מעשה מרגש: הוויז’ניצר שנטש בגיל 13 הניח תפילין אחרי יותר מ-60 שנה

מנחם סגל, חסיד חב”ד מלוד, ביצע היום (שלישי) עבודה אצל לקוח ברמת גן. במהלך עבודתו על המחשב, ניגש אליו יהודי מבוגר ואמר לו “שלום” באידיש.

“הייתי עסוק ואמרתי לו שלום בקטנה, וניסיתי לחזור לעיסוקיי”, סיפר סגל לאתר חב”ד-COL. “אבל הוא לא הרפה וביקש להשמיע את סיפור חייו”.

•

“אני בן לניצולי שואה. נולדתי במחנה פליטים בגרמניה בשנת 46. משפחתי היא משפחת טסלר, מחשובי חסידי ויז’ניץ”, סיפר האיש. “כשהייתי בגיל 13, ההורים שלי ישבו וסיפרו לי על ממדי השואה. הייתי כל כך נסער והחלטתי לגזור את הפאות ולמחוק את הדת מחיי.

“המשפחה שלי הייתה בהלם וניסו להחזיר אותי בחזרה, אך אני בשלי. לחמתי בכל מלחמות ישראל ופרשתי בשיא, לאחר 24 שנים, בדרגת סגן אלוף.

“הקמתי משפחה. בזמן האחרון חזרה לי האמונה והתחלתי להתפלל ביחיד, ללא תפילין. תפילין אני לא יניח בחיים. ‘התפילין שלי הם בתוך הלב'”.

סגל: “אני מסתכל עליו בהלם. מסתכל על השעון – השעה: 16:40. 15 דקות לשקיעה. אמרתי לו שזו השגחה פרטית, ואני חייב להניח לו תפילין.

“הוא אומר לי: ‘אין מצב’. לאחר ניסיונות שכנוע, הוא אומר לי: ‘אתה יודע מה, נניח על השרוול’. רצתי לרכב וחזרתי עם התפילין.

“בעל העסק היה בהלם מהמתרחש, ואמרתי לו: ‘אם זה מפריע נניח בחדר צדדי’. ואז טסלר אומר: ‘מה פתאום, נניח פה באמצע החנות – שכולם יראו’.

“כשהפשלתי לו את השרוול”, מספר סגל, “הייתי בהלם”.

מצורפת התמונה המרגשת: