סיקור ערוצי הטלוויזיה של שיבת נעמה הביתה היה מן המופעים המבישים של שידורי החדשות.
עורכי המהדורות איבדו את קור רוחם, כאילו היה מדובר בנחיתה של נשיא סוריה בישראל.
צפיתי בכתבת ששבה במטוס ראש הממשלה והיא משדרת באמצעות הטלפון הנייד מתוך בטן המטוס, בעת ריצת המטוס על מסלול הנחיתה.
מרגע שנודע כי נעמה עומדת אכן להשתחרר, עורכי החדשות בטלוויזיה היו חייבים להורות לכתבים ולמפיקים: רק לגלות קור רוח!
היה ידוע כי נעמה משוחררת, בריאה ושלמה ורק מתרגשת בפגישה עם בני המשפחה.
לא היתה פינה, נידחת ככל שהיתה, שבה לא מוקמה "עמדת שידור" לדיווח ישיר. רוח התזזית שהכתבים לקו בה, כמעט מנעו את כניסתה של נעמה לביתה ברחובות.
מלים ספורות מאד שאמרה נעמה על אדמת המולדת, הוגדרו על ידי מגיש חדשות:"ראיון מיוחד". מספר המלים שאמרה נעמה באותו "ראיון" לא עלה על 20 להערכתי. אולי פחות.
ההתרגשות הכנה והמלאכותית הזכירה לי את המתח ששרר בנתב"ג לקראת נחיתת הנשיא סאדאת בישראל. נכחתי באותו מעמד שהיה מכובד, מאופק.
לא כך נהגו אמצעי התקשורת הערב, בהתקרב המטוס לשרוול מס. 3, אם אינני טועה, כדי שנעמה, ראש הממשלה ועוד, יפסעו שוב על אדמת המולדת.
