המלחמה על ‘תקנון מוסדות חסידות גור’: עו”ד בעז פייל ממשרד ‘יגאל ארנון ושות” שיגר היום (חמישי) מכתב לרות אלמליח, מ”מ מנהל המחוז החרדי במשרד החינוך, תחת הכותרת “דרישות פסולות בתקנון מוצע למוסדות חינוך – חסידות גור”.
הפרקליט, המייצג את קהילת החסידים המסתופפת תחת הנהגת ראש הישיבה מגור, הגר”ש אלתר, טוען כי מדובר בתקנון שמטרתו ניגוח בראש הישיבה וכותב במכתבו – המתפרסם לראשונה באתר חרדים 10:
“בשם מרשינו, קבוצת הורים לתלמידים הלומדים במוסדות החינוך הקשורים לחסידות גור, אנו מתכבדים לפנות אליכם באמור להלן:
בימים האחרונים הופץ בקרב הורי התלמידים במוסדות השונים הקשורים בחסידות גור, כמו גם במוסדות עצמם, נוסח מוצע ל’תקנון למוסד’, שהעתק ממנו מצורף בזה, ועימו באה דרישה כי הורי התלמידים כולם יצרפו חתימתם לתקנון, כתנאי לקבלה ולהמשך לימודים בכל אחד מן המוסדות”.
לדברי עורך הדין, “נראה כי נעשה ניסיון לשוות לנוסח זה מראית עין של תקנון מקובל במוסדות החינוך החרדיים, קרי – תקנון העוסק בענייני צניעות וענייני טכנולוגיה. ואולם, עיון בסעיפי התקנון המוצע מלמד כי זה איננו המצב.
“למרבה הצער, יש מי שמבקש לנצל את הדרישות המקובלות במוסדות החינוך המגזר החרדי לשם עשיית הון פוליטי, או למטרות ניגוח יריבים – אמיתיים או מדומים – בתוככי קהילות חסידות גור ומחוצה להן”.
לטענת הפרקליט, “בסעיף ב’ בחלק העוסק ב’צניעות והליכות’ מובלעת – במשפט השני של הפסקה – דרישה כי ‘התפילה והלימוד אך ורק במקומות שאינם מתנגדים לשיטת הלימוד והחינוך של מוסדותינו מוסדות חסידי גור’. קל להבין” – כותב עו”ד פייל, “כי יש מי שינצל נוסח מיתמם כזה ככלי במסגרת המאבקים האחרונים וההתנכלויות המצערות לתלמידים בחלק מן המוסדות, אשר הוריהם בחרו להתפלל בבית כנסת מסויים, או לשמוע שיעור מפיו של רב מסויים”.
הפרקליט מציין עוד, כי “באותו אופן, בפיסקה החותמת את ה’תקנון’, ובאופן חסר תקדים, נדרש כל אחד מן ההורים להודיע כי הוא מקבל עליו ללא סייג לא רק את מרותם של שני הרבנים ששמם נזכר במסמך, אלא אף את סמכותם כבוררים (!) שאין אחרי פסיקתם ולא כלום. דרישה זו אינה רק בלתי רלבנטית ושאינה ממין העניין, אלא שקרוב לוודאי כי היא גם איננה בת תוקף משפטי”.
עו”ד פייל מוסיף: “כידוע, הפרקטיקה של השמוש בכלי של תקנון מוסד לשם סינון והרחקה של תלמידים מוטלת כשלעצמה בספק משפטי וכבר זכתה ל’הערות אזהרה’ מצד גורמים משפטיים מוסמכים. הניסיון שנעשה בנוסח המוצע ללכת כברת דרך ארוכה מאד קדימה, ולהפוך את ה’תקנון’ לכלי שמטרתו להתנכל לתלמידים, להצר את צעדיהם ואף להוות תשתית להרחקתם מן המוסדות – הוא פסול מעיקרו ולא יעמוד בכל מבחן משפטי.
“מטבעם של דברים, הורים הנדרשים לחתום על מסמכים מעין אלה כתנאי קבלה למוסדות המזוהים עם קהילה מסויימת, מוצאים עצמם בין הפטיש לסדן, והתוצאה של אי חתימה על התקנון, או על הסתייגות מסעיף כזה או אחר שלו – ברורה וידועה מראש. כך נעשה שמוש פוליטי בתלמידים, חלקם בגיל הרך, ככלי ניגוח במאבקים אשר בינם ובין מוסדות החינוך (או חינוך בכלל) אין ולא כלום”.
עורך הדין מדגיש: “דרישות דרקוניות כגון אלו הכלולות בסעיפים הנזכרים עומדות בניגוד להוראות דין מפורשות, ונבקש כי משרד החינוך יפעיל את סמכותו ויוודא כי לא נעשה שמוש לרעה בייחודיות של המוסדות החרדיים למטרות פסולות.
“בין היתר, ראוי כי תינתן הבהרה כי דרישות אלו אינן קבילות ואינן עומדות בהוראות הדין והוראות חוזרי מנכ”ל החינוך”.
