1.
ככה מכריזים על בשורה.
השבוע הגיעו הגרי”א לנדא והגרש”צ רוזנבלט אל מעונו של מרן הגר”ח קניבסקי כדי לבשר בשורה של ממש: הוקמה שחיטה חדשה, תחת המותג ‘אחדות’.
נערים חרוצים הכינו שלט מיוחד, ולבן על גבי חום התנוססו המשפטים הבומבסטיים על הפלקט, שהודבק על ארון הספרים של הגר”ח – ספרים ישנים, חלקם עם דפים צהובים המעידים על השעות הרבות בהן למד בהן בעיון.
זה הסתיים ב’בו”ה’ המפורסם – “ברכה והצלחה”.
אבל רק השאלות נותרו פתוחות.
והחשובה שבהן: האמנם בשורה חדשה? כי אם לא מדובר בבשורה, לא מטריחים את מרן, לא מדביקים שלטים על ארונות ספרים, אלא שוכרים משרד פרסום, עורכים מסיבת עיתונאים, מחלקים שי לכל משתתף.
הא ותו לא.
2.
אז מה היה לנו פה?
זה התחיל לפני תשעה חודשים, כבשורה מרגשת על אחדות חסידים-ליטאים. כאילו המלחמה הזו לא שבקה חיים מזה שנים, בעיקר בתקופת מנהיגותו של מרן ראש הישיבה הגראי”ל שטינמן זצ”ל, שאפילו נפגש עם ה’חויזר’ של האדמו”ר מליובאוויטש – הגר”י כהן.
בישרו על כשרות חדשה ועל חותמת חדשה, כלומר אותו שם ישן של ‘הרב לנדא’ יהפוך לסמל שמאחוריו יעמדו שני רבנים, במשותף – הגרי”א לנדא, בנו של הגרמי”ל זצ”ל, מהצד החב”די (הזרם המשיחיסטי, אבל למה להיתפס לקטנות) והגרש”צ רוזנבלט מהצד הליטאי.
היו טענות שבכשרות החדשה ההתייחסות היא יותר על הקפדות של חב”ד, אולם המציאות בפועל הוכיחה שישיבות הדגל הליטאיות לא ממש ‘קונות’ את הבשורה.
ועדיין, בשורות הן תמיד דבר טוב לאוזן.
החב”דניקים מרוצים, אבל הליטאים מתפכחים מאשליה מתוקה
3.
ואז הגיעו החריקות.
עד מהרה התברר שהציבור בכלל, ואפילו הציבור הבני-ברקי ממנו ציפו לתמיכה – לא ממש מתלהב. מידיעות יח”צ על ההכשר החדש ש”עולה על שולחן מלכים וזוכה להיקפי צריכה אדירים” – התברר שבשטח זה לא ממש נקלט.
כך גם לא זכו לכיסוי ממשי ההבטחות ש”מרבית אולמות השמחה ורשתות השיווק למהדרין עומדות תחת חותם הכשרות” החדש, ואפילו “מערך השחיטה שהחל לפעול מיד לאחר חג הפסח” ואשר מפעיליו דיברו על “היקפי צריכה משמעותיים לשוק המוסדי (אטליזים אולמות ישיבות ומוסדות) זכה להיקף רק בפרסום היח”צ, אך לא בשטח עצמו.
ספרו לנו על ישיבה ליטאית נחשבת שמעלה על שולחנה את ההכשר החדש. כשגדלה המצוקה, נשלח מכתב לתושבי בני ברק, שלכל הפחות הם יקפידו על צריכת ההכשר החדש. אך ימים חלפו, וגם זה לא ממש עשה את פעולתו.
צעד של יאוש? רבני בני ברק פרסמו מכתב מתחנן: “החלשת כוחנו”
בהמשך החל גל חדש של ‘בשורות’: כבר לא התמקדות על אחדות, כי אם מיקוד בכוונה להוזיל מחירים. אבל גם זה לא תפס.
בשבוע האחרון נסתם סופית הגולל, כשהתברר ששלושה אולמות נחשבים בבני ברק נטשו את הכשרות ‘המאוחדת’.
למה אולמות נוטשים את הכשר רבני ב”ב לטובת ‘שארית’ ו’קהילות’
ניסיונות להעביר מפה לאוזן מידע, לפיו נרשמו ביטולים של לקוחות באולמות הללו, התברר כלא מדויק. מבירור של חרדים 10 אצל בעלי שניים מהאולמות שנטשו את ההכשר – קונקורד ונאות ירושלים – שמוליק קיסטר, עולה כי התקבלו ארבעה ביטולים, שגם להם ברובם יש קשר משפחתי, כזה או אחר, לגורמים הקשורים בהכשר של רבני בני ברק.
