק, האוזר, ליברמן ואורלי לוי – היא באמת קצת מעשה טירוף”.

לטעמו, הקלף היחיד שהיה לכחול לבן על נתניהו היה “רק עניין החקיקה שבאמת הלחיץ את נתניהו. האמת היא? גם החקיקה לא הייתה מתרחשת בסופו של דבר”.

הוא הסביר: “תמיד צריך לרדת לשורש האינטרס, האינטרס של הנדל והאוזר היה להקים ממשלת אחדות. לכן, לא היו תומכים בחקיקה פרסונלית נגד נתניהו, כי המשמעות היחידה של חקיקה כזאת היא שזה יוביל לבחירות. במובן הזה, גם ההחלטה של אורלי לוי לעזוב הייתה דרמטית ביותר, כי היא בעצם איפסה סופית את הסיכוי, אז המשך ההליכה עם יזבק, על כל המחירים המוסריים שבו, היה טיסה לשום מקום. היא לא הייתה מובילה את כחול לבן לכלום. לא במקרה הדיון עכשיו בכחול לבן לשעבר, הוא מי יזם את זה”.

לטענתו, “הרעיון של שיתוף הפעולה או היישור אליו, היה של אביגדור ליברמן. הרי עודד פורר מונה ליו”ר ועדת הכספים בקולות של חברי הרשימה המשותפת. ודאי שלפיד לא נאנס ללכת על הדבר הזה וזעק בדמעות – ‘רק לא יזבק’. זה ודאי שלא קרה. גנץ לא חף כמובן גם מנטל האשמה על הפרת הבטחת הבחירות הזאת.

“אתה לא יכול גם להגיד אני לא אשב עם נתניהו, גם לא אשען על הערבים וגם אהיה ראש ממשלה, זה לא יקרה. זה לא עניין של אידיאולוגיה, זה עניין של מתמטיקה. לכן, היה ברור שאחת אם לא שתיים מהבטחות הבחירות יצטרכו להיות מופרות. גנץ התחיל בהבטחת הבחירות עם טיבי, הבין שזה לא עובד ושבר די מוקדם, להערכתי לפני שבועיים, לסיפור ההוא”.

מי החמור ומי המשיח?

הפרשן הבכיר הביע את דעתו על התנהלותו של יו”ר ישראל ביתנו אביגדור ליברמן במהלך השנה וחצי האחרונות – ואמר: “זה היה מאוד משעשע לראות את העלבון של ליברמן אתמול ששיקרו לו כשאמר – ‘אני לא מאמין גנץ שיקר לי’. באיזשהו שלב, ליברמן הכווין את פעילות כחול לבן באופן מאוד משמעותי, והיה פה ויכוח מי החמור ומי המשיח.

“ליברמן חשב שהוא ישתמש בגנץ, במנדט שלו, לחוקק את מה שעניין אותו באמת שזה חקיקה שתמנע מנתניהו להתמודד. גנץ בסופו של דבר, עשה לליברמן וללפיד, שהם פוליטיקאים הרבה יותר מיומנים ממנו, בית ספר. הוא השתמש בכוח שלהם באיום החקיקה, כדי לקחת מנתניהו הישגים משמעותיים”.

לדבריו, המהלך של בני גנץ ישפיע על המפה הפוליטית העתידית רבות. “אין יותר היתכנות, כמעט, לממשלה שהליכוד לא עומד בראשותה. הרי לאף שחקן במערכת הפוליטית, חוץ ממרצ והמשותפת, אין בעיה לשבת עם הליכוד. הטענה הייתה שעם נתניהו לא מוכנים לשבת. בעולם שאין בו נתניהו, האוזר והנדל ואורלי לוי ישר בליכוד ואתה כבר על 61 בלי טובות. ברגע שהמערכת הפוליטית סיימה את האירוע שנקרא ‘כן ביבי או לא ביבי’, היא תראה אחרת לגמרי”.

סגל:  “תהיה פה קואליציה שתתמקד בעיקר בנושאים האנטי-חרדיים, קואליציית לפיד-ליברמן של 20 מנדטים, בעוד בממשלה יהיו 78-75 מנדטים, שהתיאור של הקואליציה הוא ימין-מרכז. אנחנו כל הזמן אומרים ימין מול שמאל-מרכז, אבל אם חושבים על זה, אין סיבה שלא נקרא לזה ימין-מרכז מול שמאל. אין סיבה שזה לא יהיה ככה”.