‘אני רואה אותה בשמיים עם כנפיים לבנות’: כתב האישום של הרב ברלנד

אישום ראשון:

פרשיה ראשונה

ואלה הן העובדות:        

1. בשנת 2014 נקלע ש.מ. למצב רפואי קשה. בפברואר 2014, שוחח מ.מ. אחיו של ש.מ. (להלן: “מ.מ.”), עם הנאשם וביקש לערוך עבורו “פדיון נפש”. באותה עת שהה הנאשם בחו”ל.
2. הנאשם, מבלי לברר פרטים על מחלתו של ש.מ., ותוך ניצול מצוקתו, מסר למ.מ. כי עליו לשלם 5,000 ₪ לבתו- צביה צוקר (להלן: “צביה”) – והציג בפניו מצג שווא כי באם ישולם לצביה הסכום הנ”ל, לא יהיה שום חולי לאחיו אשר יחלים לחלוטין, זאת בעוד הנאשם אינו יודע שיחלים כאמור וכשהוא מודע שאין בכוחו לגרום לכך.
3. בעקבות מצג השווא שהציג הנאשם ומעמדו כפי שנתפס בעיני מ.מ. ומשפחתו, ונוכח המצוקה בה היתה נתונה משפחתו כמפורט לעיל, עשה מ.מ. כדברי הנאשם והעביר 5,000 ₪ לצביה, וזאת על אף מצבם הכלכלי הקשה.
4. במהלך החודש שלאחר המתואר לעיל, התדרדר מצבו של ש.מ., עד שביום 15/3/14 נותח ובמהלך הניתוח נקבע מותו.
5. מיד לאחר הניתוח שוחח מ.מ. עם הנאשם ומסר לו כי הרופאים אומרים שאחיו ש.מ. נפטר והטיח בו כי הבטחת הנאשם להבראתו המלאה של אחיו לא התקיימה.
6. הנאשם אמר למ.מ. כי הרופאים טועים באבחנתם וכי יש עליו “דינים בשמיים” והציג בפניהם מצג שווא נוסף לפיו אם מ.מ. ומשפחתו ישלמו לצביה 5,000 ₪ נוספים, ש.מ. יקום על רגליו ולא יהיה חולה, זאת כשהוא יודע שהדבר אינו אמת, וכי אין בכוחו לגרום לכך שיתרחש.
7. בהמשך למתואר לעיל, ומיד לאחר השיחה, בעקבות מצג השווא שהציג הנאשם ומעמדו כפי שנתפס בעיני מ.מ. ומשפחתו, ונוכח המצוקה בה היתה נתונה משפחתו כמפורט לעיל, עשה מ.מ. כדברי הנאשם והעביר 5,000 ₪ נוספים לצביה,  וזאת על אף מצבו הכלכלי הקשה.
8. סמוך לאחר מכן, לאחר שקם מן השבעה על אחיו, דרש מ.מ. מאחד מעוזריו של הנאשם, את כספו בחזרה אך זה אמר לו כי החזרת הכסף תזיק לנפטר.

 פרשיה שניה

ואלה הן העובדות:

1. בשנת 2014 חלתה ש.צ. אמה של ש.נ. (להלן: “ש.נ.”) בסרטן בקיבה ובבית החולים מסרו הרופאים לש.נ. כי אין תקוה להחלמת אמה. ביום 25/4/14 פנתה ש.נ. לנאשם, ששהה אותה עת בחו”ל, באמצעות אחד מעוזריו .
2. ש.נ. שוחחה עם הנאשם בטלפון שאמר לה, מבלי לברר פרטים על מחלתה של ש.צ., ותוך ניצול מצוקתה, כי עליה להעביר לידיו עוד היום 20,000 ש”ח, והציג בפניה מצג שווא כי באם ישולם לו הסכום הנ”ל, בבית החולים יעשו צילום לאם “והכל יהיה נקי”. זאת בעוד הנאשם אינו יודע שהדבר אכן יתרחש וכשהוא מודע שאין בכוחו לגרום לכך.
3. בשל מצוקה כלכלית נאלצו לגייס ש.נ. ובעלה כספים מכל בני משפחתם. בעקבות מצג השווא שהציג הנאשם ומעמדו כפי שנתפס בעיני ש.נ., בו ביום העבירה ש.נ. את הכסף לבת דודתה, א.ע., אשר הניחה את המעטפה עם 20,000 ₪ בשיק בתיבה בבית הנאשם.
4. ביום 31/7/14, לאחר שחלה החמרה במצבה של ש.צ., שוחחה ש.נ. עם הנאשם פעם נוספת, אשר אמר לה כי עליהם להביא 3,000 ש”ח נוספים, והציג בפניה מצג שווא נוסף כי באם ישולם לו הסכום הנ”ל אמה תחיה עד 120 שנה. ש.נ. לוותה מחברתה 3,000 ש”ח והעבירה לנאשם דרך תשלום באשראי לחברת “מונה טורס”.
5. ביום 23/11/14 שוחחה ש.נ. עם אברהם רגב, עוזרו של הנאשם אשר אמר לה להעביר 10,000 ש”ח נוספים לידי הנאשם באמצעותו. ש.נ. לקחה הלוואה בנקאית לצורך כך וביום 27/11/14 העבירה את 10,000 ש”ח לחשבונה של שרה רגב.
6. ביום 30/11/14 נפטרה ש.צ., אמה של ש.נ. לאחר מכן, ביום 2/12/14 יצרה ש.נ. קשר עם הנאשם וסיפרה לו שאמה נפטרה. הנאשם אמר כי אמה היתה צדיקה והוא רואה אותה בשמיים עם כנפיים לבנות.
7. במהלך שנת 2015 שילמו ש.נ. ובעלה 10,000 ₪ לנאשם עבור ברכה לרפואתו של דוד נהרי בעלה של שרה ולסכרת ההריון ממנה סבלה שרה.

