מזעזע: נחשפו תקנות איך להתנהג באפר הנשרפים ששלח הגסטאפו

נחשפו תקנות איך להתנהג באפר הנשרפים שהובאו על ידי הגסטאפו לבני משפחות הנספים שנעצרו.

התקנות נכתבו ממש בתחילת מלחמת העולם השניה, על ידי הרב מנחם מנדל קירשבאום.

גורלה הטרגי של יהדות גרמניה באה לידי ביטוי בקונטרס הקטן הזה, שיצא לאור בקראקוב בשנת תרצ”ט, ממש בתחילת המלחמה הנוראה.

הפריט המרגש עומד כעת למכירה פומבית בבית המכירות אוצרות לונדון, שתתקיים  ביום רביעי, י”א טבת, 8.1.20 בשעה 19:00 בכתובת Eade road, 105, Building A 2nd Floor unit 4, N4 1tj England

בשנים הראשונות לשלטון הנאצים בגרמניה, היה הגסטאפו מחזיר מדי פעם את אפר הנשרפים לבני משפחות הנספים שנעצרו, נשלחו ולבסוף נרצחו בדם קר במחנות הריכוז. לאחר מכן היו שורפים את גופותיהם.

בהמשך נשלחה הודעה מטעם הגסטאפו לבני המשפחה, ובני המשפחות השכולות אולצו לשלם את העלויות הכספיות של משך תקופת “אכלוסו והאכלתו” של הקרבן לפני מותו, ורק אז היו שולחים את אפר הנרצח (אי אפשר, כמובן, היה לדעת אם האפר היה אכן של בן המשפחה הספציפי או לא).

למרות שהיהדות מתנגדת להעניק כבוד למנוח שנתן לשרוף את גופתו, עמדה זו נקלעה ללא ספק במבוכה, בגלל הנסיבות המזעזעות סביב שריפתם הכפויה והמצערת של יהודים בידי הנאצים.

בחוברת הנוכחית קבע הגאון רבי מנחם מנדל קירשבאום, רבה של פרקנפורט דמיין בגרמניה, כי בהתחשב בנסיבות העניין, החברא קדישא בגרמניה צריכות להכניס את שרידי הנשרפים לארון קבורה, יחד עם טלית ותכריכים, כאילו הגופה שלימה לחלוטין, על מנת לחזק את האמונה שהוא מוכן להתעורר ולעמוד בתחיית המתים – ושהנפטר מאמין בכך.

בסעיף ג’ מעלה הרב קירשבאום מכתב מאת רבה הקודם של פפד”מ, הגאון רבי מרדכי הלוי הורוביץ בעל מחבר שו”ת ‘מטה לוי’, מיום 22 ביוני 1893 לבני קהילתו, ובו הקל אף לגבי אלו שעשו כן לרצונם. הרב קירשבאום טען, אם כן, כי על אחת כמה וכמה נדרשת קולא זו בנסיבות המחרידות הנוכחיות.

מכיוון שהנאצים לא היתרו כבר הדפסת ספרים בעברית, לכן יצאה החוברת לאור על ידי אחיו של הרב קירשבאום בקרקוב שבפולין, מתוך כוונה להפיץ אותה לאחר מכן בגרמניה עצמה.

בנוסף ישנן גם 7 חוברות נדירות מליל הבדולח וההשמדה הנאצית.

אוסף של חוברות נדירות שיצאו לאור בהקשר לשואת יהודי אירופה: אזכרות לזכר קרבנות השואה, הצלחתם של צבאות בנות הברית במלחמה, ותפילות שייאמרו בבית הכנסת בשבת בבוקר לאחר התפילה לשלום המלך.

אחת החוברות היא מה-20 בנובמבר 1938 בדיוק אחרי פוגרום ליל הבדולח. החוברות הללו הן כולן משנת 1938 ועד שנת 1945. ישנן מספר תפילות נוקבות במיוחד, המדגישות זמנים טרגיים, כמו תפילת זיכרון לקרבנות הטבח, קדיש עבור כל קרבנות המלחמה, תפילות ובקשות עבור אחינו השרידים מארצות גרמניה.

החוברות פורסמו על ידי משרד הרב הראשי.