האם בני גנץ הוא קורא נאמן של אריה זיסמן – שעושה הכל הפוך

1.

פחות משלושה שבועות לבחירות, אבל “השטח מתעקש שלא להתעורר”, טוענת שרה פרדס בכתבתה ב’משפחה’.

“‘תגידו, למה לא רואים כאן בחירות? איפה השלטים? הרמקולים? הסטיקרים? לוחות המודעות? מישהו במפלגות שכח את התאריך?’ – זו הייתה, פחות או יותר, רוח הדברים בשיחת בנות סמינר נלהבות שהמתינו לאוטובוס”, מתארת פרדס – ומוסיפה: “אבל כל אחד מאיתנו שמע את הדברים הללו בסגנון זהה פחות או יותר בתקופה האחרונה, או לפחות שם לב לתופעה”.

למה זה? “ברור שאחרי שתי מערכות ארציות ושתיים מוניציפאליות בשנה אחת, קשה יותר להעיר את השטח”, טוען יהודה אבידן מ’ש”ס.

“כרגע הציבור עייף ודי מיואש”, מודה בנצי פרידמן מ’דגל התורה’, אבל הוא מעריך שכבר בשבוע הקרוב “הרחוב יתעורר”.

עורך הדין שמחה פרידמן, מראשי התנועה למשילות ודמוקרטיה: “העובדה שמדינת ישראל הגיעה למערכת בחירות שלישית תוך שנה, ולא בטוח בכלל שזו תהיה האחרונה, גורמת לא רק לציבור לתחושת חידלון וייאוש אלא פוגמת גם בפעילות המפלגות השונות”.

ימים יגידו האם האדישות נותרה בעינה עד ליום הבחירות עצמו, והאם היא השפיעה על ההצבעה בסופו של יום בחירות.

אני, בכל מקרה, אהבתי את העובדה שאשה הגישה כתבה בנושא פוליטי.

2.

תיאור האדישות בשטח – גם בטורו של יוסי אליטוב – קצת מתקשה להתכתב עם כתבת מגזין ענקית של ישראל פלר, היישר ממטה יהדות התורה. האם מדובר בכתבה פרסומית? אם כן, זה לא צוין בשום מקום.

אם לא – מה שמתואר בכתבה רחוק מלהיראות כמו אדישות בשטח.

ל’משפחה’ פתרונים…

3.

אם כבר שינה, היטיב לתאר אותה יצחק פלדמן, בעיתון המתחרה – ‘בקהילה’.

“בבחירות הקודמות יצאתי לרחובה של עיר כדי למשש את הדופק. הכנתי קלפי מיוחדת עבור מגזין ‘בקהילה’ ושאלתי את התושבים מה דעתם. לאיזו  מפלגה יצביעו, ומי הפוליטיקאי הכי טוב.

“לקראת הבחירות הנוכחיות, כך אמר לי העורך, צריך לשנות את הקונספט. השבתי לו שהיות ומדובר במערכת בחירות שלישית והציבור מנומנם, אני מציע לצאת לרחוב עם קלפי ביד אחת וכרית ושמיכה ביד השנייה ולברר אצל העוברים ושבים במה הם בוחרים – בקלפי או במיטה?

“העורך לא זרם. אבל זה לא אומר שלא צדקתי”.

מצחיק.

4.

איך באמת מתקבלות החלטות ביטחוניות? הנה תיאורו של אליעזר שולמן, הפרשן הצבאי של ‘משפחה’:

“נניח שישראל מחליטה לצאת למבצע בעזה במטרה להפסיק את שיגור הבלונים וטפטופי הרקטות, אתה יודע איך מתקבלת ההחלטה?” כך שאל השבוע בכיר בטחוני, שציטט את הרמטכ”ל לשעבר בני גנץ… שדיבר על כך עם אילנה דיין ב’עובדה’: “ההחלטות של הרמטכ”ל הן לא יותר מאשר לעשות ככה (מדגים הזזה של הראש) עם הראש. הרי המערכת יודעת לעבוד, אז הם יודעים מה הם צריכים לעשות. הם באים, מתארים לי מצב, אני אומר ‘או קיי, בסדר’, זהו. ככה נשמעת החלטת רמטכ”ל”.

כששולמן ניסה להסביר לו ש’זה לא באמת עובד ככה’  – הוא שאל: “אז איך הדברים מסתדרים עם דברי הרמטכ”ל לשעבר והמועמד לראשות הממשלה מטעם ‘כחול לבן” – והשאלה נותרה “תלויה באוויר”.

השבוע עלה בנט לדוכן הנואמים בכנסת.  כאשר החל להשיב על ההצעה לסדר על המצב בדרום – קמו מכיסאותיהם על אנשי ‘כחול לבן’  וברחו מהמליאה לטובת ירידה לשטח.