פרשיה שלישית

ואלה הן העובדות:

1. מ’, יליד 2008, נולד עם שיתוק מוחין ובתקופה הרלוונטית לכתב האישום התנייד באמצעות הליכון בלבד.
2. בתחילת שנת 2017, במועד שאינו ידוע במדויק למאשימה פנו הוריו של מ’, מש’ ו-ת.ט. לעוזרו של הנאשם – נתן סולומון (להלן: “סולומון”) על מנת לערוך “פדיון נפש” עבור ריפויו של בנם וריפויה של ת.ט. מהמגרנות מהן סבלה. בהנחיית סולומון העבירו מש’ ו-ת.ט. 5,000 ₪ לסולומון עבור הנאשם.
3. לאחר שלא חל שיפור במצבו של מ.ט., סמוך לחודש יוני 2017, פנה מש’ לסולומון על מנת לערוך פדיון נוסף לריפויו של בנו.
4. במהלך חודש יוני 2017, הגיע מש’ עם בנו לביתו של הנאשם לצורך פדיון נוסף. לבקשת הנאשם העביר מש’ לנאשם 5,000 ₪ במזומן על יסוד מצג שווא שיצר הנאשם כי בכוחו להביא לריפויו, זאת בעוד הנאשם אינו יודע שרפואתו כאמור אכן תתרחש וכשהוא מבין שאין בכוחו לגרום לכך ותוך ניצול מצוקתם. הנאשם אמר עם מ’ מספר פסוקים ולשאלת מש’ הבטיח כי עד ראש השנה מ’ יעמוד על רגליו וילך. לאחר מכן אמר הנאשם למש’ כי עליהם לחזור בט”ו באב באותה השנה.
5. בסמוך לפני יום כיפור, ועל יסוד מצג השווא, מסר סולומון בשם הנאשם למש’ כי עליהם להגיע בערב יום כיפור עם 10,000 ₪ נוספים לצורך “הפדיון”.
6. בעקבות מצג השווא, שהציג הנאשם, ונוכח המצוקה בה היה נתון מש’, הגיעו מש’ ובנו בערב יום כיפור לנאשם ומסרו לידיו שיק על סך 10,000 ₪. הנאשם חזר על מצג השווא והוסיף כי הוא ירפא את מ’ וכי תוך 30 יום הוא ילך זאת בעוד הנאשם אינו יודע שרפואתו כאמור אכן תתרחש וכשהוא מבין שאין בכוחו לגרום לכך.
7. לאחר 30 יום, ומשבנו לא החל ללכת כפי שהנאשם הבטיח, יצר מש’ קשר עם הנאשם על מנת לברר מדוע ההבטחה לא התקיימה, הנאשם הציג בפני מש’ מצג שווא נוסף, ואמר למש’ כי עליו להגיע אליו למחרת עם 5,000 ₪ נוספים כדי שבנו יירפא, אך מש’ לא עשה זאת.

פרשיה רביעית

ואלה הן העובדות:

1. בעקבות המלצתה של משפחת ט’ בפרשיה השלישית דלעיל, במהלך שנת 2017, במועד שאינו ידוע במדויק למאשימה פנתה ש.ג. (להלן: “ש.ג.”) לנאשם על מנת לערוך פדיון שיביא לרפואת אמה שחלתה בסרטן ריאות.
2. ש.ג. פנתה לסולומון וביקשה לעשות פדיון אצל הנאשם, סולומון מסר לה מטעמו של הנאשם מצג כוזב, לפיו על מנת שאמה תבריא יש צורך לשלם לנאשם כ”פדיון” –  10,000 ₪, לשאלת ש.ג. מסר סולומון כי במידה ותשלם את הסכום בתשלומים אמה לא תבריא מיד.
3. מכיוון שלש.ג. לא היה את הסכום האמור, לוותה את הכסף ממשפחת ט’ והעבירה את התשלום לנאשם באמצעות שיק לסולומון.
4. בשיחת טלפון בין ש.ג. וסולומון אמר סולומון לנאשם שעמד לצידו שיברך את תמר בת חנה שהבת שלה תרמה לפדיון של אמה 10,000 ₪. בתגובה אמר הנאשם “אני אבוא אליכם”. לאחר שש.ג. ביקשה מספר פעמים מהנאשם כי ברצונה לשמוע בצורה מפורשת שאמה תהיה בריאה עבור הכסף ששילמה לנאשם “כפידיון” אמר לה הנאשם בכזב כי אמה תבריא, זאת כאשר הנאשם אינו יודע שהדבר אכן יתרחש וכשהוא מודע שאין בכוחו לגרום לכך.
5. לאחר כשנה מהמתואר לעיל נפטרה אמה של שירן.

