להאשים את הפרקליטות שיש לה “שיקולים פוליטיים’? הסתה חמורה!

– א –

יום לפני הבחירות וסימן השאלה הגדול עדיין נותר ללא מענה. גם הפרשנים האופטימיים ממחנה הימין, שרואים סימנים מעודדים בימים האחרונים, מודים בשיחות סגורות ופתוחות שאי אפשר לדעת מה באמת יקרה. אך לכולם ברור כי השאלה אם תוקם ממשלת ימין או חלילה ממשלת שמאל, עשויה להיות תלויה בשני מנדטים לכאן או לכאן שיכריעו את המערכה.

על רקע זה קשה ובלתי-נתפס להבין את החלטתה של רשימת ‘עוצמה’ להמשיך לרוץ, אף שראשיה יודעים היטב, בוודאות מוחלטת, שהם עומדים לזרוק לפח שני מנדטים קריטיים של הימין.

השאלה מי אשם בהליכה הנפרדת ובמצב שנוצר, אינה רלוונטית כלל אל מול ההכרעה הקריטית והגורלית עכשיו, ברגע נתון זה: אם לתת סיכוי להקמת ממשלת ימין, או לגרום שתוקם ממשלת שמאל.

גם מי שמזדהה עימם ומתקומם על העוול הנפשע שנגרם להם כשנבגדו והוחרמו – אינו יכול להצדיק מעשה חסר אחריות של איבוד שני מנדטים קריטיים לגוש הימין.

מי שגורלה של ארץ ישראל נוגע לו באמת, לא יכול לנהוג כמו אותה ‘אם’ לא אמיתית ממשפט שלמה שאמרה: גזורו – גם לי גם לך לא יהיה.

כך גם באשר למצביעים: הצבעה בבחירות אינה הצבעה של הזדהות אלא הצבעה של הכרעה. ההצבעה בעבור מפלגה שאינה עוברת את אחוז החסימה לא תכניס לכנסת את אותם אנשים שעימם מזדהה המצביע; היא תכניס עוד חברי כנסת, אחד או שניים, מהמחנה הקרוי ‘שמאל’.

ובשונה מחוגים אחרים, בעבור חסידי חב”ד הנאמנים לדעת הרבי, העניין של ממשלת ימין הוא נושא קריטי בחשיבותו, מעבר לכל הנושאים האחרים. זה הנושא היחיד שבגינו שינה הרבי ממנהגו והקפדתו ‘שלא להתערב בפוליטיקה’, ובצעד חריג ונדיר התערב בצורה ישירה ופומבית למען ממשלת ימין, בהסבירו כי ממשלת שמאל מהווה סכנת פיקוח נפש לכל היהודים בארץ הקודש.

למרבה הצער, באותם ימים, בבחירות שהתקיימו בקיץ תשנ”ב, מפלגות כמו ‘התחייה’ ועוד כמה רסיסי מפלגות רצו בנפרד ולא עברו את אחוז החסימה. הימין הפסיד אז שניים–שלושה מנדטים, שנזרקו לפח, ועל חודו של מנדט אחד (!) – עם ‘גוש חוסם’ של המפלגות הערביות – הוקמה ממשלת שמאל, ובצעד שאיש לא חלם עליו ולא העלה אפילו בדמיונו הפרוע, חתמה על הסכם אוסלו עם רב המרצחים ערפאת, ושינתה בבת אחת, לבלי הכר, את מצב היהודים בארץ הקודש, מאז ועד היום.

– ב –

ובשולי מערכת הבחירות:

לא אחת מזכירים חסידים את האמרה שהרבי נהג לחזור עליה בשם הבעל שם טוב, כי מכל דבר שיהודי רואה או שומע עליו ללמוד הוראה בעבודת ה’.

מהתקשורת הישראלית, בתגובתה בימים האחרונים לפרשת ‘הממד החמישי’ שנחשפה, אפשר ללמוד הרבה בעבודת ה’ בכלל ובמלחמת היצר בפרט, על נחישות, עזות מצח ואומץ לב.

רק אתמול הם אמרו שאסור לדבר שום מילה נגד ‘שומרי הסף’, והיום אין להם בעיה לתקוף בחמת זעם, בלי להתבייש, את ‘שומרי הסף’, על החלטתם לחקור את ‘הממד החמישי’; רק שלשלום הם זעקו והזהירו כי השמעת ביקורת נוקבת על הפרקליטות היא מעשה שלא ייעשה ו’קץ הדמוקרטיה’, והיום, בלי לחשוב פעמיים, הם שופכים אש וגופרית על אותה פרקליטות שקיבלה החלטה שאינה לרוחם.

רק לפני זמן קצר הודיע יו”ר כחול–לבן כי להאשים את הפרקליטות כאילו יש לה שיקולים פוליטיים זו ‘הסתה חמורה’, והיום, בלי למצמץ ובלי להניד עפעף, הוא טוען כי ההחלטה שהתקבלה בפרקליטות לחקור את ‘הממד החמישי’ נובעת אך ורק משיקולים פוליטיים.

זו אינה רק הצביעות, שאליה כבר התרגלנו. זו עזות המצח. אומץ הלב ‘לצפצף’ על כולם, בלי לחוש מבוכה, ובלי להתנצל.

בהחלט שיעור מאלף במלחמת היצר ובעבודת ה’ בכלל.

• הרב אהרן דוב הלפרין הוא העורך הראשי של ‘כפר חב”ד’. הטור התפרסם בעיתון