1.
אלו הם ימים קשים עבור ראש הממשלה בנימין נתניהו. ימים גורליים, מכריעים.
בעיתוי מפתיע יצא לי השבוע לשמוע סיפור שריגש אותי וגם שפך אור על כמה נקודות שלא ממש ידעתי להסבירן בשנים האחרונות.
מדוע החרדים כל-כך אוהבים את ביבי? מהו סוד קסמו?
בשנת 2003, כאשר נתניהו כיהן כשר אוצר, הוא גוזר גזירות כלכליות איומות שפגעו בצורה קשה בציבור החרדי. מאמרי המערכת בעיתונות החרדית של אותה תקופה שפכו קיטונות של רותחין על ראשו.
מתברר, שהיה רב שגם העז להטיח את הטענות הקשות היישר בפניו, בעוד נתניהו מקשיב בקשב רב. יש אומרים, שאותה שיחה השפיעה עליו עמוקות. מי יודע.
היה זה רבה של קרית אתא, הגאון רבי שמואל שולזינגר זצ”ל, שביום שני הקרוב, כ”ג בטבת, יחול יום השנה ה-16 לפטירתו.
2.
זה קרה קצת אחרי הבחירות של שנת 96′, שנערכו בי”א בסיוון תשנ”ו, ה-29 במאי.
היו אלה הבחירות הראשונות שהתקיימו במתכונת של בחירה ישירה. כלומר, בחירה בשני פתקים: האחד לכנסת, השני לראשות הממשלה. הבחירות התקיימו באווירה טעונה מאוד בעם, קצת אחרי רצח ראש הממשלה יצחק רבין, כאשר מול נתניהו התמודד מועמד ‘העבודה’ שמעון פרס.
זו הייתה הפעם הראשונה בה היה על גדולי ישראל להכריע לאיזה מועמד חילוני יש לתת את הקול. הכרעה לא פשוטה.
בציבור החרדי גברו הקולות שטענו: להצביע בפתק לבן, אסור לתמוך במועמד חילוני.
בקרבת הרב שך היו שניסו לשכנע לתמוך בפרס (אומרים, שבין המצדדים בפרס, היה הרב שלמה לורנץ) והיו שניסו לשכנע לתמוך בנתניהו (עוזרו האישי, הרב יחזקאל אסחייק, היה מקורב מאד למשה ניסים וצידד בתמיכה בליכוד).
בערב חג השבועות ביקש מרן הגראמ”מ שך זצ”ל להכריז בשמו בהיכל ישיבת פונוביז’: להצביע לנתניהו. הגר”ע יוסף זצ”ל אולי היה מכריע אחרת, שכן ידועה חיבתו לשמעון פרס והכרת הטוב על שצידד בחרדים בכל הקשור לגיוס בני הישיבות. גם לא ברור מה היו מכריעים האדמו”רים. אבל משקבע הרב שך חד משמעית, המפלגות החרדיות החליטו פה אחד לתמוך בנתניהו.
כבר באותם ימים – כלומר, מאז ועד היום – כיהן יעקב פרץ כראש העיר קרית אתא. כליכודניק מושבע, מיהר להזמין את ראש הממשלה הנבחר לקבלת פנים חגיגית בעיר. הטקס התקיים בחזית בניין העירייה ברחוב הראשי בעיר, ואת פניו של נתניהו קיבלו בלחם ובמים, כמנהג העתיק של יהדות מרוקו.
רב העיר, הגר”ש שולזינגר, נשא בטקס נאום. הוא שאל את הנוכחים: מה הכוח של נתניהו? כולם שואלים מה סוד כוחו, שהרי הוא נרדף מכל הכיוונים (כבר אז נרדף על ידי התקשורת) – ואז השיב: “אשרי מי שקיבל את ברכתו של הרב שך, ואוי לו למי שנכווה בגחלתו” – כשהוא מכוון לש”ס, שהצטרפה לממשלת רבין, בניגוד לדעת הגראמ”מ שך.
האם ה”אשרי” הזה ילווה את נתניהו גם בתקופה הקרובה? מי יודע. אולי שווה לו לשקול עלייה אל קברו של הרב שך, כדי לבקש שהברכה ההיא תימשך…
3.
לפני 16 שנה, בחודש חשוון תשס”ד, התקיימו בחירות מוניציפאליות.
הגר”ש שולזינגר כבר היה חולה מאד, כאשר יעקב פרץ ביקש ממנו תמיכה. אבל הפעם הרב החליט שאינו רוצה להתערב (בשנים עברו היה מאוד מעורב בבחירת ראשי ערים).
פרץ ניצל את קרבתו של הרב שולזינגר לנתניהו, שכיהן באותה עת כשר אוצר, והחליט להביאו לביקור בעיר. “שר האוצר רוצה לבקר אותך”, אמר פרץ לרב החולה.
נו, שר אוצר מבקש לקיים מצוות ביקור חולים, אפשר לסרב לו?
כך הגיע ראש העיר אל בית הרב בשדרות הציונות, כשהוא מלווה בשר האוצר נתניהו. התוכנית הייתה לשוחח קצת, והתמונות שיופצו מהביקור יתפרשו כהצהרת תמיכה של הרב.
במהלך הביקור העניק הרב לנתניהו ספר של קרוב משפחתו, מאיר ראם, איש האצ”ל שכתב זיכרונות על תקופת שירותו בארגון.