פרשיה חמישית

ואלה הן העובדות :

1. בסוף שנת 2017 חלתה א.ש.ו. (להלן: “א.ש.ו.”) בסרטן בכיס המרה.
2. בחודש פברואר 2018 פנו א.ש.ו. ובעלה א.ו. (להלן: “א.ו.”) לנאשם על יסוד מצג השווא שיצר כלפי בני קהילתו כי יש בכוחו להביא לרפואת מחלות קשות באמצעות “פידיון” .עבור הפדיון העבירו א.ש.ו. ו-א.ו. 20,000 ₪ לנאשם. נוסף על כך החליטו א.ש.ו. ו-א.ו. כי סכום של 660,000 ₪ שהעבירו לידי נאשם במועד מוקדם יותר כהלוואה, יחדל מלהיות הלוואה שעל הנאשם להחזיר וכי ישולם לנאשם כ”פדיון” לרפואתה של א.ש.ו.
3. א.ש.ו. ו-א.ו. אמרו לנאשם כי א.ש.ו. אינה מעוניינת בכימותרפיה, והנאשם חיזק את ידם ואמר לא.ש.ו. כי אינה צריכה לקבל טיפול כימותרפי. לאחר המתואר לעיל הפסיקה א.ש.ו. להגיע לביקורות וטיפולים בבית החולים, ובעקבות זאת הגידול הסרטני שב וגדל.
4. בחודש יוני 2018 ארגנה נ.ב., אמה של א.ש.ו., חוג בית בביתה על מנת שהנאשם יגיע ויערוך “פדיון” נוסף לרפואת א.ש.ו. אודל, ותוכל לתעד את הנאשם.
5. הנאשם ואנשים נוספים, ביניהם עוזרו נתן גהסי (להלן: “גהסי”), הגיעו לביתה של נ.ב.. נ.ב.מסרה לנאשם כי הכינה 8,000 ₪, והנאשם, הציג בפני נ.ב. מצג שווא כי תמורת התשלום א.ש.ו. תחלים ותחיה ותעבור את גיל 100, וגם לנ.ב. הבטיח הנאשם כי “יחזיר לה את הבריאות”, זאת בעוד הנאשם אינו יודע שהדבר אכן יתרחש וכשהוא מבין שאין בכוחו לגרום לכך.
6. בעקבות מצג השווא נ.ב. העבירה 8,000 ₪ במזומן לנאשם. הנאשם חזר פעם נוספת על מצג השווא והבטיח כי נ.ב. וא.ש.ו. יעברו את גיל 100.
7. באוגוסט 2018, לאחר שנ.ב. פנתה לנאשם, חזרה א.ש.ו לקבל טיפול נגד מחלתה עד חודש ינואר 2019 אז הפסיקה פעם נוספת לקבל טיפול נגד מחלת הסרטן.
8. בחודש מרץ 2019 העביר א.ו. לנאשם 20,000 ₪ נוספים עבור פדיון לרפואתה של א.ש.ו על יסוד מצג השווא שיצר הנאשם כי בכוחו לגרום להחלמתה.
9. ביום 8/9/19 נפטרה א.ש.ו.

פרשיה שישית

ואלה הן העובדות:

