בית משפט השלום ברחובות גזר 52 חודשי מאסר בפועל על שרון גולן, שהורשע ב-24 אישומים הכוללים עבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, זיוף מסמך בכוונה לקבל באמצעותו דבר בנסיבות מחמירות, התחזות כאדם אחר, איומים ועבירות על פי חוק חדלות פירעון.
את העבירות ביצע הנאשם כלפי 20 מתלוננות, בסכום של כ-155,000 ש”ח.
על פי כתב האישום המתוקן, שהוגש על ידי עו”ד מאיה טריגר מפרקליטות מחוז מרכז (פלילי), ושבו הודה הנאשם במסגרת הסדר טיעון, עד למעצרו של הנאשם, הנאשם הציג עצמו בכזב כמיסטיקן וכקבליסט, בעל מומחיות ב”החזרת אהבות”.
במסגרת מצג השווא, יצר הנאשם בעצמו או באמצעות אחרים אתרי אינטרנט שונים בהם פרסם את שירותיו, תוך שהוא מציג עצמו בשמות בדויים שונים, גיל שונה מגילו ובטענה שהוא בעל ניסיון למעלה מ-20 שנה בהחזרת אהבות ובמיסטיקה.
במסגרת מצג השווא, פרסם הנאשם באינטרנט כתבות מזויפות ובחלק מהאתרים תיאר את שיטות עבודתו באמצעות כלים מיסטיים וקבליסטיים וטען כי הוא עושה שימוש, בין היתר, ב”מגיות בטוחות” וב”כישוף לבן”, וכן בחומרים חזקים ואיכותיים אותם הוא מייבא מחו”ל.
בעקבות מצג השווא, פנו אליו נשים, סיפרו לו על הפרידה מבני זוגם והקשיים בהם נתקלו בעקבות כך.
בחלק מהמקרים הנחה הנאשם את המתלוננות לשלוח לו פרטים אישיים ותמונות שלהן ושל בני זוגן לשעבר על מנת לבצע בדיקת “התאמה אנרגטית” בינן לבין בני הזוג.
בהמשך, אישר בכזב כי קיימת התאמה אנרגטית והתחייב להחזיר להן את האהבה הנכזבת בתמורה לתשלום אלפי ש”ח. ככל שייכשל, התחייב הנאשם להחזיר את מלוא התשלום בתוספת פיצוי על עוגמת נפש.
בהתאם להנחיית הנאשם, העבירו המתלוננות את התשלום בדרכים שונות. בחלק מהמקרים, המתלוננות ביקשו מהנאשם את השבת התשלום, לאור העובדה שהבטחתו להחזרת האהבה הנכזבת לא התקיימה.
הנאשם נעתר לבקשה, אך בפועל לא השיב את הכספים וטען כי כספים אלו הוחזרו בדרכים שונות. בחלק מהמקרים, כשהביעו המתלוננות את חששן כי הוא מרמה אותן וביקשו כי יפסיק לעשות שימוש בחשבון הבנק שבבעלותן (אותו פתחו לאחר בקשת הנאשם), איים הנאשם שיטיל עליהן קללה שתפגע בבריאותן ואיים כי יחשוף בפני בני זוגן את פנייתן אליו.
באף אחד מהמקרים לא השיב הנאשם את הכספים למתלוננות.
השופטת סבחת-חיימוביץ קבעה: “..אשר לנסיבות ביצוע העבירה, הנאשם בפרסומים כוזבים שונים, יצר מצג שווא בפני המתלוננות, כי ביכולתו לסייע להן במצוקתן ולהשיב לחיקן את בן/ בת הזוג שעזבו אותן. הנאשם דרש כספים בתמורה להשבת האהבה למתלוננות ובמרבית המקרים, תוך התחייבות, כי במידה וייכשל ישיב להן את הכספים שנטל, ואף בתוספת פיצוי בגין עוגמת נפש.
“בדרכי מרמה הוציא הנאשם מהמתלוננות כספים נוספים וחלקן אף שימשו עבורו כ’מנהלות חשבונות’ שבאמצעות חשבונות הבנק שלהן גבה את התשלומים שקיבל מחלק מהמתלוננות…. בעת שחלק מהמתלוננות עלו על מעשי המרמה וביקשו לקבל את כספן חזרה, הנאשם בחר לאיים עליהן בדרכים שונות, כדי למנוע מהן לפעול כנגדו.
“הנאשם ניצל את מצוקתן הקשה של המתלוננות כדי להוציא מהן כספים וכדי שיסייעו לו לקבל כספים מאחרות, בתקופה בה היה נתון תחת צו כינוס, כשהוא מדווח שהוא נעדר הכנסה, נעדר קורת גג ומתקיים מאמצעי מחייה מינימליים… המעשים נפרשו על פני תקופה של כ-10 חודשים, פגעו ב- 20 מתלוננות, ובסכומי כסף לא מבוטלים, 140 אלף ש”ח ועוד 15,000 ש”ח ברכישות שביצע הנאשם בכרטיסי האשראי של חלק מהמתלוננות”.
הסדר הטיעון בין הצדדים לא כלל הסכמה לעניין העונש.
בנוסף למאסר בפועל, גזר ביהמ”ש על הנאשם גם מאסר על תנאי, קנס ופיצוי למתלוננות.