גורמים הקשורים לבעלי האולמות מסבירים, כי נטישת הכשרות לא בוצעה על רקע השקפתי, כי אם בשל שיקול כלכלי בלבד. זאת משום שאין שום הבדל בהקפדות בין הכשרות ‘המאוחדת’ לבין כשרות בד”צ ‘קהילות’ או ‘שארית ישראל’.
רק המחיר גבוה יותר בכשרות המאוחדת.
מדוע? סיבות טכניות שונות הובילו לכך. זה לא שהמחירים עלו מאז נכנסו שני הרבנים לתפקידם, אבל הם גם לא הוזלו וגבוהים יותר מיתר הכשרויות.
4.
התנועה בין שני הצירים קצת מוזרה.
תיזכרו במכתב הנוגע ללב שפרסמו שני הרבנים החדשים של בני ברק, תחת הכותרת “אחי אל נא תרעו”. היו שם מילים ממש נוגעות ללב, על שהרבנים התמנו להיות “נטורי קרתא קדישא הדין לשמור את ייחודה של העיר היקרה לנו בני ברק”, וכי מדובר בעיר “שהכשרות שלה היא כבבית הפרטי”.
ההבנה אז הייתה, שגם אם מדובר בכשרות יקרה יותר, משלמים את המחיר, רק כדי לקבל כשרות שהיא “כבבית הפרטי”.
בשבועות האחרונים החלו בעלי אולמות לדבר על כך שהכשרות בכל כשרויות הבד”צ המובילות היא אותה כשרות, עם אותן הקפדות – והדיון החל להתמקד במחיר.
ננסה להוריד מחירים, מבטיחים בימים האחרונים מנהלי הכשרות ‘המאוחדת’. כלומר, הם איתרו את הבעיה האמיתית. בעלי אולמות רוצים מחיר טוב.
פתאום מודים מנהלי הכשרות שבעלי האולמות אכן סבלו ממחיר גבוה, אלא שלטענתם לא הם האשמים בכך, אלא הסוחרים שהפקיעו מחירים.
כלומר, בעלי האולמות צדקו.
“אז האמת יצאה לאור? הבעיה כבר אינה הצביון של בני ברק? החשש מפני ‘איבוד חס ושלום של צביונה המיוחד’ כבר לא מה שמשחק? מבינים את בעלי האולמות לליבם, ומנסים לסדר את המחיר? יש כאן ‘אידישקייט’ או דיבור במושגים כלכליים?” אומר גורם המקורב לאחד מבעלי האולמות בבני ברק.
5.
ואז נשלף מאי-שם עוד פתרון, שהצליח להרגיז אברכים רבים.
מקובל שכאשר נקלעים למשבר, פונים אל גדולי ישראל כדי להתייעץ ולהתברך מפיהם. אין זה סוד שהכשרות ‘המאוחדת’ נקלעה למשבר. לפיכך, טוב עשו שני הרבנים העומדים בראשה כשסרו אל מעונו של מרן הגר”ח קניבסקי, כדי להתברך בברכת ה’בו”ה’.
איפה הבעיה ומה צורם? השלט.
לא נחשוד ברבנים כי הם אלו שהדביקו אותו על ארון הספרים. אבל כשרבנים מגיעים לבקש ברכה, מדובר באירוע שלא אמור לכלול שלטים על הקמת מערכת כשרות חדשה, כשהכול יודעים שהכשרות הזו הוקמה זה מכבר, ועליה הוכרז כבר בהלווייתו של הגרמי”ל לנדא זצ”ל בחודש אדר ב’.
“אלא מה?”, אומר גורם באחת הכשרויות הפועלות בעיר. “הפעם יש פה בשורה לא השקפתית, אלא בשורה כלכלית. מבטיחים להוריד את המחיר. לא צביון ולא אחדות חסידים-ליטאים – הבטחות כלכליות. הבטחות מהסוג הזה אמורות להיות מושמעות על ידי רבני הכשרות? בביתו של גדול הדור עם פלקט-על-ארון?”
ומה באמת חדש בשחיטה החדשה?
השחיטה עוברת ממשחטת ‘גלאט עוף’, בה פעלו הרבנים עד עכשיו – שהרי גם עד היום שחטו שני הרבנים יחד באותה מסגרת – למשחטה חדשה, בה שותפה ‘תנובה’, שהתחייבה להוזיל משמעותית את המחיר, ובמשרד היח”צ הפיקו מותג חדש שיהיה משמעותי גם לחסידים וגם לליטאים.
כלומר, מיקום חדש. לא שחיטה חדשה.
ועל כך מבשרים בבית גדול הדור?