1. ה.נ. (להלן: “ה.נ.”) ואשתו א.נ. נשואים ללא ילדים. לאחר 4 שנות נישואים, בשנת 2017, בתאריך שאינו ידוע במדויק למאשימה פנה ה.נ. לעוזרו של הנאשם נתן סולומון (להלן: “סולומון”) וביקש לקבל ברכה מהנאשם עבור ילדים. הנאשם הקליט שיחה שיועדה להשמעה בפני הראל על ידי סלומון, בה אמר הנאשם את שמו של ה.נ.  וכי אם ישלם 20,000 ₪ “מיד תפקד האישה”, זאת כאשר הנאשם אינו יודע שהדבר אכן יתרחש וכשהוא מודע שאין בכוחו לגרום לכך.
2. ה.נ. ו-א.נ. היו באותה התקופה בחובות כספיים ולכן לא היה ביכולתם לשלם סכום זה, על אף זאת במשך תקופה של כשנה וחצי עשו ה.נ. ואשתו מאמצים לגייס את הסכום.
3. בר”ח תמוז תשע”ט נסעו ה.נ. ו-א.נ. לחוג בית של הנאשם באשדוד וביקשו מהנאשם ברכה לפריון. הנאשם, הציג בפניהם מצג שווא לפי אם ישלמו לידיו 20,000 ₪ כפדיון א.נ. תכנס להריון מיד בחודש הקרוב, זאת כאשר הנאשם אינו יודע שהדבר אכן יתרחש וכשהוא מודע שאין בכוחו לגרום לכך. ה.נ. מסר לנאשם כי ביכולתו לשלם רק 5,000 והנאשם הסכים.
4. בהמשך לכך שוחח ה.נ. עם סולומון אשר מסר להם כי עליהם להתאמץ ולשלם את הסכום ההתחלתי שקבע הנאשם.
5. בעקבות מצג השווא לקחו ה.נ. ו-א.נ. הלוואות וביום י”ד בתמוז תשע”ט הנאשם הגיע לביתם והציג מצג שווא נוסף לפיו בראש חודש אייר א.נ. תלד בן, זאת כאשר הנאשם אינו יודע שהדבר אכן יתרחש וכשהוא מודע שאין בכוחו לגרום. בעקבות מצגי השווא העביר ה.נ. שיקים בסכום של 20,000 ₪ לנאשם.
6. לאחר שחלק מהשיקים חזרו העביר ה.נ. כספים במזומן לנאשם ולסולומון.
7. בהמשך לכך, ולאחר שאשתו לא הרתה, התקשר ה.נ. מספר פעמים לסולומון על מנת לברר מדוע א.נ. טרם נכנסה להריון על אף הבטחת הנאשם, בתגובה אמר לו סולומון לקרוא “התיקון הכללי”.

פרשיה שביעית

ואלה הן העובדות:

1. פיברומיאלגיה (דאבת שרירים) הינה מחלה כרונית.
2. ביום 19/8/18 פנה רח.ש. לעוזרו של הנאשם ברק ברבר (להלן: “ברבר”) על מנת לערוך אצל הנאשם פדיון לרפואת אשתו – ר.ש. – החולה בפיברומיאלגיה.
3. ברבר העביר את שמה של ר.ש. ושם המחלה לבזנסון אשר מסר את הדבר לנאשם.
4. הנאשם, אשר כלל לא הכיר את מהות המחלה, הציג בפני רח.ש מצג שווא כי יש בכוחו לרפא את ר.ש. מהמחלה תמורת 20,000 ₪, זאת כאשר הנאשם אינו יודע שאכן תרפא וכשהוא מודע לכך שאין בכוחו לגרום לרפואתה. הנאשם הקליט שיחה שבה אמר כי ר.ש. צריכה להעביר 20,000 ₪ לברבר עד 8:00 בבוקר ואז תחלים, תוך שהוא משתמש באמירה “והיא תצא מיד”.
5. בהמשך לכך, ובעקבות מצג השווא, הגיעו רח.ש. ו-ר.ש. לחוג בית בו היה הנאשם ומסרו לנאשם 1,000 ₪
6. לאחר קבלת הכסף והצגת מצג השווא הנאשם וברבר לא יצרו עוד קשר עם רח.ש. ו-ר.ש.
7. ר.ש. לא החלימה ממחלתה.

פרשיה שמינית

ואלה הן העובדות:

1. מ.א.ג. כלוא בכלא בארה”ב לאחר שנשפט ב2018 לשש שנות מאסר.
2. א.ס., דודו של מ.א.ג. פנה לנתן גהסי על מנת לערוך פדיון למ.א.ג אחיינו לשחרורו מהכלא. גהסי העביר את הדברים לנאשם, גהסי אמר לא.ס. שיגיע אל הנאשם ביום 11/11/18.
3. ביום 11/11/18 הגיע א.ס. וגיסו –ח.א.ג. , אביו של מ.א.ג. לבית הנאשם.
4. הנאשם הציג לא.ס. וח.א.ג מצג שווא, לפיו אם ישלמו 20,000 ₪ הוא מבטיח כי מ.א.ג. ישתחרר מהכלא בתוך 30 יום, זאת בעוד הנאשם אינו יודע שהדבר אכן יתרחש וכשהוא מבין שאין בכוחו לגרום לכך. נוסף על כך אמר הנאשם כי אם הדבר לא יקרה כספם יוחזר אליהם.
5. בהמשך להנחיית הנאשם וגהסי ובעקבות מצג השווא והמצוקה בה היו, העביר א.ס. 20,000 ₪ בהעברה בנקאית לידי הנאשם באמצעות חשבון הבנק של נפתלי צמח.
6. לאחר שחלפו 30 יום ומ.א.ג. לא השתחרר ממאסר, פנה א.ס. מספר פעמים לגהסי על מנת לקבל את כספו חזרה. לאחר מספר רב של פניות העביר גהסי לא.ס. שיק על סך 8,000 ₪ בלבד.

