“להמתיק את הקושי”: כיצד עודד הגר”ש אלתר חסיד שהוחרם בגור?

מרת עטי זיגלבוים היא מאפרת מקצועית. בעלה ר’ שמחה זיגלבוים מקורב עוד מימי בחרותו בישיבת ‘שפת אמת’ לראש הישיבה מגור, הגר”ש אלתר, ושבוע לאחר שמחת תורה הצטרף לקהילה החדשה שהתגבשה סביבו.

לפני מספר חודשים התקשרה אליה קרובת משפחה כדי לשריין לעצמה תאריך לאיפור מקצועי, ליום חתונת בנה.

ביום ראשון בבוקר פרשת וישב, למחרת הכינוסים שהתקיימו בקהילות גור ברחבי הארץ, כדי להציג לחסידים את ‘התקנון’ כיצד עליהם להתייחס אל החברים בקהילה החדשה –  התקשרה קרובת המשפחה למאפרת ובקשה ממנה לבטל את ההזמנה.

באותה שיחה אף נאמר לזיגלבוים כי היא ובעלה, על אף היותם קרובי משפחה, אינם מוזמנים לחתונה וכי הם מתבקשים לא לבוא.

הגר”ש אלתר,  שהתוודע מקרוב לצערה של משפחת זיגלבוים, שלח להם בימי החנוכה משלוח קטן וסמלי של ספוגניות –  מלווה בפתק קצר ונוגע ללב:

“לשמחי חביבי”, כתב ראש הישיבה מגור. “ברור לי שגם הסופגניה הכי מתוקה, לא תהווה תחליף לקשר משפחתי, אבל אולי הרגשות שבלב המתלוות למשלוח, ימתיקו קצת הקושי.

“אוהבך בלב ונפש”.

כפי שדווח בחרדים 10, לאחר הכינוסים שהתקיימו בגור הופץ ‘תקנון’, בו הוצגו ה’תקנות’ וה’איסורים’ על פיהם צריכים חסידי גור להתנהל מול התכנסויות ושמחות משפחתיות:

בעקבות הפצת ה’תקנון’, כתב הגר”ש אלתר לחסידיו – בכתב ידו:

 “לאהוביי, אנ”ש היקרים.
 
כידוע לכם, קהילתנו התארגנה בהתייעצות עם גדולים וצדיקים שסמכו ידיהם עלי’ה, והרי הנוטל עצה מן הזקנים אינו נכשל.
 
אין בדעתנו להגיב על השמצות ודברי בלע שנאמרים ונכתבים כלפינו לרוב, והרי זו אחת המטרות הראשיות של התארגנותנו, להתנהל בדרכי שלום ומידות טובות.
 
ובאשר לריחוק בין משפחות וידידים, הפתגם העממי אומר: מה שלא יעשה השכל – יעשה הזמן, וכמדומה שכאן השכל והזמן גם יחד ישקיטו וירגיעו מדנים, וסוף השלום לבוא כשיובן שקהילתנו היא עובדה קיימת בעז”ה.
 
רגשות העשיה החיובית והסיפוק מהתפתחותה של קהילתנו על מוסדותיה [בימים אלו עתידה בעז”ה להיפתח ישיבה גדולה, וגם משכן קבוע לבית מדרש לקהילתנו], בצירוף עם ההכרה וההבנה שעל בחירת דרכנו בעבודת השי”ת, כדאי וראוי לשלם כל מחיר, ולפום צערא אגרא.
 
ועל כן ידידיי, נשתדל מצדנו לא לענות על ריב ובוודאי לא לקנטר אחרים ח”ו, הלא אנשים אחים אנחנו ומענה רך ישיב חימה, נתאמץ לדון לכף זכות ולהרבות בשלום כפי היכולת, והשי”ת ישים גבולנו שלום.
 
כברכת ידידכם”