“שייגצים אוקראינים”, אמר הרב – ושר הדתות מש”ס זימן לשימוע
1.
יו”ר ישראל ביתנו, אביגדור ליברמן, פנה ביום שלישי שעבר אל היועץ המשפטי לממשלה בדרישה לפתוח בחקירה נגד הראשל”צ הגר”י יוסף.
זאת בשל דבריו בכנס רבנים נגד העולים הגויים ברית המועצות לשעבר: “מאות-אלפים או עשרות אלפים של גויים באו לארץ בגלל חוק מיהו יהודי. יש כאן הרבה-הרבה גויים, חלק מהם קומוניסטים, עוינים את הדת, שונאי דת. הם לא יהודים בכלל, גויים”.
בש”ס, כמובן, זעמו על דרישה זו כמו על הדרישה להדיח את הראשל”צ מתפקידו. בהודעה מטעם ש”ס – נאמר: “תנועת ש״ס לא תתן את ידה למסע השיסוי ולרדיפת הראשון לציון הרב הראשי לישראל יצחק יוסף, בשל אמונתנו והבעת דעתו שמחויבת מתוקף תפקידו כמנהיג רוחני בעם ישראל”.
אלא שעל רקע הסערה הזו לאור דבריו של הגר”י יוסף על העולים מרוסיה, מעניין להיזכר בתקופות אחרות בש”ס.
2.
השנה שנת 2001.
ש”ס צלחה את בחירות 1999 עם לא פחות מ-17 מנדטים. אבל מי שזכה להיבחר כראש ממשלה בבחירה ישירה היה אהוד ברק, שדרש את גולגולתו של אריה דרעי, עד אז יו”ר ש”ס. הגר”ע יוסף נאלץ להדיח את דרעי, תוך כאב לב, ולהעביר את השרביט לאלי ישי.
זה היה התנאי שיאפשר את כניסת ש”ס לקואליציה של ברק, ולמרן זצ”ל היה חשוב לשמור על מוסדות התנועה.
מי שמונה לתפקיד שר הדתות, תיק אותו קיבלה ש”ס, היה אשר אוחנה.
באותה עת כיהן בעיר קריית אתא כמרא דאתרא הגאון רבי שמואל שולזינגר זצ”ל.
באחת משיחותיו, נשא דברים חריפים נגד עליית הגויים באותם ימים ממדינות חבר העמים לשעבר, תוך שהוא מכנה את העולים הגויים: “שייגצים אוקראינים”.
היו שטענו כי בש”ס שומרים טינה לרב מקרית אתא, לאחר שהתבטא בצורה חריפה נגד הגר”ע יוסף זצ”ל ונגד הציבור הספרדי. במכתב ששיגר הגר”ש שולזינגר למספר רבנים, הוא טען כי מרן מנסה “להחזיר את האשכנזים למעמדם בירושלים לפני 200 שנה, מתחת לנעל. לא נהיה מתחת לנעל של שום פרענק”.
אבל במשרד הדתות, שם מיהרו להזמין את רב העיר לשימוע לפני הדחה, הכחישו בכל תוקף את הטענה כי הצעד נעשה משום המתקפות הללו על הגר”ע, ועמדו על כך שמדובר בהליך על רקע הדברים שנשא נגד העולים ממדינות חבר העמים לשעבר.
בתגובה ששיגר אז דובר ש”ס לעיתון ‘הארץ’ – שדיווח על השימוע – נאמר כי “זו לא ההתבטאות הראשונה מהסוג הנחות הזה של הרב שולזינגר”, וכי הם חוזים ש”הקריירה העלובה של שולזינגר, הרצופה שנאה, כרב עיר, אמורה להגיע לקיצה”.
שולזינגר, ללא רב, כלשון התגובה.
3.
העיתונאי אריה זיסמן העלה בטורו ‘מקור נאמן’ בעיתון ‘יתד נאמן’, מלפני כשבוע, זיכרונות מתקופה של “שלושים שנה לאחור” כאשר פגש “יהודי יקר, רבה דאז של קריית אתא, הגאון רבי שמואל שלוזינגר זצוק”ל”.
“באותם ימים של העלייה הרוסית הגדולה”, נזכר זיסמן, “הזהיר רבה של קריית אתא מחדירת גויים ארצה במסווה של יהודים.
“התקשורת בצפון קרעה אותו לגזרים והאשימה אותו באנטישמיות. אולם הוא נותר בעמדתו וזעק מכל במה נגד עליית הגויים, תוך שהוא מדגיש כי אינו מדבר ולו מילה אחת נגד עליית היהודים מרוסיה, רק נגד גויים. ‘זה יביא לגלי אנטישמיות מצידם’, הזהיר”.
4.
על פי החוק, יש בית דין משמעתי לרבני ערים, במסגרת הרבנות הראשית. כשרב עיר סרח, מעמידים אותו לדין. אבל, מאז קום המדינה ועד היום לא העמידו אף לא רב אחד לשימוע ומעולם לא שללו מעמד של רב עיר.
הרב הראשון שהוזמן היה הגר”ש שולזינגר. מפאת בעיות בריאותיות נבצר ממנו להגיע לדיון. מי שייצג אותו היה חתנו, הרב יוסף טורק, שהגיע לדיון מלווה בעורך הדין רפי שטוב.
שטוב ביקש לשאול את הדיין הרב שלמה דיכובסקי, חבר בית הדין הגדול דאז, שאלה מקדמית.
הרב הסכים, ושטוב פתח ושאל: האם אתם דנים לפי דין תורה או לפי חוקי המדינה?
הרב דיכובסקי השיב: בוודאי לפי דין תורה.
“אז מה כל הקירחים האלו עושים פה?” – שאל שטוב, והצביע על עורכי הדין שהביא לייצג את הרבנות.
דיכובסקי ביקש הפסקה, במהלכה הציע לעו”ד שטוב ולרב טורק הצעה: שהרב ייצא לפנסיה!
רבה של קריית אתא היה אז כבן 67. באותם ימים טרם חוקק חוק שמגביל כהונת רבני ערים בגיל.
עו”ד שטוב התנגד. התיק נגנז!
השבוע, כשראשי ש”ס יצאו כדי להגן על הראשל”צ הגר”י יוסף, שאמר דברים דומים על העלייה מרוסיה, היה מי שנזכר בימים ההם.
כמו בזמן הזה.
תגובות
אין תגובות