פרשיה תשיעית

ואלה הן העובדות:

1. ש.א. הינו נכה 100% בארבעת גפיו וחולה בסרטן.
2. במהלך חודש אוגוסט 2018, כשבועיים לפני ראש השנה, פנה ש.א. לאחיינו ש.מ. אשר קישר אותו ליעקב אמזלג (להלן: “אמזלג”) המקורב לנאשם, על מנת לערוך פדיון שירפא אותו מהנכות.
3. הנאשם אשר הפניה הובאה בפניו, הורה למסור לש.א. כי עליו לשלם פדיון 20,000 ₪ ואז הנאשם יעשה ניסים וש.א. יעמוד על רגליו,. זאת כאשר הנאשם אינו יודע שהדבר אכן יתרחש וכשהוא מבין שאין בכוחו לגרום לכך
4. בעקבות מצג השווא ועל אף מצוקתם הכלכלית נטלה אמו של ש.א., ע.א., הלוואה על מנת לשלם לנאשם 20,000 ₪.
5. סמוך לכך הגיע הנאשם עם אנשים רבים נוספים לביתו של ש.א., הנאשם התיישב ליד ש.א. ברך אותו ותוך ניצול מצוקתו, חזר והציג בפני ש.א. מצג שווא, כי אם ישלם את הסכום הוא יעמוד על רגליו עד ראש השנה, זאת כאשר הנאשם אינו יודע שהדבר אכן יתרחש וכשהוא מודע שאין בכוחו לגרום לכך.
6. בעקבות מצגי השווא, ע.א. אמו של ש.א. העבירה לנאשם שיק בנקאי על סך 20,000 ₪.

פרשיה עשירית

ואלה הן העובדות:

1. ע.ש. ז”ל, אמה של ט.ד., חלתה בסרטן הרחם ביוני 2018. לאחר כחודשיים מצבה החמיר והיא אושפזה בביה”ח בלינסון בפ”ת.
2. בעקבות מצבה של האם שגרם לט.ד. למצוקה, ביום 23/9/18 פנתה ט.ד. לעוזרו של הנאשם ברק ברבר על מנת לערוך פדיון לאמה אצל הנאשם. ט.ד. הסבירה לברבר כי אמה במצב גרוע. הפניה הובאה בפני הנאשם אשר קבע  כי על ט.ד. לשלם לידיו 10,000 ₪ עבור החלמת אמה  באמצעות “פדיון” זאת כאשר הנאשם אינו יודע שאמה אכן תחלים וכשהוא מבין שאין בכוחו לגרום לכך (להלן – מצג השווא). ט.ד. מסרה לברבר כי אין לה אפשרות לשלם סכום כזה וברבר מסר לה כי תשלם 5,000₪.
3. בעקבות מצג השווא, ובשל המצוקה בה שרתה, ובהמשך למתואר לעיל הגיע ט.ד. ביום 25/9/18 לחוג בית בו ערך הנאשם “פדיונות”, שילמה לנאשם 5,000 ש”ח וסיפרה על מצבה של אמה שמתדרדר וכי היא אינה אוכלת ושותה משזה כשבוע. הנאשם, מסר בכזב לט.ד. כי תמורת הפדיון אמה תקום, תאכל, תשתה ותחלים, זאת כאשר הנאשם אינו יודע שהדבר אכן יתרחש וכשהוא מבין שאין בכוחו לגרום לכך
4. בהמשך לכך המשיכה ט.ד. להיות בקשר עם ברבר ומספר ימים לפני 12/10/18 ביקר הנאשם את ע.ש. בבית החולים. ביום 12/10/18 נפטרה ע.ש.

פרשיה אחת עשרה

ואלה הן העובדות:

1. סמוך לסוף שנת 2018, במועדים שאינם ידועים במדויק למאשימה, יצרו יעל אסטרייכר (להלן: “יעל”) ויואב אבן (להלן: “יואב”), תחקירנים העובדים בערוץ 12 קשר עם סולומון והנאשם על מנת לערוך “פדיון” עבור בת משפחתם שנמצאת במצב של מוות מוחי, דמות בדויה שהגו לצורך עריכת תחקיר טלוויזיוני בנושא הפדיונות שעורך הנאשם.
2. יעל, שהציגה עצמה בתחקיר בשם נועה, סיפרה לסולומון כי קרובת משפחתה התמוטטה והיא נמצאת במצב של מוות מוחי, יעל הבהירה לסולומון כי הרופאים אומרים שמצבה אבוד. סולומון מסר לה כי יברר מול הנאשם האם ביכולתו להקים אותה. לשאלת סולומון ענתה יעל כי קרובת משפחתה היתה כחצי שעה ללא אספקת חמצן למוח.
3. הפניה הובאה בפני הנאשם אשר הנחה את סלומון למסור ליעל שתמורת תשלום 20,000 ₪ לידיו, קרובת משפחתה תתאושש מיד, זאת כאשר הנאשם אינו יודע שהדבר אכן יתרחש וכשהוא מודע שאין בכוחו לגרום לכך. לצורך מצג השווא כאמור, אף הקליט הנאשם הודעה שבה אמר “20,000 ₪ מיד תתאושש”.  סולומון חזר על מצג השווא בפני יעל והסביר כי להערכתו זה לא יהיה במקרה שבו היא תקום בבת אחת, אך יש תקווה, כמו כן ציין סולומון בפני יעל כי הנאשם עושה “סוג של תחיית מתים” פעם בשבוע. סולומון הוסיף שאם ירצו את כספם חזרה הם יקבלו אך האיץ בהם להזדרז בהעברת הכסף. כמו כן העביר סולומון ליעל את ההקלטה שהקליט הנאשם.
4. בעקבות בקשתם מסולומון שוחח הנאשם עם יעל ויואב טלפונית. הנאשם חזר על מצג השווא ומסר להם כי עליהם להביא 20,000 ₪ והוא יגיע לבית החולים, כמו כן אישר הנאשם כי יודע שקרובת משפחתם במצב של מוות מוחי ואמר, ביודעו כי הדבר אינו אמת ואין בכוחו לגרום לכך שיתרחש, כי הוא כבר החיה בעבר אנשים עם מוות מוחי וכי למרות שהרופאים אמרו שמדובר במוות מוחי תמיד אפשר לשנות את דעתם. הנאשם עשה כל זאת, תוך ניסיון לנצל את מצב המצוקה של יעל ויואב כפי שהוצג בפניו.
5. בהמשך לכך הסביר סולומון ליעל כי אין צורך שהנאשם יגיע לבית החולים כי הפדיון נעשה כאשר מועבר הכסף לנאשם ולכן יש להעביר את הכסף בהעברה בנקאית.

