הכנסת ה-23 הושבעה היום (שני) על פי החוק הקובע כי הכנסת החדשה מושבעת 14 יום לאחר הבחירות לכנסת.
בפתח הישיבה התייחס יו”ר הכנסת יולי אדלשטיין לצורך הקריטי בהקמת ממשלת חירום לאומי.
“אתם רואים לפניכם מליאה ריקה”, אמר לראש הממשלה בנימין נתניהו וליו”ר כחול לבן ח”כ בני גנץ – היחידים שישבו במליאה. “אבל היא לא ריקה. היא מלאה. נמצאים כאן עכשיו כל אזרחי ישראל, מיליונים מהם. ומעיניהם ניבטת ציפיה אחת: להתעלות. הם מצפים מאיתנו להקים עכשיו ממשלת חירום לאומית”.
הוא הוסיף: “ממשלת חירום שהעם יוכל להקשיב לה, שהעם יוכל לסמוך עליה. ממשלה שתטפל בבעיות החמורות של משבר הקורונה – אבל לא רק בהן. ממשלת חירום שתתחיל למלא את הבור העצום שנפער בשנה שלמה של חוסר אחריות פוליטי, בור שחפרו יחד נבחרי ציבור מכל הקשת הפוליטית”.
לדבריו, “אתם יודעים היטב שלא חיכיתי בסבלנות לָקורונה. קראתי שוב ושוב להקים ממשלת אחדות. בטקס ההשבעה הקודם הצעתי את לשכתי, שנמצאת כמה מטרים מכאן, כדי להגיע להסכמות להקמת ממשלה רחבה. הלשכה הזאת עדיין פתוחה. אפשר להתחיל לתקן את הבור הפוליטי עוד היום, ממש עכשיו, ולהתייצב יחד מול האתגרים העצומים שבפנינו ומול אלו שעוד יבואו. זה לא הזמן למלא את הפרוטוקולים בנאומים ארוכים. זה הזמן למעשים. עם ישראל מסתכל עלינו ומצפה מאיתנו. בואו נעמוד בציפיות”.
נשיא המדינה ראובן ריבלין, שנשא דברים לפניו, דיבר על הצורך הדחוף בהקמת ממשלה.
“אזרחי ישראל מותשים ממערכות בחירות שמחייבות אותנו לחדד את ההבדלים בינינו. אנחנו מחכים ליומיום, לשגרה, שבהם נשוב לעסוק במכנה המשותף, בשותפות הגורל של כולנו שבאה לידי ביטוי בצורה ברורה כל כך גם במשבר הנוכחי. העם בישראל תמיד ידע להתווכח אבל הוא עייף ומודאג עכשיו. אנחנו זקוקים למנוחה, לריפוי.
“חברי הכנסת, נבחרי העם. הפוליטיקה רחוקה מלהיות מושלמת. אבל פוליטיקה נועדה להיות אומנות האפשר. והרבה פעמים תפקידה של הפוליטיקה הוא לשמש כאומנות הפשרה. כן, הכורח והפשרה. בבסיסה של הדמוקרטיה עומדת ההבנה שמה שמייצר הרבה פעמים את הכורח להתפשר, לעשות פשרות כואבות ועמוקות, הוא רצון העם עצמו. עם שחלוק בדעותיו בצורה עמוקה ונוקבת, ועדיין חייב למצוא דרך לכלכל את מעשיו ופעולותיו המשותפות. חכמת הכורח היא חכמה שלפעמים צריך להשתמש בה. הכי נוח לדחות את נוסחת הפשרה אם יש אלטרנטיבה.
“אבל לפעמים חבריי וחברותיי פשוט אין. המשבר הפוליטי הנוכחי הוא אמיתי מאוד, הוא עמוק מאוד, והוא חוצה אותנו לשניים. ועדיין אין ברירה אחרת כי אין לנו עם אחר, כי אין לנו מדינה אחרת. בדמוקרטיה, את השלטון אולי אפשר להחליף, את העם אי אפשר. לא את חלקו, לא את מחציתו האחת, ולא את האחרת. נועדנו לחיות יחד”.
ריבלין פנה לחברי הכנסת שצפו בטקס מחדריהם – ואמר: “רק בקשה אחת לי אליכם: תנו לעם הזה ממשלה”.
בצל משבר הקורונה חברי הכנסת ה-23 נכנסו לאולם המליאה בקבוצות של 3 בכל פעם, ולאחר ששמעו את שבועת האמונים ואמרו כנהוג “מתחייב אני”, פינו את מקומם לבאים אחריהם.