תושבי בני ברק קמו הבוקר (ראשון) והופתעו לגלות בחלק מהיומונים החרדיים מודעות אזהרה הקוראות להם, כמו גם לכל מי שעורך שמחה באולמות ‘כתר הרימון’, ‘נאות ירושלים’, ו’קונקורד’ בבני ברק, “להיזהר”.
ב’יתד נאמן’, אגב, נמנעו מלהכניס את המודעות האלו.
ממה להיזהר?
במודעות, עליהן חתומים רבני הקהילות החסידיות בבני ברק, נאמר: “בעניין האולמות ‘כתר הרימון’, ‘נאות ירושלים’, ‘קונקורד’ בבני ברק שעברו לכשרות חדשה, הננו להודיע בשער בת רבים כי רבני קהילתנו וקהל עדתנו אינו משתייך בשום צורה שהיא לבד”ץ זה ואנו רואים בחומרה רבה את מהלך זה הפוגע פגיעה חמורה ברבנות ובצביון העיר בני ברק”.
במודעות שפרסמו רבני העיר בני ברק, הגרחי”א לנדא והגרש”צ רוזנבלט, נאמר כי הופסקה ההשגחה באולמות ‘כתר הרימון’, ‘נאות ירושלים’ ו’קונקורד’ – שניהם בהנהלת שמואל קיסטר – “ויידע הקהל ויזהר”.
אם חשבתם שמדובר בכניסה של הכשר רבני צוהר או גוף דומה חלילה, הרי שתופתעו לגלות כי מדובר במעבר של האולמות הללו לכשרות מהודרת – חסידית וליטאית – העולה על שולחנם של גדולי ישראל, כולל אלו המתגוררים בעיר בני ברק, וכן על שולחנן של ישיבות ליטאיות מהשורה הראשונה.
אחרי המודעות המבהילות, הגיעו כתבות יח”צ המנסות לצייר את המהלך כמאבק חסידים-ליטאים מימי ‘בעל התניא’, או לפחות כמו המאבק בתשמ”ט.
האמנם?
ובכן, קצת מצחיק לתאר זאת כך. בעת שהוכרז בהלווייתו של הגרמי”ל לנדא זצ”ל בחודש אדר ב’ על הקמת הכשרות החדשה של רבני בני ברק, ניסו לציירה ככשרות שסוף-סוף מאחדת בין ליטאים וחסידים – כלומר רב חב”די, הגרחי”א לנדא, לצד הגרש”צ רוזנבלט.
ניתן להתווכח האם יש להגרש”צ רוזנבלט אמירה משמעותית בנושאי כשרות, אבל הכוונה המקורית הייתה להביא בשורה לאולמות, לחנויות, לישיבות – לפחות בעיר בני ברק (מלכתחילה היעד היה של ארגון כשרות ארצי, אולם כשזה לא ממש התרומם, התרכזו בעיר בני ברק) – כשרות שיש בה בשורת אחדות.
מצד שני, הבשורה הקשורה למהלך של שלושת האולמות – שיתרחב, על פי הצפי, לאולמות נוספים בעיר בני ברק – היא דווקא מאחדת חסידים וליטאים, כאשר על פיה: בעל שמחה ששייך לצד החסידי יוכל לקבל את ההכשר המהודר של ‘בד”ץ התאחדות קהילות היראים בארה”ק’, בראשו עומד הרב פנחס לייבוש פדווא, מו”ץ בחסידות בעלזא, ובעל שמחה השייך לצד הליטאי יקבל את ההכשר המהודר של ‘שארית ישראל’, שבו אגב מכהן עד היום גם הרב רוזנבלט.
“כשהביאו את הרב רוזנבלט לכשרות הרב לנדא, אמרו, ‘גדול השלום'”, אומר אחד מבעלי האולמות בבני ברק לחרדים 10. “כעת, כשבעלי אולמות בעיר עוברים לכשרות חדשה, שמעניקה בחירה בין כשרות חסידית לליטאית, אומרים ‘מלחמת חסידים ליטאים’. זה לא ממש הגיוני וברור לכל שרק אינטרסים עומדים מאחורי תדרוכים כמו אלה”.
הוא עצמו טרם העביר את האולם שבבעלותו לאופציה החדשה, אבל שוקל זאת ברצינות. “הנה, באולם שבו הייתה כשרות יחידה של הרב לנדא אנשים לא ממש קנו את זה שזו כשרות מאוחדת ליטאית-חסידית. כעת ניתן יהיה לקבל את שתי האופציות – חסידית או ליטאית, כבחירתך – מה רע בזה? אני לא מבין”.
מדבריו עולה, כי הבעיה העיקרית עמה מתמודדים בעלי האולמות היא המחיר. “בכשרות הרב לנדא עובדים עם סוחר בשר יחיד, וזה גורם להעלאת המחיר. בשאר הכשרויות יש מבחר, שמביא אוטומטית להוזלת המחיר.
“מה גם – ואומר זאת בזהירות ובצנזורה… – שמי שמכיר את שיטת השיווק של בשר ובעיקר כבד בחלק מארגוני הכשרות, מבין למה המחיר יקר ומה מופקע ואיך”.
מבירור עולה, כי ההקפדות על הכשרות זהות בכשרות רבני בני ברק, כמו גם בכשרות ‘בד”ץ קהילות’ ובכשרות ‘בד”ץ שארית ישראל’. “המחיר הנמוך הוא תוצאה של פתיחת האופציות לתחרות, לא עבודה עם סוחר יחיד, שמקפיצה מחירים”, כפי שמסביר גורם בכיר באחת מהכשרויות.
משיחה עם כמה מבעלי האולמות עולה, כי “קשה לבעלי שמחה לעמוד במחירים שגובים מהם כמה מהאולמות, שהמחיר בהן מופקע בשל דרישת הכשרות, ולא מטעמים של הידור יתר וכדומה!”
בעל אולם הפונה לציבור הרחב אומר, כי אם אפשר להוזיל מחיר, צריך לעשות זאת בכל דרך, כמובן כשזה לא פוגע בכשרות עצמה.
“לאחרונה הודיעו לנו סוחרי הבשר של כשרות הרב לנדא על עלייה צפויה נוספת במחירים. צריך להבין שלא כל בעל אולם מוכן להטיל את המחיר הזה על בעלי השמחה, ויש מהם שעשו מאמץ להוזיל את השמחה. צריך להעריך אותם על כך, ולא להיפך”.
בעל אולם אחר אומר: “גם אם מדובר באולמות שחלקם יוקרתיים, אנשים מוכנים לשלם על היוקרה של האולם, לא סתם על כשרות שאין בה תוספות הידורים”.
גורם בכיר באחת מהכשרויות אומר לחרדים 10: “הרב פנחס לייבוש פוודא ידוע בהקפדתו על הכשרות מזה שנים רבות, הוא פוסק מומחה, קהילות חסידיות רבות סומכות עליו בעיניים עצומות, הוא אופציה מצוינת למי שמבקש הכשר חסידי ומהודר לשמחה שלו. אז איך אפשר לצייר את זה כמאבק חסידים ליטאים?”
כך או כך, בשבועות הקרובים יצביעו בעלי השמחה ברגליים, לכאן ולכאן, ומעניין יהיה לראות האם הניסיון לצייר את הוזלת מחירי השמחות כמאבק על רקע רוחני – יתפוס.