פרשיה שתים עשרה

ואלה הן העובדות:

1. ביום 30/8/18 טבעה הקטינה ע’, ילידת 2015 בבריכה והיא הובהלה לבית החולים כאשר היא ללא הכרה וללא דופק עם חשד למוות מוחי. ביום 2/9/18 נקבע כי ע’ במצב של מוות מוחי.
2. ט.ד, אביה של ע’, יצר קשר עם הנאשם על מנת לערוך עבורה “פדיון”, הנאשם, תוך ניצול המצוקה בה שרוי ט.ד., אמר לו כי עליהם לשלם 20,000 ₪ זאת ביצירת מצג שווא שבאמצעות התשלום לידיו ביתם תתאושש. זאת עשה הנאשם כאשר אינו יודע שהדבר אכן יתרחש וכשהוא מודע שאין בכוחו לגרום לכך.
3. ביום 1/9/18, בשעות הלילה, הגיע הנאשם לבית החולים “העמק” בעפולה שם אושפזה ע’.
4. בעקבות מצג השווא, ובשל מצוקתו, ט.ד. שילם לנאשם 20,000 ₪ במזומן.
5. לאחר מכן חיבק הנאשם את ט.ד. וחזר על מצג השווא בנוכחות כל הסובבים אותו כי עבור “הפדיון” והעברת הכסף, למחרת – ביום ראשון- הילדה תתעורר. הנאשם עשה כן כשאינו יודע שהדבר אכן יתרחש וכשהוא מודע שאין בכוחו לגרום לכך. ביום 6/9/18 נפטרה ע’.

פרשיה שלושה עשרה

ואלה הן העובדות:

1. ביום 1/5/19 יצא ת.ט., חולה בסכיזופרניה מביתו בבת ים ומאז נעלמו עקבותיו.
2. ביום 4/5/19 פנה א.א., חבר של משפחת ט’ לעוזרו של הנאשם -ברבר על מנת לערוך פדיון אצל הנאשם למציאת ת.ט.
3. הפניה הובאה בפני הנאשם אשר הנחה למסור לא.א. שתמורת תשלום 10,000 ₪ לידיו, ת.ט. ימצא תוך שעה, כאשר הנאשם אינו יודע שהדבר אכן יתרחש וכשהוא מודע שאין בכוחו לגרום לכך לצורך מצג השווא אף הקליט הנאשם הודעה שבה אמר “הוא יחזור תוך שעה ולהביא 10,000 ₪”. כל זאת תוך ניצול מצוקת משפחת ט’ וחברם.
4. בהמשך לכך כתב א.א. לברבר כי למשפחת ט’ אין כסף לעריכת הפדיון.

פרשיה ארבע עשרה

ואלה הן העובדות:

1. סמוך לחודש נובמבר 2019, במועדים שאינם ידועים במדויק למאשימה, יצר אמיר שואן (להלן: “אמיר”), תחקירן בערוץ 13 קשר עם יוסף אסולין (להלן: “יוסף”) על מנת לתרום כסף למוסדות הנאשם ולבקש ברכה, זאת על מנת לערוך תחקיר בעניין פדיונות שעורך הנאשם.
2. ביום 12/1/20 התקשר יוסף לאמיר וביקש ממנו להגיע באופן מידי לחוג בית של הנאשם בחולון על מנת לקבל ברכה מהנאשם.
3. אמיר נכנס לחדר בו ערך הנאשם פדיונות ולצורך עריכת התחקיר הציג עצמו בדמות בדויה בפני הנאשם כי בנו חולה בסרקומה. הנאשם שאל אם מדובר בסרטן וכאשר השיב אמיר בחיוב אמר הנאשם לאמיר: “לא אסכים לזה, אני ארפא לך אותו, אתה מביא לי 5,000 ₪ ואני ארפא לך אותו”, זאת כאשר הנאשם אינו יודע שהדבר אכן יתרחש וכשהוא מודע שאין בכוחו לגרום לכך (להלן – מצג השווא). הנאשם חזר ואמר כי על אמיר להביא 5,000 ₪ לריפוי הילד וזאת על אף שכבר תרם למוסדותיו כסף דרך יוסף. הנאשם עשה כל זאת, תוך ניסיון לנצל את מצב המצוקה של אמיר כפי שהוצג בפניו.
4. בהמשך לכך, וכחלק מהדמות הבדויה שהציג, אמר אמיר לנאשם כי בנו מתקשה עם הכימותרפיה והאם להמשיך עם התרופות והכימותרפיה. בתגובה אמר הנאשם כי הוא חייב להמשיך או שיקח תרופה מיוחדת שמגיעה משוויץ שהנאשם הציג בפניו ועל הילד לשים את התרופה טיפה על הלשון כל שעה וחזר פעם נוספת על מצג השווא כי הוא ישחרר את בנו מהכימותרפיה כאשר אמיר יבוא בפעם הבאה עם בנו ועם הכסף.
5. לאחר מכן אמר הנאשם לאמיר כי במקום התרופה יקח כדורים – אחד בכל יום בשילוב עם הטיפול הכימותרפי. הנאשם מסר לאמיר שלושה כדורים אותם הציג בכזב כבעלי סגולות מרפא כשבפועל הנם סוכריות “מנטוס”.

 פרשיה חמש עשרה

ואלה הן העובדות:

1. ביום 13.5.19 פנה ר.א. לברבר על מנת לערוך אצל הנאשם פדיון לרפואת תינוק כבן שנתיים וחצי, בן משפחתו שטבע בבריכה בצימר ביום שבת. התינוק היה שרוי במצב קשה ב”מרכז הרפואי זיו” בצפת כאשר הוא מורדם ומונשם.
2. ברבר העביר את פרטי המקרה לבזנסון אשר הקריא את הנתונים הנ”ל לנאשם.
3. הנאשם, אשר לא היה מצוי בפרטים הרפואיים של התינוק, הציג בפני ר.א. מצג שווא כי יש בכוחו לרפאו תמורת 20,000 ₪, זאת בעוד הנאשם אינו יודע שיתרפא כאמור וכשהוא מודע שאין בכוחו לגרום לכך. כחלק ממצג השווא, הקליט הנאשם שיחה בה אמר כי ר.א. צריך להעביר 20,000 ₪ “ויתעורר”, וזאת על מנת שהשיחה תושמע לר.א.. הנאשם עשה כל זאת, תוך ניסיון לנצל את מצב המצוקה של ר.א. ובני משפחתו של התינוק.
4. ר.א. לא העביר את פרטי הפדיון למשפחת התינוק.

 פרשיה שש עשרה

ואלה הן העובדות:

1. בין השנים 2013-2016 במועד שאינו ידוע במדויק למאשימה, בעת שהנאשם שהה בחו”ל, שוחח הנאשם עם שמעון והבה (להלן : והבה), אסיר שנידון למאסר עולם בגין רצח המאבטח יום-טוב דוויק ז”ל ברשת “חצי חינם” בשנת 2007 בחולון.
2. הנאשם, מסר לוהבה כי עליו לשלם 10,000 ₪ לזהבה בתו ווכי באם ישולם הסכום הנ”ל הוא ישוחרר ממאסרו בתוך זמן קצר, זאת כשהוא יודע שהדבר אינו אמת, וכי אין בכוחו לגרום לכך שיתרחש.
3. כחלק ממצג השווא הנאשם אמר לוהבה: “אתה משתחרר”, “אנחנו מבטלים את כל התלונות עליך”, “אני נשבע לך שאנחנו שמים את המפכ”ל בבית הסוהר תוך 30 יום” ואף הציע לוהבה דרך להשגת הסכום הנדרש: “תלווה את זה מכמה חברה שם”.
4. עם התקדמות השיחה, הורה הנאשם לוהבה לשלם 20,000 ₪ לצורך שחרורו ולא 10,000 ₪ כפי שציין בתחילה. הנאשם היה מודע לכך שאין ביכולתו של והבה לשלם סכום כסף זה אך ציין כי 10,000 ₪ זה המינימום וקבע כי והבה יעביר לו סכום זה עד יום שישי.
5. בסופו של יום והבה לא השתחרר ממאסר.

ב. במעשים המתוארים לעיל, בפרשיות 1, 2, 3, 4, 5, 6, 7, 8, 9, 10 ו- 12 קיבל הנאשם דבר במרמה בנסיבות מחמירות אשר מתבטאות בין היתר בניצול המצוקה של המתלוננים ופוטנציאל הפגיעה בהם, בשיטתיות, בהיקף המרמה ובניצול מעמדו של הנאשם.

