להסיר את המסכות: אולי אנחנו מתחפשים כל השנה ולא רק בפורים

כחלק משמחת פורים יש הנוהגים להתחפש. ילדים וגם מבוגרים מתחפשים לדמויות מגוּונות, מקצתן משעשעות ומקצתן מפחידות. אבל הכול מקבלים זאת ברוח טובה, כי זו רק תחפושת.

ואולי אנחנו מתחפשים כל ימות השנה ולא רק בפורים? האם החזות שאנו מציגים כלפי חוץ משקפת את המהות האמיתית שלנו? האם ההתנהגויות שלנו והאמירות היוצאות מפינו הן ביטוי לאמת הפנימית שלנו, או שגם הן מסיכות חיצוניות?

אולי אם נסיר אותן נגלה שמאחוריהן עומדים בני-אדם שונים לגמרי.

פעמים רבות ראינו ברגעים של אמת איך כל ה’תחפושות’ נשרו בבת אחת. תכונות מופלאות נחשפו פתאום. בני-אדם שנראו ציניים ואנוכיים התגלו כבעלי טוב-לב נדיר ונדיבות שאין לה גבולות. כי באותו רגע של אמת הם השילו מעליהם את ה’תחפושות’ וחשפו מי הם באמת.

פתאום העם התלכד

קודם שהוכרזה גזירת המן נדמה היה שהעם היהודי מפוצל ומשוסע. היו שקראו ללכת למשתה אחשוורוש, והיו שהתנגדו בנחרצות. היו שדגלו בהשתלבות בחיי התרבות של ממלכת פרס ומדַי, והיו שראו בכך סכנה לקיומה של היהדות. כך גם אומר המן למלך אחשוורוש: “ישנו עם אחד מפוזר ומפורד”.

אבל כשהוכרזה הגזירה התלכד העם. פתאום נעלמו כל המחלוקות וכל השסעים. הכול התכנסו, צמו והתפללו, מתוך אמונה עזה בבורא העולם, שומר ישראל.

באותו רגע התברר שמראה הפירוד לא היה אלא תחפושת, ואילו בתוך-תוכנו כולנו מאוחדים ומלוכדים.

התאחדות זו הובילה חיש מהר לביטול גזירת ההשמדה ולמהפך המוחלט – “ונהפוך הוא, אשר ישלטו היהודים המה בשונאיהם”. כי ברגע שיהודים מפסיקים לשחק בתחפושות, מפסיק גם הקב”ה להסתיר את פניו ב’מסיכות’, והוא מגלה את ידו הגדולה.

כדי לשמר אחדות זו הכלילו חז”ל מרכיבים של אחדות ואהבת ישראל במצוות פורים. אנו שולחים מנות איש לרעהו ומשמחים את האביונים. זו תשובה ניצחת לטענת המן. אנו זוכרים וממחישים שאיננו עם ‘מפורד’ חלילה, אלא עם אחד ומלוכד.

פורים כל השנה

איש אינו חפץ שהקב”ה יאַלץ אותנו להסיר את ה’תחפושות’ וה’מסיכות’ על-ידי גזירות וצרות חלילה. כולנו רוצים ומקווים שנחשוף את האמת הפנימית שלנו ברצון, בשמחה וביוזמתנו האישית.

פורים מזכיר לנו את הצורך בהסרת ה’תחפושות’. במהות הפנימית שלנו אין ימין ואין שמאל, אין ‘דתיים’ ואין ‘חילוניים’, אין אשכנזים ואין ספרדים. יש רק יהודים חמים וטובים, המאמינים בא-ל אחד ומחוברים לתורה אחת.

אמנם הפתגם העממי קובע ש’לא כל יום פורים’, אבל את המסר הזה עלינו לשאת עימנו כל ימות השנה ולא רק בפורים.

בסופו של דבר, מעבר לכל ההבדלים וחילוקי הדעות, כולנו עם אחד. לפעמים צצות כל מיני ‘תחפושות’, אבל אין אלה אלא מסיכות והצגה חיצונית. עמוק בפנים שוכנת בלב כולנו נשמה יהודית זכה וטהורה. תנו לה להתבטא!