“עומדים פה שני אנשים ובורחים מהמליאה”, אמר בנט, והדגיש שמדובר באנשים “שלא הצליחו לעצור 4,594 רקטות על תושבי עוטף עזה”, אבל “מעיזים להטיף לי איך לטפל בבלונים”.

בהמשך דבריו ציטט שר הבטחון משפטים שאמר גנץ כרמטכ”ל בישיבת הקבינט בעת מבצע צוק איתן –  “ואותם, הוא בכלל לא הבין בעת שנאמרו.

וכך אמר גנץ: ‘מעזה יש איום התקפי, אבל הוא לא איום מתקפתי. יש להם עשרות מנהרות, אנחנו יודעים על אחרות, אנחנו לא מוצאים אותן. אין להם משמעות גדולה מדי, זה מאות מחבלים מסודרים שבאים לתקוף אני לא חושב שהם רוצים הסלמה רחבה”.

הבנתם? בטוח שלא.

“ולהזכירך, בני גנץ, מועמד להיות ראש ממשלה בישראל”, טרח הבכיר הבטחוני והדגיש באוזני הכתב.

5.

תראו איך העיתון של ש”ס תוקף את נפתלי בנט ואת מפלגתו הדתית לאומית.

שמעון ליברטי, כתב ‘הדרך’:

“זה היה אחד הנאומים היותר מתבכיינים שנשמעו. במשך דקות ארוכות ניצל שר הבטחון נפתלי בנט את הדיון המיוחד במליאת הכנסת על ‘הטרור הבלתי פוסק מעזה’ כדי לרוק את התסכול שלו מהמתקפות המשולבות של כלל המפלגות נגד ‘ימינה’ ומהדשדוש של מפלגתו.

‘תראו מה קורה. זה קמפיין שלא ראיתי דבר כזה. כולם על הראש של הציונות הדתית. כחול לבן יש להם קמפיינים דגל וחרד”ל, מפלגת העבודה מחלקת עלוני שבת בבתי הכנסת, ש”ס פתחו מטה ציונות דתית, שלא לדבר על הליכוד. בשבת שעברה ביקרתי בישיבת הסדר בחיפה לא מאד מפורסמת. אתמול אני מקבל הודעה שראש הממשלה הולך לבקר באותה ישיבה. כל מקום שאני הולך כולם עלינו.

‘יש לנו כולה שבעה מנדטים. למה כולם על הראש של הציונות הדתית? אני אגיד לכם. הציונות הדתית עד לפני 10 שנים היינו ערכיים נחמדים וחסרי השפעה לחלוטין. וכך אהבו אותנו. עם אותם 7 מנדטים היה לנו שר מדע וחלל, אפילו לא חבר בקבינט. מה אמרו לציונות הדתית? אתם תלכו להתיישבות, אתם תלכו לצבא, תלכו למכינות, תלכו ליחידות. הכול טוב. אבל בניהול ענייני המדינה והבטחון הלאומי זוזו הצידה, לכו תתעסקו בדתות, במדיני לכו הצידה. בבטחוני הצידה, בכלכלי הצידה.

‘ואז באנו, והיום שומו שמים יש שר בטחון עם כיפה, שומו שמים יש שרת משפטים ממפלגת הציונות הדתית, שומו שמיים אנחנו בקבינט ומשפיעים ומביאים תוצאות. ולכן רוצים לעצור אותנו, להיות הנחמדים שמגרשים אותם מהבית אבל תמשיכו להתנדב. רוצים לעצור אותנו על זה הבחירות”.

והנה החץ. “הוא יכול לבוא בטענות בעיקר לעצמו. אם כל המפלגות רואות פוטנציאל קולות בציונות הדתית, זה רק משום שמי שאמורה להיות מפלגת הציונות הדתית לא נותנת למצביעיה מענה. גם אלה שבסוף ישימו בקלפי ‘טב’ יעשו זאת ברובם באף סתום ובתחושת בחילה, לרבות אפילו חברי הרשימה בעצמם.

“אי אפשר רק לפני שנה לפרק את המפלגה, לרסק את הציונות הדתית, לנהל נגדה קמפיין, לתקוף בעצמך את החרד”לים ואת הרבנים ואז לעמוד עם דמעות תנין ולדבר על למה כולם תוקפים אותנו. אתה לא יכול לרצות להתנתק מהציונות הדתית ואז להיזכר שבעצם אין לך ‘בייס’ אחר”.

חריף, ליברטי.

6.

ב’יום ליום’, למרות המכירה לאריאל קוניק מרשת ‘קו עיתונות’, עדיין תוכלו למצוא טורים שלא ממש מחמיאים לאריה דרעי, יו”ר ש”ס.

הנה קטע מטורו של יוחאי דנינו, המספר על פגישה סודית שתוכננה בין איתמר בן גביר, יו”ר עוצמה יהודית, לדרעי. פגישה, שלא יצאה אל הפועל.

