שלום סיון, שמי עזרא שוורץ.
לפני שבוע וחצי אשתי נהרגה בתאונה בכביש 90 בבקעה והשאירה אותי אלמן צעיר עם 3 יתומים פצפונים.
היום נפגשתי עם הנהג הפוגע. מהשנייה הראשונה אחרי שנודע לי על התאונה, ביקשתי לברר מי הנהג כדי למסור לו חיבוק חם. אין סיבה שחייו יהרסו. אצלי אין מה לעשות, אצלו עדיין יש.
ביום ראשון שעבר, במהלך השבעה, ברגע הראשון שהמשטרה אפשרה את ההתקשרות בינינו, שלחתי לו את ההודעה הבאה:
"נהג יקר מאוד מאוד. זה אני, עזרא, בעלה של רעות שוורץ לבית אלמשעלי שנהרגה בתאונה. אני לא יודע מי אתה ואתה לא יודע מי אני. המוות הפגיש בינינו. חיבר בינינו בקשר דם.
"תמיד כשאני ואשתי היינו שומעים על תאונה, אשתי עליה השלום הייתה דבר ראשון חושבת על מי שנשאר בחיים. מי שנפטר כבר נפטר, אבל מי שנשאר בחיים צריך לחיות. כזאת הייתה אשתי, רגישה לצער של החיים. לכן הדבר הראשון אותו ביקשתי לברר אחרי הידיעה המרה על התאונה היה מי היה הנהג הפוגע ואיך עוזרים לו להתרומם מהמשבר.
"כששמעתי את פרטי התאונה עוד יותר נחרדתי מכך שנהג תמים שיצא לנסיעה תמימה מצא את עצמו הורג בן אדם אחר בלי שום יכולת לעצור את זה. זה מזעזע. לא צודק ולא פייר. אין שום סיבה שזה יקרה.
"אין לי בליבי עליך כלום חוץ מהרבה רחמים ותפילות שתתגבר על המשבר הנורא, שתצליח לחיות את חייך בשמחה ובטוב. אני מקיים כעת את צוואתה הלא כתובה של אשתי. הייתי רוצה מאוד מאוד לפגוש אותך ולתת לך חיבוק. אתה צריך להתרומם, להתחזק, להמשיך בחייך בהרבה עוצמות.
"אשתי בחייה עשתה טוב לכולם ואני לא רוצה שחלילה במותה יקרה ההפך. חושב עליך בלי סוף, עזרא שוורץ".
היום נפגשנו.
הוא בא אליי הביתה. מפגש מצמרר. הוא ואשתו אנשים זהב. כל ילדיו כרגע בצבא או בתהליכי גיוס. חבל שאלה הנסיבות שגורמות לנו להיפגש עם האוצרות שיש לנו בארץ.
לעם יקר כזה ולארץ יקרה כזו מגיעים כבישים טובים שמחברים את הדרום והצפון. שכביש 90 יהיה דו נתיבי ולא יהרוג לנו כל שבוע אנשים. שלא ישאיר עוד אלמנים, יתומים ומשפחות אבלות.
לעם היקר ולארץ היקרה שלנו מגיע כביש אורך נוסף שיהווה ציר נסיעה מרכזי.
עם וארץ אהובים שלנו, אנחנו מבטיחים שמהיום נתאמץ יותר בשבילכם.
מי שרוצה מוזמן להצטרף אלי לדרך הזאת, להתנחם בבניין ארצנו היפה.
עזרא שוורץ, בעלה של רעות.
