עורך הדין עמית חדד, שמייצג את דוברי ראש הממשלה עופר גולן ויונתן אוריך, הסביר בראיון שהעניק לאראל סג”ל ברדיו 103fm על החשש כי פרטים מהטלפונים שלהם, שהגיעו למשטרה, יגיעו לעיתון.
“אנחנו רואים באירועים מהימים האחרונים שכל טלפון שמגיע למשטרה, מגיע בסופו של דבר לעיתון. כשאדם בבית שלו, במקום הכי פרטי שלו, בטלפון, שזה היום הרבה יותר ממחשב, קשה להסכים עם כך שזה בסוף מגיע לעיתון”.
בהמשך התייחס גם לכתבי האישום נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו, שאותו הוא גם מייצג: “אני מאמין באמונה שלמה שראש הממשלה חף מפשע ואסור היה לייצר קונסטרוקציה חדשה בשביל ראש הממשלה. כתב האישום הזה הוא התאבדות קולקטיבית של הפרקליטות”.
פניתם לבית המשפט וטענתם שכמו שהמשטרה הדליפה בתיק יועצי ראש הממשלה, כמו שהדליפה מהנייד של השופטת, כך היא גם תדליף מהטלפונים שלנו התכתבויות עם שופטים, שרים וחברי כנסת אם בית המשפט יסכים לדרישותיה.
“אנחנו נמצאים בסיטואציה מאוד מוזרה. אחרי שניצחנו בבית המשפט העליון וניצחנו באופן כמעט מלא בבית משפט השלום, המדינה הגישה ערר על ההחלטה של בית משפט השלום. אני חושב שהאירועים מהימים האחרונים, כשאנחנו רואים שכל טלפון שמגיע למשטרה מגיע בסופו של יום גם לעיתון – זה חייב להיעצר”.
גם כל דבר שאומרים בחקירה. אני לא מבין את הפרקטיקה הזאת. אנשים יפחדו לדבר.
“אדם בחקירה מדבר באופן מודע מתוך מחשבה שאולי הדברים יגיעו לעיתון כי יש הדלפות מחקירות. כשאדם מתכתב בביתו בטלפון הכי פרטי שלו, שבו יש הדהוד למחשבות הכי פנימיות של האדם, הדבר הזה מגיע בסוף לעיתון. זה דבר שקשה להסכים לו. ההתנהלות וההתייחסות לבתי המשפט בכל הקשור להסתמכות על המשטרה צריכות לעבור מהעולם.
טלפון שמגיע למשטרה מגיע בהכרח גם לעיתון, ואותי באופן אישי זה לא מעניין מי נותן אותו לעיתון. את המשוואה הזאת צריך לשבור ולחשוב מחדש בכל הקשור לטלפונים הסלולריים. אחרי שהמדינה טוענת שמדובר במקרה חמור של הטרדת עד בנסיבות מחמירות, השופט אלרון שואל את עצמו אם נכון לקחת טלפונים מיועצי ראש הממשלה ועוד בלי צו תוך הפרה ברורה של החוק.
“זה מה שגרם לו לומר את הדברים הקשים שהוא אמר. לדעתנו, סוג כזה של עבירה לא מצדיק הוצאת צו ותפיסה של טלפונים מלכתחילה. המדינה טוענת שהיא רוצה לחפש באופן ממוקד ולא לחטט בטלפון במלואו. מה שהמדינה לא מספרת זה שהיא רוצה לשאוב את כל הטלפון, עד החלק האחרון שבו, ואחר כך להתבונן רק בחלקים”.
ואז תהיה הדלפה ומנדלבליט יאמר שזו תקלה. בכתב האישום נגד ראש הממשלה היו כמה תקלות. כתב האישום הוגש לפני שהוקמה ועדת הכנסת ויש עיכוב בתעודת החיסיון.
“במקרה של ראש הממשלה לא הייתה שום בהילות להגיש את כתב האישום. אם השיקול הוא הבחירות, שלא יתביישו לומר זאת. אחרת, למה לא חיכו? אפשר לשאול את אותה שאלה בנוגע לתאגידים כמו בזק, שהרוויחה לפי כתב האישום מיליארד שקל, ולא נמצאת בכתב החשדות”.
נתקלת אי פעם במקרה כזה של שוחד בלי שנגעו בתאגידים?
“אין דבר כזה. יש מקרים שבהם לפני שמגישים לכתב אישום מגיעים לאיזה שהוא הסדר עם התאגידים. המדינה הודתה שהיא בכלל לא שקלה את האירוע הזה. אי השקילה הזאת מבהילה. איפה ‘ידיעות אחרונות’ בכל הסיפור הזה?”
זו רשלנות מטורפת. על מה כן יש תעודת חיסיון?
“אנחנו מכירים כל כך מעט מהתיק ובשימוע הוגשה לנו רק ליבת החומר. כל המסמכים שאנחנו דרשנו לא ניתנו לנו. אין לי ספק שתעודות החיסיון אמורות לכסות הרבה מאוד חומר, והנושא הזה יזכה לזרקור במהלך המשפט. אי אפשר לבוא ולקחת חומרים שהם לטובתנו ולזרוק אותם לתוך תיבה בתקווה שלעולם לא נוכל להגיע אליהם. יהיו עוד הפתעות גדולות”.
אתה מאוד מכבד את המערכת ולא השתתפת בחגיגת ההתקפות מצידו של ראש הממשלה ואנשיו, שלוש שנים אחרי שאנחנו מתעסקים בזה, אתה עדיין סומך על המערכת?
“בית המשפט הוא חלק מהמערכת ואנחנו חייבים לסמוך עליה. מערכת גם עושה טעויות, לעיתים טעויות קטלניות שגרמו לעיוות דין אדיר. אני מאמין באמונה שלמה שראש הממשלה חף מפשע ושאסור היה לייצר קונסטרוקציה חדשה עבור ראש הממשלה. אני חושב שכתב האישום הזה הוא התאבדות קולקטיבית של הפרקליטות ואסור היה להגיש אותו.
“מערכת חפצת חיים הייתה צריכה להסתכל במראה ולראות שאין כלום בתיקים הללו, לקחת את המנעול הכי גדול ולסגור אותם. בוודאי לא לפתוח ולאפשר לבית המשפט לעיין בהם”.
אתה באמת חושב שבית המשפט, שהוא חלק מהמערכת, ירצה לפתוח את תיבת הפנדורה הזאת?
“אנחנו חייבים להאמין ביושרה של בית המשפט ובמסוגלות שלו לבחון את הדברים כפי שהם תוך התעלמות מרעשי הרקע. בית המשפט חייב להסתכל אך ורק על הראיות. אז יראו שהתיקים מתכווצים לגודל של נמלה”.