“גורם בכיר מאד בש”ס, הנחשב אף לפעיל בכיר הלוחש על אזנו של יו”ר המפלגה דרעי, פנה לאחרונה לבן גביר בהצעה לקיים פגישה בין יו”ר ש”ס לעורך הדין בן גביר.

“בן גביר, חשוב לציין, מעודו לא נפגש עם יו”ר ש”ס למעט הפעמים בהם הפגין מול ביתו בעקבות הסכמי אוסלו (עקיצה, שימו לב…ש.ר.) עם זאת בן גביר מיודד עם חלק מבני המשפחה הקרובה של השר דרעי”.

על פי המידע, ההצעה עברה את אישורו של יושב ראש ש”ס אריה דרעי, שהיה אמור לשכנע את בן גביר לפרוש מהמירוץ, בתמורה לשמירת האינטרסים על ידי מפלגת ש”ס, אולם בן גביר הבהיר כי אין טעם בפגישה כזו. ‘אני רץ עד הסוף, אם השר דרעי מעוניין לסייע לעוצמה יהודית לצלוח את אחוז החסימה אשמח להיפגש איתו בכל שעה ובכל מקום’, אמר בן גביר למתווך.

“בן גביר אף הסביר כי מדובר באינטרס של ש”ס והמפלגות החרדיות בפרט וגוש הימין בכלל. ‘עם עוצמה יהודית יש אפשרות להקים ממשלת ימין, אולם אם עוצמה יהודית תפרוש מהמרוץ, סביר להניח כי הקולות של תומכיה לא יביאו לשינוי התוצאות, לכל היותר מנדט עד מנדט וחצי, שכן ישנם כאלו שייצאו להצביע רק עבור עוצמה יהודית בלבד’.

“מיותר לציין כי לאחר התשובה של בן גביר, המתווך לא שב עוד, והפגישה שתוכננה לצאת אל הפועל נכשלה עוד בטרם התקיימה”.

מעניין.

7.

כאילו קרא בני גנץ את טורו של אריה זיסמן ב’יתד’ והחליט להעניק ראיונות. שכן, בסוף השבוע הזה הוא מילא את ערוצי התקשורת (בעיקר אלו שנחשבים לאוהדיו) בדיבורים ודיבורים.

כבר לא מדיניות של “סייג לשחיקה – שתיקה”, כפי שהציג זאת זיסמן באומנות מרשימה.

הנה דבריו, ואולי חבל שבני גנץ לא קרא אותם. אולי היה עוצר את מרוץ הפטפוטים, שלא ממש הוסיף לו כבוד.

“נתניהו כבר פתח בבליץ ראיונות לתקשורת – כפי שהוא עושה תמיד לפני בחירות. הפעם עשה זאת מוקדם יותר – שלושה שבועות קודם ההליכה לקלפי.

“..מנגד גנץ ממשיך לשתוק. מתחילת הקמפיין לא התראיין ולו פעם אחת. הראיון האחרון שלו היה בסבב הקודם, יומיים לפני הבחירות. אפילו בתקשורת מודים שמדובר במצב לא תקין. ‘זה מדהים שמועמד הרואה עמו מתאים לראש ממשלה, אינו מתראיין’, ציינו הפרשנים.

“בצר להם מסבירים הפרשנים כי הראיונות המוקדמים של נתניהו נועדו למשוך גם את גנץ לזירת הראיונות, לגרום לו לדבר, ואז למעוד בלשונו, כפי שקורה לו כמעט בכל ראיון ובכל עת, כאשר הוא נדרש להגיב בספונטניות ללא נייר.

“הרצון של הליכוד הוא לקחת את המעידות הללו ולעשות בהם שימוש פוליטי כדי להגחיך את גנץ ולהביך את כחול לבן. כך היה בשני הסבבים הקודמים ובליכוד מחפשים עתה חומר גם לסבב הנוכחי, כדי לא למחזר מעידות ישנות.

“נכון לעכשיו, גנץ אינו ממהר להתראיין. הוא מתכוון להמשיך ולדבר במסיבות עיתונאים מאולתרות, כשהוא בוחר מה לענות ומה להדגיש. יש להניח שבהמשך לא תהיה לו ברירה והוא ייאלץ גם להתראיין, אבל יעשה זאת במסורה, הרבה פחות מהסבבים הקודמים.

“גנץ יודע שהוא יכול רק להפסיד מהראיונות הללו… לפיכך הוא יחזור להיות שתקן כבעבר. אם היו שואלים אותו היה עונה ב’גנציות’ אופיינית משובשת: סייג לשחיקה – שתיקה”.

אז זהו, שזה הגיע מוקדם מהצפוי. גנץ מיהר להתראיין והרבה, בסוף השבוע האחרון, כשהוא מספק לליכוד חומר בשפע.

אולי בגלל שקרא את טורו של זיסמן,

אבל סביר יותר להניח, בגלל שלא קרא. אילו קרא, היה שומר על זהירות ומבין את הרמיזות…