פתח תקווה דמעה בהלוויית מרת מלכה הרמן ע”ה • צפו

רבים מתושבי פתח תקווה השתתפו במוצאי השבת האחרונה בהלווייתה של הצדקת מרת מלכה הרמן ע”ה, שנפטרה בערב שבת לאחר אירוע מוחי בגיל 84, תוך שבני משפחתה האוהבים סובבים את מיטתה בבית החולים, ואומרים את נוסח הווידוי בדמע.

הלוויתה יצאה מביתה, רחוב ארלוזורוב 2 פתח תקווה, דרך בית המדרש “אבי עזרי”, לבית החיים “סגולה”, שם נטמנה.

אחיה, הגאון רבי צבי אייזנשטיין, ראש ישיבת ‘תפארת ציון’ ובעל התפילה המיתולוגי של ימים נוראים בפוניבז’ – ספד לה: “כבר מגיל צעיר היו ניכרות המידות הטובות, הייתה אהובה והכל רצו בקרבתה. הייתה וותרנית מופלגת. גם כשבגרה כשהגיעה לפרקה הכל הפליגו ושיבחו אותה. נשלחתי לאבא של החתן והוא אמר לי שכבר נודע ושמע על מידותיה הטובות. היה לנו קשר מצויין, ותמיד דאגה לכולם. בנתה את ביתה הגדול עם בעלה זצ”ל בנעימות, והנהיגו שם מידות ודרך ארץ”.

לאחריו הספיד בנה הרב יוסף הרמן, שעמד בדבריו על מידותיה הטובות, יראת השמים והדבקות בהלכה שהיו נטועים בה: “כל השנים כך זה היה ובפרט בשנים האחרונות. כשאבא נפטר היא אמר שהיא מרגישה שהאחריות היא עלי. הקפידה על הלכות לשון הרע בדקדוק עצום. לא לדבר בגנות אדם, ולא למתוח ביקורת. בשולחן השבת – מה מדברים ובעיקר מה לא מדברים. ועל כולם: כוח התפילה האדיר שלה. כמה תפילות היא התפללה! עשרות שנים קמה לפני הנץ ואמרה את כל ספר התהילים, ובמשך היום אמרה בסך הכל שלושה ספרים מידי יום”.

את דבריו חתם בבקשת מחילה בשם כל בני המשפחה.

את מסכת ההספדים בסמוך לביתה חתם נכדה הרב יהושע הרשברג, שאמר כי כנכד ראה אצל הסבתא בקיאות עצומה בפרשות השבוע ובהפטרותיהן על כל טעמיהן, ואף הייתה מתקנת את נכדיה.

“מי יכול לספור את כמות החסדים שלה. בביתה אף היה חדר שכולו היה מלא בספרי החפץ החיים, אותם הייתה נותנת לכל דורש ללא תמורה. נאה דורש נאה מקיים – הקפידה על דיבורה מאד ולא דיברה סרה בזולת. אף נתנה ארוחות שבת לנזקקים ללא תמורה וללא פרסום. גידלה את ילדיה לתפארה, ולמרות שהיו מתגוררים במדבר רוחני – לא רצו לעזוב שם כדי שלא יישארו יהודים בלי רוחניות. כיצד נסתדר בלי התפילות שלך? זכינו להיות בבית שהיו אפוף הוד קדומים של דורות עברו.”

לאחר ההספדים יצאה ההלוויה לבית הכנסת הסמוך” אבי עזרי”, שם אמרו בניה קדיש יתום, משם המשיכה לבית החיים “סגולה” בפתח תקווה, שם הספידוה בנה הרב דב הרמן, חתנה הרב אריאל קנופף, והרב צבי ויינשטוק רב קהילת “בית מאיר” בפתח תקווה, בה מסר בעלה הרב משה הלל הרמן זצ”ל עשרות בשנים והחיה את לב שומעיו, כאשר היא, אשת חבר, עמדה לימינו ומחזקת את הנשים.

בנה הרב דב הרמן הספיד וסיפר את כל סיפור חייה, מילדה בשכונת בית ישראל, שם גדלה בבית של תורה וינקה את הערכים הזכים, ועד היום – שהשאירה אחריה שבט אדיר של משפחות ההולכים בדרך התורה והיראה.

“את כל הערכים עליה היא גדלה, היא הנחילה לנו. היו אלה ימים אחרים. חלק מחברותיה לא למדו ב’בית יעקב’, ואביה הגדול מסר נפשו על חינוך ילדיו. עשרת הימים האחרונים היו הזיכוך האחרון לפני שהגיע לבית דין של מעלה. כל כך התפללת ודאגת לכל הצרכים הרוחניים והגשמיים של הילדים, הנכדים והנינים “.

אחריו ספד לה חתנה הרב אריאל קנופף: “האמונה הייתה אצלה דבר מוחשי. היא הייתה חיה ונושמת אמונה כל ימיה. הנהיגה את ביתה כמו המורשת הירושלמית. לעצמה לא הייתה צריכה דבר, ולאחרים נתנה בלי גבול. הייתה בעלת מוח חריף וצלול וזכרה את כל צאצאיה הרבים, כולל שמותם, תאריך לידם ומקום מגוריהם. כולם היו חקוקים על לוח ליבה, על כל אחד ואחת הייתה מתפללת עבור הדברים שהיו צריכים. בוודאי שתהיה מליצת יושר, וכל התפילות, הסגולות ומעשי הצדקה הרבים יעמדו לזכות המשפחה ועם ישראל”.

את מסכת ההספדים חתם הרב צבי ויינשטוק, רב קהילת ‘בית מאיר’ בפתח תקווה: “נאמר – אברהם מגייר את האנשים ושרה מגיירת את הנשים. כל חייהם עסקו בקירוב רחוקים. החינוך והמסורת היו בלבם כאש תמיד. היו אלה ימים של חוסר ידע, והם התוו את הדרך. הייתה אשה בעלת הבנה וידע, והצניעות והענווה שלה היו לשם דבר. לא החזיקה טובה לעצמה, על אף גדולתה. זו אבדה לעיר ולכולם. שתהיה מליצת ישר”.

דברי פרידה נשא על קברה הנכד, הרב שמואל הרמן.

לאחר אמירת קדיש הובאה למנוחת עולמים למגינת לב משפחתה ומכריה. הותירה אחריה דור ישרים מבורך: ששה בנים ובנות, ועשרות נכדים ונינים, ההולכים כולם בדרך התורה והיראה.

יושבים שבעה בביתה, רחוב ארלוזורוב 2 פתח תקווה.
זמני תפילות: שחרית – 7:15, מנחה וערבית בזמן.
זמני ניחום אבלים: 10:00- 13:30, 16:30-22:00.