
•
בראש השנה תש"פ ישב הבורא וגזר עלינו שנה טובה ומתוקה. התקציב נחתם, הכל כולל הכל. תאמינו לי, היו שם סיומי הש"ס, בארץ ובחו"ל, והיו אירועים של מפעל הפיס, ובהחלט היתה שם גם הקורונה. כן, היא היתה שם כבר בראש השנה מזומנה ללמד אותי פרק באמונה. אני חושבת לעצמי, איך לא נשמתי דקה, כתבתי תווים, ערכתי והדפסתי תיקיות, תיזזתי בין נגנים להגברה ובניתי ליינאפים מגוונים... וכמעט, כמעט שקרסתי. הודיתי לאלוקים על כל השפע, פתחתי שתי ידיים לקבלו, אבל לא נשארה בי אנרגיה יותר. ועכשיו, אלוקים הטוב סידר לי הפוגה, טיפה טיפה לנשום. נכון, לא ביקשתי, אבל הוא כל כך מדייק לי תמיד הכל. אירוע גדול בפריז התבטל מסיבה טכנית, אבל רק כשהגיע התאריך המיועד הבנו, שלו היה מתקיים, היינו צריכים להתבודד לגמרי לבדינו בפורים ואוי... מה שהיינו מפסידים. אז תגידו לי, יש כאלוקינו? שנים שאני מגיעה לליל הסדר כמעט בתוך גלות של תיקיות ותווים לאירועי חול המועד. בעלי נעדר מכל סעודת חול המועד המשפחתית ולעיתים גם אני. לחץ לחץ. חלילה, אינני כפוית טובה, מודה אני לאלוקים על כל מה שהוא שולח. אבל השנה? השנה אני ארגיש אחרת, והילדים שלנו ילמדו לראשונה שפסח הוא חג חירות של ממש.•
אני יודעת, רבים מכם ירימו חצי גבה, אולי אפילו שתיים, יחשבו שאני מנותקת, שאני לא צופה אל העתיד המעורפל. חלקכם אולי יאמרו, היא מנסה לשכנע את עצמה בדיבורים מסוג זה, כאילו הכל בסדר... אז לכם, אלו ששרדו את מילותי עד עכשיו, אני גאה לומר: אני, נעמי בנט, מאמינה באמונה שלמה, שהבורא יתברך שמו מנהיג את עולמו בחסד וברחמים וזן ומפרנס לכולם! התבטלו לנו קרוב לעשרה אירועים בחודש הקרוב, אבל נוספה לי כל כך הרבה קרבת אלוקים. תודה לך ה' על השנה, על כל מתנה ומתנה, על התקציב שכבר נחתם ובעזרתך לא ייתם. מה שנתון לשינוי הוא כמה נעבוד ונתייגע בשבילו... תודה מעומק ליבי על שבטובך תכניס אותי לחג הזה עם גב זקוף ,בת חורין אמיתית.