בפרשיות 3, 7, 11, 13, 14, 15 ו- 16 ניסה הנאשם לקבל דבר במרמה בנסיבות מחמירות אשר מתבטאות בניצול  המצוקה של המתלוננים ופוטנציאל הפגיעה בהם, בשיטתיות, בהיקף המרמה ובניצול מעמדו של הנאשם.

בפרשיות 1, 2, 3, 5, 9, 10 ו- 12 ניצל הנאשם את המצוקה בה היו המתלוננים על מנת לדרוש דבר שאינו מגיע לו כדין ובפרשיות 11, 13, 14 ו- 15 ניסה הנאשם לנצל את המצוקה של המתלוננים על מנת לדרוש דבר שאינו מגיע לו כדין.

ג. הוראות החיקוק לפיהן מואשם הנאשם :

1. קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות – עבירה לפי סעיף 415 סיפא לחוק העונשין, התשל”ז – 1977 (להלן: “החוק”) [לפחות 11 עבירות]
2. ניסיון קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות – עבירה לפי סעיף 25 + 415 סיפא לחוק. [עשרות עבירות]
3. עושק – עבירה לפי סעיף 431 (1) לחוק. [לפחות 7 עבירות]
4. ניסיון עושק – עבירה לפי סעיף 25 + 431 (1) לחוק. [עשרות עבירות]

אישום שני

א. ואלה הן העובדות:

1. במועדים הרלבנטיים לאישום זה, וכמפורט בחלק הכללי ובאישום הראשון, היה הנאשם מנהיג קהילת “שובו בנים” והסמכות הרוחנית והדתית העליונה של קהילה זאת, ובתוקף מעמדו זה הנחה את מאמיניו בעניינים שונים. הנאשם היה בעל השפעה רבה על מאמיניו אשר נשמעו להוראותיו ופסיקותיו.
2. במועד שאינו ידוע במדויק למאשימה במהלך השנים 2016-2017, עת ששהה הנאשם במעצר בכלא צלמון גמלה בליבו החלטה לפגוע בי’ ובז’, על רקע עמדתו כי התנהגותם מנוגדת לדיני התורה. הנאשם התקשר באמצעות טלפון המרכזיה של שב”ס לאהרון שוורץ (להלן: “אהרון”).
3. אהרון הפעיל באותה העת את אחד מהקווים הטלפוניים של קהילת “שובו בנים” אשר שימש כערוץ תקשורת עבור הקהילה (להלן: “הקו”). חסידי הנאשם נהגו להתקשר לקו על מנת לשמוע הודעות מוקלטות המעבירות מסרים ועדכונים שוטפים וכן חיזוקים ושיעורי תורה מפיו של הנאשם.
4. הנאשם ביקש לנצל את מעמדו כראש הקהילה (כמפורט לעיל), ואת סמכותו על חסידיו על מנת להורות להם לפגוע בי’ ובז’ והורה לאהרון בשיחת הטלפון להקליט הודעה בקולו המוסרת כי “יש לעשות חרם על ז’ ועל י’, אסור להתקרב לד’ אמותיהם ומותר לכל אחד לשבור להם את העצמות”.
5. אהרון הזהיר את הנאשם כי מדובר בהודעה מאוד חריפה ושאל את הנאשם האם להעלות הקלטה זו אל הקו. הנאשם בתגובה ענה לאהרון “תעשה בקו, הכי טוב בקו, אין כמו הקו. חריפה לתת להם מכות,  מה יכול להיות? ישימו אותי עוד עשר שנים כאן, אני כבר התרגלתי, מוכן להיות פה עוד 100 שנה”.
6. לפיכך אהרון מילא אחר הוראותיו של הנאשם ובאמצעות אחר שזהותו אינה ידועה למאשימה הקליט את הנאשם דרך הטלפון אומר את הדברים הבאים: ” לתת להם מכות רצח, לשבור להם את העצמות, לי’ ולז’ שהם מתנהגים כמו איש ואישה, והם עוברים כל דקה על סקילה שריפה הרג חנק, מצווה על כל אחד לשבור להם את העצמות, כפשוטו.” בהקלטה זו שידל הנאשם את אנשי קהילתו לחבול חבלה חמורה בי’ ובז’.
7. לאחר מכן עשה אהרון כמצוות הנאשם ופרסם הקלטה זו בקו.
8. לאחר מספר שעות, על דעת עצמו, הוריד אהרון את ההקלטה מהקו, זאת לאור החשש כי הקלטה זו עלולה לפגוע עוד יותר במצבו המשפטי של הנאשם, וכן מהחשש כי חסידיו של הנאשם ישמעו את ההקלטה ובעקבות כך יפגעו  בז’ ובי’ ויגרמו להם נזק.
9. במעשיו אלו ניסה הנאשם לשדל את בני קהילתו לחבול בי’ ובז’ חבלה חמורה.

ב. הוראת החיקוק לפיה מואשם הנאשם: 

 ניסיון לשידול לגרימת חבלה חמורה-עבירות לפי ס’ 33 + ס’ 333 לחוק.