מנכ”ל האוצר: נשקל הסגר באזורים בעייתיים כבני ברק כדי לבודד אותם

ועדת הקורונה, בראשותו של ח”כ עופר שלח מ’יש עתיד’ קיימה הבוקר (ראשון) ישיבה בהשתתפות מנכ”ל משרד האוצר שי באב”ד – על התמודדות הכלכלית של המשק עם המשבר.

יו”ר הוועדה ח”כ עופר שלח אמר: “במשבר הזה הסוגיה הכלכלית היא לפחות שווה בכובדה לסוגיה הבריאותית. השאלה אם החולה הכלכלי לא ימות לפני חולה הקורונה. ככל שהזמן עובר יהיה יותר קשה להחזיר את העסקים לקדמותם. כשאתה משטיח את העקומה אתה גם מאריך אותה, מאריך את הסבל”.

מנכ”ל משרד האוצר שי באב”ד השיב: “אנחנו בסדר גודל של חודש מאז הקורונה התפשטה בישראל ונעשו צעדים דרסטיים שלא נעשו מאז קום המדינה. המשימה שלי כמנכ”ל האוצר היא שהמשק יתפקד. יצא בתקשורת שמשרד האוצר והבריאות נלחמים – ממש לא. המשימה של הבריאות היא לעצור את הנגיף, המטרה שלנו היא לדאוג למשק”.

באב”ד התייחס לבעיות בהתמודדות עם המשבר במגזרים שונים. “יש לנו לא מעט בעיות בחברה החרדית, באזורים כמו בני ברק. חלק מהדיון מדבר על איך אולי נצליח לעשות את הסגר ולבודד את אותם אזורים”.

בהמשך התייחס באב”ד לפגיעה במשק לאורך זמן: “אני לא מזלזל בקמעונאות, אבל זה לא מה שיפיל את המשק לכן אנחנו בודקים מה ישפיע מקסימום על העקומה תוך פגיעת מינימום במשק. למעלה מ-90% נמצאים בחל”ת ולא מפוטרים. החל”ת אמור להגיע בשלושה החודשים הקרובים לסדר גודל של 14 עד 15 מיליארד שקל, עם מיליון אנשים בחל”ת”.

לדבריו, “אם ההשבתה החלקית שיש עכשיו תימשך 5 שבועות מדובר על פגיעה בתוצר של-5% 75-70 מיליארד שקל. אם מדובר על השבתה כוללת נעמוד על פגיעה של 18%. ההשפעה על הגירעון דומה – השבתה חלקית ל-5 שבועות תגדיל את הגירעון ב-6%. כתוצאה מהצעדים יש פגיעה מאוד גדולה בשכירים, עצמאים ובעלי עסקים. החבילה עליה הכריזו של 80 מיליארד שקל נמצאת בדיונים, אך אלו סדרי הגודל והיישום המתוכנן הוא מידי”.

באב”ד פירט את הצעדים המתוכננים: “למדינה יש רשת בטחון סוציאלית מצוינת לשכירים. ביחס לעצמאים – מאחר ואין להם דמי אבטלה, יצרנו כלי שנותן מענה גם להם במסגרת אותה רשת בטחון בצורה של מענק עד לאחר הפסח (סוף אפריל). יהיה מענה בשלוש (וחצי) שכבות: 1. מענק על פי קריטריונים לנפגעי המשבר 2. מענה תזרימי – הוקמו קרנות עבור הלוואות בתנאים מאוד נוחים 3. דחיית תשלומים – הטבות רגולטוריות, מע”מ, ארנונה, מים (בחלק מהמקרים בוטלו תשלומים ולא רק נדחו) 4. שכבה רביעית קטנה – האצת המשק, השקעה במשק שאמורה להניב פריון בהמשך (לדוגמה השקעה בתשתיות)”.

הוא הדגיש: “העסקים הקטנים הם אלו שנפגעו הכי קשה, לכן דחיית התשלומים עבורם היא הכי גדולה. אנחנו מודעים לבעיה, שמה שנתנו לעסק עד כה לא מספיק. החשש שלנו זה שברגע שנתחיל להיכנס לעולם המקורות התקציביים זה יהיה כמו להעביר מיני תקציב, יהיו וויכוחים עד אין סוף. כשנעשה תקציב, ונראה מה היו נזקי הקורונה, כמובן שנעשה קיצוצים ממקומות שונים במשק”.

ח”כ יוליה מלינובסקי מישראל ביתנו שאלה: “אתה יכול כמנכ”ל לומר שמערכת הבריאות קיבלה לאורך השנים את מה שהיא צריכה כדי להגיע מוכנה למצב כזה?”

המנכ”ל באב”ד השיב: “אף משרד (בהגדרה) לא קיבל את מה שהוא צריך במאה אחוז, השמיכה קצרה, ככה מתנהל תקציב מדינה מאז קום המדינה. אין ספק שחסרים כספים במערכת הבריאות, גם בלי קשר לקורונה”.