צודיק גרינוולד בשיר ווקאלי מרטיט: על אלה אני בוכיה

על אלה אני בוכיה

כאב בכאב וצער בצער נוגעים. על אלה אני בוכיה.

הלב ממאן להאמין והנשמה כואבת.

כאב נוראי על חיילי צה”ל שמסרו נפשם למען עם ישראל

כאותם עשרת הרוגי מלכות שאין ברייה יכולה לעמוד במחיצתם.

כאב זה מתערבב לו בימים אלו של תקופת בין המצרים

עם הכאב והצער על חורבן בית המקדש וגלות השכינה.

ימי בין המצרים הינם ימי אבל וזיכרון לאומי.

בימים אלו בהם עם ישראל מבכה את חורבנו ומייחל לתקומת בית המקדש,

נזכור את חיילי צה”ל שבמותם ציוו לנו את החיים.

על אלה אני בוכיה, עיני עיני ירדה מים כי רחק ממני מנחם משיב נפשי.