גנב, איך יכולת להתעלם משני נרות הנשמה שהאירו את הבית • מטלטל

גנב  פלש בערב שבת אל ביתה של מעיין שטרן, תושבת נחלים, ונטל מלבד מה שמצא במגירות גם מחשב ישן ושחור – בתוכו אוחסנו כל הזיכרונות שלה משני אחיה, איתמר ורוני מרמלשטיין ז”ל, שנפטרו בתוך שבוע. בפוסט מרגש במיוחד, היא מבקשת מהגנב להשיב לה את הזיכרונות.

חרדים 10 מגיש את הפוסט כלשונו:

גנב יקר, הדלקת את כל האורות בערב שבת, בטוח ראית שמדובר בבית פשוט.

ריהוט של איקאה עם שילובים מאתר אגורה ויד 2. כלים בכיור שלא הספקנו לשטוף, כביסה שצריך לקפל וערימת ניירת שאף פעם אין לי זמן להתייחס אליה.

וזה בסדר לי, אני לא צריכה יותר מזה, כל עוד השמש זורחת בכל בוקר והאנשים האהובים עליי נשארים בחיים.

אתה לא מכיר אותי, אבל אני מסוגלת לשים הכל בצד. את הבלאגן הנורא שהשארת לנו בבית, את המגירות שרוקנת, את טבעות הנישואין שלקחת, את המחשב נייד החדש שאימצת ואפילו את הפחד המשתק שתקף אותי בתוך המקום שאמור להיות הכי בטוח בשבילי – הבית שלי.

אבל יש דבר אחד שלא מתעסקים איתי השנה, משהו שהוא קודש קודשים – הזיכרונות שלי מאחים שלי, רוני ואיתמר!!!

במחשב הישן שלקחת, נכון לא האפור, השחור. כן, זה שלוקח לו שעה לפעול מחדש, זה שחייב להיות בטעינה כל הזמן (ראיתי שגם זכרת לקחת את המטענים פשוט) זה שחייבים עכבר ידני כדי להזיז בתוכו משהו. אותו מחשב איטי ומעצבן שלא שווה כלום בשבילך – הוא זהב טהור בשבילי.

יש במחשב הישן הזה שלי תיקיות מסודרות עם תמונות מכל מיני כרטיסי זיכרון של פלאפונים ומצלמות ישנות שסידרתי במשך שעות על גבי שעות בחודשים האחרונים כדי לשמור זיכרונות מחיי משפחה שלא יהיו לי יותר. חיי משפחה שלמים עם אחים שלי שכבר לא כאן.

מה נשאר לי אם לא הרים של זיכרונות שהלב יכול להתפרק ולהתרפק עליהם בלילות באותה נשימה?! מה??! אני לא יודעת איך יכולת להתעלם משני נרות הנשמה העצובים שהאירו את הבית החשוך שהשארנו בשבת? אני לא יודעת איך יכולת לשלוח ידיים פולשניות כזה עמוק ללב שלי ולהחריב בו את מעט השפיות שעוד נותרה בי.

אני לא יודעת כמעט כלום על העולם הזה וכלום מוחלט על העולם הבא. מה שאני כן יודעת, זה שברגע שתשב תחת קורת הגג שלך, תייבש את המעיל הרטוב מהמבול שתפס אותך בערב שבת, תנסה להוריד את הבוץ שנשאר לך בנעליים ותכחיד את הכפפות מהידיים ואז תשב על ספה שלא שלך, עם בגדים שלא שלך ופלאפונים ומחשבים שלא שלך. (ת’כלס רק הלב שלך אבל הוא לא עובד כבר שנים) – וככה תתחיל לעשות סדר בשלל שאספת ממני ומעוד שלושה שכנים… אבל אני יודעת שהידיים שלך ישארו מלוכלכות, כל כך מלוכלכות, ואף סינטבון לא יצליח להוריד את הכתמים האלה שעליך.

ואתה תסתכל במחשב הישן. נכון לא האפור, השחור. כן, זה שלוקח לו שעה לפעול מחדש, ולא יהיה לך את הסבלנות לחכות עד שהוא יפעיל את עצמו. אז ממש שניה לפני שתעיף אותו לכל הרוחות, בבקשה!! אני מתחננת!!! תוריד מהפנים שלך את גרב הגנבים הזאת שמעוורת לך את העיניים והלב ותחזור בלילה להניח אותו ליד הבית שלי – חרמון 5.

זה הדבר היחיד שרציתי לבקש ממך. וזהו, זה מספיק לי, באמת, אני לא צריכה יותר מזה כלום, כל עוד השמש זורחת בכל בוקר והאנשים האהובים עליי נשארים בחיים.

אתה לא מכיר אותי, אני מסוגלת לשים הכל בצד. אבל יש דבר אחד שלא מתעסקים איתי השנה, משהו שהוא קודש קודשים – הזיכרונות שלי מאחים שלי!!!

נ.ב.

לא יודעת מה הסיכוי שפוסט כזה יגיע ללב הגנב. אבל זכיתי לגלות שיש כזה דבר כוח המונים.

רוב התמונות ושאר המסמכים החשובים מהחיים שלי שהיו במחשב הישן לא אמורים להיות עם גיבוי. אם יש מישהו שקורא את הלב שלי ומבין בזה אשמח לעזרתו.

אני יודעת שזה עומס בל יתואר של צרות בצרורות ובא לכם לשמוע ממני קצת שמחות קטנות כמו פוסט מרגש עם בשורות טובות או לפחות סלפי חיוך שלי עם נלה.

אולי אם אבטיח לכם שזה עוד יקרה בקרוב. זה יקרה בקרוב.

אולי.
הלוואי.
מבטיחה לכם.