אני שמואל חיים פפנהיים, שנולדתי בתולדות אהרן, למדתי ‘הדף היומי’

ח’ טבת תש”פ.

היום מסיימים רבבות אלפי ישראל בכל קצוות תבל, את לימוד כל הש”ס – תלמוד בבלי, במחזור ה-13, על פי תקנת הכנסייה הגדולה של ‘אגודת ישראל העולמית’.

הדף היומי הוא יוזמה שהגה הרב מאיר שפירא מלובלין, עליה הכריז ביום ט’ באלול ה’תרפ”ג (21 באוגוסט 1923), בכנסייה הגדולה הראשונה של תנועת אגודת ישראל. יוזמה זו מבוססת על מספר הדפים שבכל מסכתות התלמוד הבבלי בדפוס וילנא – 2,711 – ומצמידה לימוד דף לכל יום במחזוריות של כ-7 שנים וחצי.

באותו כנסייה ראשונה – שמתחילה יועדה להתקיים בחודש אלול תרע”ד (1914), אלא שמספר שבועות לפני התאריך המיועד פרצה מלחמת העולם הראשונה – התקיימה כאמור באלול תרפ”ג, בעיר הבירה וינה, כשסבי החכם החבר רבי ואלף פאפפענהיים, ממייסדי וראש קהילת השופשוהל בווינה משמש כחבר נשיאות ועידת התנועה, ביחד עם מחותנו סבי החכם והחבר רבי שלום (גוטפריד) גולדשמידט.

[אגב, ביחד עם ההכרזה על לימוד הדף היומי, הייתה עוד החלטה חשובה באותו כנסייה – והיא: הקמת ‘קרן התורה’, לסיוע כלכלי למוסדות תורניים בשל המצב הקשה לאחר מלחמת העולם, ומי ששימש כנשיא ויו”ר הקרן היה סבי רבי ואלף, ואחריו בניו ר’ עזריאל, ר’ קלמן, וסבי ר’ גבריאל חיים צבי (גוסטאב)] .

תקנת לימוד הדף היומי, כמו כל פעילות ותקנות אגודת ישראל העולמית, אין לה כמעט ולו קשר סמלי בלבד עם המפלגה הפוליטית-חרדית-ציונית ‘אגודת ישראל’.

צאצאיהם ויורשיהם של אלו שעמדו בערש הולדתה של התנועה העולמית בשעתה, אין להם כל קשר לארגון הפוליטי שאנחנו מכירים כיום. מאידך, חלק מצאצאיהם של אלו שהתנגדו בשעתו לרעיון הקודש, הם כרגע מרכבת המפלגה הפוליטית-חרדית-ציונית המשתמשת בשם הקודש לאינטרסים פוליטיים, שלדעתי – וכן דעת רוב צאצאי המייסדים – אין לה הרבה אידאלים ועקרונות משותפים, ודי מתנגשים עם האידאולוגיה שהוריי הביולוגיים עמדו על ערש מולדתה, הקימו אותה והאמינו בה כתיקון עולם.

•

כן, אני שמואל חיים פפנהיים שנולדתי בתוך חסידות תולדות אהרן, השייך לקהילה האנטי ציונית ואנטי אגודאית ‘העדה החרדית’ – והייתי שנים ה’עורך’ של עיתון ‘העדה’, מזכיר בביד”צ ‘העדה’ והדובר הבלתי רשמי של ‘העדה’ –  התחלתי את לימוד הדף היומי במחזור ה-13 ב-ט”ו באב תשע”ב, ו”חבר אני לכל אשר יראוך”, ומרגיש בזה שותף לרבי מאיר שפירא מלובלין, לרבי ישראל מאיר הכהן פופקו ה’חפץ חיים’, לרבי חיים עוזר גרודז’ינסקי, לרבי אלחנן ווסרמן, למרן הגרי”ח זוננפלד ולמהרי”ץ דושינסקיא, ל’אמרי אמת’ מגור, ה’דברי שמואל’ מסלונים, רבי יצחק אייזיק הלוי רבי ישעיהו פירסט מהשופ-שוהל בווינה וה’שבט סופר’ מפרשבורג, ושאר גדולי וקדושי עליון אשר הנהיגו את עם ישראל בין שתי מלחמות העולם – משנת תרס”ט ועד שנת תש”ח…

סביי הגדולים, הגאון והחכם המשכיל רבי בנימין (וואלף) פאפפענהיים [מפרשבורג, פאריז, ווינה] ומחותנו החכם והחבר רבי שלום (גוטפריד) גולדשמידט [מפרנקפורט, מינכן, ברלין] היו מייסדי אגודת ישראל העולמית והאמינו ברעיונה האוניברסלית בכל ליבם ונפשם עם הרעיונות הגדולים של חברם וידידם הצדיק ה’חבר’ רבי יעקב ראזענהיים, כשהמטרה הגדולה היא:

וְעַל כֵּן נְקַוֶּה לְךָ ה”א, לִרְאוֹת מְהֵרָה בְּתִפְאֶרֶת עֻזֶּךָ… לְתַקֵּן עוֹלָם בְּמַלְכוּת שַׁדַּ-י, וְכָל בְּנֵי בָשָׂר יִקְרְאוּ בִשְׁמֶךָ, לְהַפְנוֹת אֵלֶיךָ כָּל רִשְׁעֵי אָרֶץ. יַכִּירוּ וְיֵדְעוּ כָּל יוֹשְׁבֵי תֵבֵל, כִּי-לְךָ תִּכְרַע כָּל-בֶּרֶךְ, תִּשָּׁבַע כָּל לָשׁוֹן. לְפָנֶיךָ ה”א וְיִפֹּלוּ, וְלִכְבוֹד שִׁמְךָ יְקָר יִתֵּנוּ, וִיקַבְּלוּ כֻלָּם אֶת עֹל מַלְכוּתֶךָ, וְתִמְלֹךְ עֲלֵיהֶם מְהֵרָה לְעוֹלָם וָעֶד. כִּי הַמַּלְכוּת שֶׁלְּךָ הִיא, וּלְעוֹלְמֵי עַד תִּמְלֹךְ בְּכָבוֹד. כַּכָּתוּב בְּתוֹרָתֶךָ: ה’ יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד. וְנֶאֱמַר: וְהָיָה ה’ לְמֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה ה’ אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד.

•

אגודת ישראל הירושלמית, שעד להקמת המדינה הציונית הייתה חלק וכעין הזרוע הפוליטית-עולמית, ‘משרד החוץ’ של התארגנות ‘ועד העיר האשכנזי – העדה החרדית’ בירושלים, צפת, טבריה, חברון, פתח-תקוה ותל-אביב, בראשות והכוונת מורי דרכה ומאורותיה הגדולים הגאונים רבי יוסף חיים זוננפלד, רבי יצחק ירוחם דיסקין, מהרי”ץ דושינסקיא והגרז”ר בנגיס, כמו גם הראב”ד רבי פנחס עפשטיין וכו’ – היו חלק מהנהגת אגודת ישראל העולמית עד להקמת המדינה. הם היו חלק ממעלותיה ותקנותיה, ומובן מאליו שהיו חלק ביוזמת עידוד והנהגת לימוד ‘הדף היומי’, וזכו להשתתף בכינוסיה וסיומיה.

מעניין לציין, שבהלווייתו של השתדלן הפוליטי של ‘ועד העיר האשכנזי – העדה החרדית’, ד”ר יעקב ישראל דה-האן ,שנרצח בגלל פעולותיו למען עצמאות ‘העדה החרדית’, הכריז מרן הגאון רבי יוסף חיים זוננפלד זצ”ל שעל כל אחד לקבל עליו לעילוי נשמתו של הנפטר שלא השאיר אחריו דורות ישרים, ללמוד את הדף היומי שהתקבל זה עתה בכנסייה הגדולה. ומרן זיע”א, כמו גם מרן מהרי”ץ דושינסקיא, הגרז”ר בנגיס ורבי פינחס עפשטייין, השתתפו בסיומים של מחזורי הדף היומי עד אחרית ימיהם.

זו הייתה העמדה הרשמית של ‘העדה החרדית’ כלפי תקנת הדף היומי כל השנים, וכן נוהגים חברי ‘העדה’ הירושלמים עד היום [כאשר לא נכחיש לומר, ש’העדה’  כוללת בתוכה גם פלג חשוב מאוד, שמאז ומעולם היה אנטי ‘אגודת ישראל’, כולל בתקופת החפץ חיים ותקופת ההתייסדות. ופלג זה, אשר בעל ה’דברי יואל’ מסאטמר זצ”ל היה בערוב הימים ממנהיגי ‘העדה’, נקט בגישה בעלזאית ומונקטש’אית אנטי אגודאית, כמו גם התנגדות להנחלת ‘הדף היומי’, וכבודם במקומם מונח].

במאמר המוסגר ייאמר, כי ההתנגדות האידאולוגית לסדר לימוד אחיד של ‘דף היומי’ שיש לנו בכתובים מבית מדרשם של המחנה האנטי-אגודאי, כוחה יפה גם להתנגד לתקנת ה’עמוד היומי’ שהכריז לפני כשני עשורים, בתוך קהילתו האדמו”ר מתולדות אהרן, ‘דף הקהילה’ שיסד האדמו”ר מתולדות אברהם יצחק, תכנית ‘יסודי התורה’ של האדמו”ר מסאטמר, ה’לימוד היומי’ של ליובאוויטש, וכן הלאה.

משכך, שיסלחו לי חבריי, אין יותר התנגדות אידאולוגית למפעל הקדוש של “הדף היומי”.

•

פגשתי בנר ראשון של חנוכה בחור צעיר דתי, שהתחיל לימודי רפואה באוניברסיטה העברית בירושלים. הוא היה מ’מתנדבי נוער מד”א’ בצוות האמבולנס יחד אתי, וגם הוא מסיים את הש”ס במסגרת הדף היומי.

יש לי עוד חברים שאינו מוגדרים חרדים, דתיים, אורתודוקסים, וכולם לומדים את הדף היומי.

זה חג תורני של עם ישראל.

נגיל ונשיש בזאת התורה כי היא לנו עוז ואורה.