ואז, למרבה ההפתעה, החל לשוחח עם נתניהו ב… אנגלית. בשיחה הוא לא ויתר והחל להטיח מוסר על הקיצוצים בקצבאות הילדים והמלחמה בחרדים.
“ר’ חיים עויזר אמר פעם על לומדי התורה, שכתוב בתורה, שהארון נשא את נושאיו, לא צריך היה לשאת אותו. התורה תמשיך הלאה, תמיד, לנצח – כך אמר ר’ חיים עויזר, אבל מי שיזכה לעזור לתורה יזכה, מי שלא – יפסיד. התורה לא תפסיק בגללו. הוא פשוט יאבד את זכותו”.
האם הפנים נתניהו את הדברים? האם הם ליוו אותו בשנים שלאחר מכן?
יתכן, שב-2013, בתקופת ממשלת בנט-לפיד, שכח את דברי הרב זצ”ל. אבל ב-2015 – ממשלת נתניהו הרביעית – מיהר לחזור בו, להתחרט, ויחסיו המיוחדים עם המפלגות החרדיות כיום רק מעידים על כך.
4.
ספר חדש שיצא לאור לאחרונה, ‘במחיצתו – זכרונות על מרן הראי”ה קוק זצ”ל מאת משמשו בקודש ר’ אברהם חיים צ’צ’יק ז”ל”, חושף כי הקשר בין משפחות נתניהו ושולזינגר, החל לפני שנים רבות.
מחבר הספר, הרב אברהם חיים צ’צי’ק, היה סבו של הגר”ש שולזינגר זצ”ל – בתו סימה לאה התחתנה עם הרב יצחק שולזינגר. הוא היה נאמן ביתו של הגראי”ה קוק זצ”ל במשך 16 שנים, ובכל תקופת כהונתו כרב ראשי.
על גב הספר נכתב: “‘זכיתי לשמש את רבנו הקדוש הרב קוק זצ”ל מהיום הראשון לעלותו בקודש ועד היום האחרון בו נתעלה לגנזי מרומים’, היה אומר ר’ אברהם חיים צ’צ’יק ז”ל. ר’ אברהם חיים זכה לקרבה מיוחדת מצד הרב קוק אשר אימצו כבן יקר. לימים העלה על הכתב מקצת מזיכרונותיו על הרב והם נאספו בספר שלפנינו”.
הנה סיפור מעניין, הקשור למשפחת נתניהו.
פרופ’ בנציון נתניהו, אביו של ראש הממשלה, היה בנו ר’ נתן מליקובסקי, שנפטר בחודש אדר א’ בשנת תרצ”ה, השנה האחרונה גם לחיי הרב קוק, שנפטר בג’ אלול תרצ”ה. הבן בנציון שינה את שמו לנתניהו, שם הגזור משם אביו, נתן.
באותה שנה, זמן קצר לאחר פטירתו של אביו, הגיע בנציון ז”ל אל בית הרב קוק, וביקש מהרב הראשי לכתוב מאמר על אביו, נתן ז”ל. בספר ‘במחיצתו’ מתואר, כי הרב קוק כתב את ההספד בכזו זריזות, עד שכאשר הגיש את כתב היד, הדיו עדיין היה רטוב.
וכך מתואר בספר:
“מקרה אופייני קרה גם עם ההספד למלאת שלושים שנה לפטירתו של ר’ נתן (נתניהו) מיליקובסקי ז”ל, שהיה ידוע כגדול בתורה ובחכמה ונואם בחסד עליון.
“כתיבת מאמר הספד זה, שעמד להופיע ב’הירדן’, ואשר רבינו קיבל על עצמו, נדחתה משום מה ליום האחרון. דווקא באותו יום היה רבינו עסוק בחברת תלמידי חכמים שישבו ועשו את אוזנם כאפרכסת בשומעם את הרצאתו, שהיה מרצה באמנות המיוחדת לו.
“כאשר מצאתי שעת כושר, בהפסקה, ניגשתי אליו וסיפרתי לו כי בנו של המנוח ממתין בחדר הסמוך וכי השעה דוחקת. רבינו ביקשני לתת לו כמה גיליונות ותוך דקות ספורות נכתב מאמר הערכה ממצה על המנוח הדגול.
“ראוי לציין כי כאשר יצאתי עם הגיליונות הכתובים אל בנו של המנוח, סירב הלה להאמין לי כי אכן ברגעים ספורים אלה נכתב מאמר כה ארוך, עד שנגע בדיו ונוכח כי טרם יבשה”.
הרב נתן (נתניהו) מיליקובסקי, סבו של ראש הממשלה, היה ידידו הקרוב של הראי”ה קוק ומבאי ביתו. “בעיתונות נכתב עליו כי ‘מיטב הגיגיו בזמן האחרון היו להוציא את כתבי מרן הרב קוק לאור’. בהלוויתו נשא עליו הרב קוק הספד חם. בצוואתו הורה הרב מיליקובסקי לתת מכספו תמיכה שנתית לישיבת ‘מרכז הרב'”.
בימים אלו, בהם נתניהו מנסה למשוך קולות מההולכים בדרכו של הרב קוק זצ”ל, תודו שהקשר הזה מעניין.
