תושבי ירושלים, ומבקריה הרבים: בואו ננסה לסכם את השנה שהייתה לנו, מאז התיישב ראש העיר משה ליאון על כסאו ועד לסיומה של 2019.
כבר בתחילת כהונתו הציב ליאון מטרה: לעשות הכול כדי לשפר פלאים את נושא הניקיון, או כפי שהוא כינה זאת ‘רפורמת הניקיון’.
זה לא רק פינוי האשפה שהורחב גם למוצאי שבתות, הוספת חברות ניקיון, ימים מיוחדים לפינוי גזם ועוד – זה שימת הדגש, זה האיכפתיות. התושבים חשו, ונרתמו למשימה אף הם.
וזה מגיע גם לפרטים הקטנים: רכבים נטושים ברחבי העיר? העירייה לא מתעלמת, מטפלת, מפנה. רחובות וכיכרות משתדרגים, מאות אלפי פרחים עונתיים נשתלים, מבנים היסטוריים הופכים לנקיים.
כשתושבים חשים בכך שלראש העיר שלהם אכפת, הם מפנימים ומגלים אף הם אחריות ואיכפתיות.
אם עד לא מזמן היו התושבים רואים מול העיניים במוצאי שבתות את הפחים הגדושים, הרי שכיום הם מבחינים במשאיות פינוי האשפה העמלות קשה בכל מוצאי שבת. זה מקל על הפינוי בימי ראשון בבוקר, אבל גם מעלה את איכות החיים של התושבים, שנחסך מהם לילה שלם של צחנה מהאשפה.
כשתושב מבקש לפנות גזם או אשפה מיוחדת, הוא לא עושה זאת עוד ‘מתי שבא לו’, אלא בימים שנקבעו מראש.
ופתאום, השכונות החרדיות הופכות לנקיות יותר. לכאלו שנעים לגור בהן, לבקר בהן, להסתובב בהן.
אפילו על שירותים ציבוריים חשבו בעירייה, במהלך החודשים הקרובים הולכים לשדרג אותם, להציב מבני שירותים יבילים במרכזים חשובים, בפארקים ובגנים. והכול כמובן בבנייה מושקעת. לא הצבת מבנים מוזנחים אלא כאלו שבנויים בסטנדרטים חדישים של ריצוף חיפוי תאורה ואבזור.
מה שעומד מאחורי כל ההשקעה הזו היא התובנה ההגיונית לפיה, כשתושב מרגיש שלקודקוד למעלה אכפת מנושא הניקיון, הוא מגלה אף הוא אכפתיות. סוג של דוגמה אישית.
אז, ירושלים, קחו את נושא הניקיון בידיים, לטובתכם, כמו גם לטובת עיר הבירה וכל העולים אליה.
