זועבי, אנחנו עם קשה עורף. וואחד עורף

שמעתי אותך אומרת בראיון לשידורי אלג’זירה, שהעורף הישראלי לא יכול לעמוד בעימות ממושך.

אז חברת כנסת נכבדה, תרשי לי לספר לך קצת על העורף הישראלי.

זה מתחיל עוד מימי התנ”ך, שם נאמר עלינו שאנחנו “עם קשה עורף”… כלומר: עקשניים. ראש בלטה. אמנם זה נאמר בהקשר של תוכחה, אבל אין לי ספק שכבר אז, אפשר היה לראות את הצד הטוב בעקשנות הזו.

תביני חנין, העורף הישראלי מורכב מהרבה חוליות: שמאל, ימין, מרכז, טבעוניים, מחפשי חניה בתל אביב, אלה שלא יכולים בלי מזגן בחום הזה… בקיצור, כל הגוונים שאת יכולה להעלות על הדעת.

כי ככה זה העורף הישראלי, כמו ארוחה משפחתית מורחבת בערב חג. כולם באים רעבים ועצבניים, מתווכחים, מתחשבנים ומאשימים אחד את השני, הגיסה ההיא לא מדברת עם הדודה הזו, אבל שלא תתבלבלי לרגע, חנין… שמישהו ינסה לפגוע באחד מבני המשפחה, ותראי איך כל המשפחה מתייצבת, כולל הגיסה שלא מדברת עם הדודה…

ולעם, קשה העורף הזה, יש תכונה מוזרה: הוא לא מפחד מהטלת הספקות שלו, ולא מפחד מריבוי הגוונים שבו. ולא מפחד להעלות שום נושא לדיון, כי הוא יודע שהוא חזק מספיק כדי לשמוע ולהכיל את כל הקולות שבתוכו.

אז נכון שאנחנו קצת חופרים בשכל לפעמים, אבל היי… זה עדיף מלחפור מנהרות כדי לבצע פיגועים, את לא חושבת?

והעורף הישראלי המיוחד הזה, הוא לא עורף רגיל. הוא החזית האחורית של המדינה, וברגע האמת – כולנו מתגייסים.

כמו רגע האמת של שון כרמלי ז”ל. תראי לי עוד עורף בעולם שמארגן תוך שעות ספורות קהל של 20,000 איש ואישה, כדי ללוות לדרכו האחרונה את שון כרמלי, חייל בודד שנהרג כדי להגן על העורף הזה שאת מזלזלת בו.

אני לא יודעת על איזה עורף דיברת כשאמרת שהעורף הישראלי לא יכול לעמוד בעימות ממושך.

כנראה לא פגשת את אימא שלי.

בת 78, גרה בגן יבנה… בטוח שמעת על המקום הזה, הוא די אהוב על משגרי הרקטות שלכם.

אבל אימא שלי, סירבה לעזוב את הבית שלה, כי “מה פתאום לעזוב? מה אנחנו פחדנים?”…

וואחד עורף עקשן יש לה, לאימא שלי.

וכדי שכבר נפסיק לנדנד לה, לאימא שלי, היא עשתה לנו טובה לפני שבוע, ונסעה לעשות שישי-שבת אצל אחותה…באשדוד. ברגוע.

כן, אנחנו כואבים ובוכים ומתווכחים ודואבים אבל שלא תתבלבלי, חנין, הוויכוחים, הבכי והכאב שלנו הם לא חולשה ולא מעידים על שבירה. בדיוק להיפך…

הם מקור החוסן שלנו, הם הסיבה לכך שעם ישראל חי…

ואת יודעת מה מצחיק, חנין? בעורף הישראלי הזה שאת כל כך מזלזלת בו, יש דווקא כמה קולות בעדכם, אבל השנאה כל כך מעוורת את עינייך שאפילו אותם את מוכנה למכור, בלי לחשוב פעמיים.

אבל לעומת זאת, אם את היית נקלעת לסכנת חיים, אני חותמת לך שאחד מהעורף שלנו, היה מעניק לך עזרה בלי לחשוב פעמיים. כן, גם אם לפני שבוע, הוא איחל לך כל מיני דברים לא נעימים.

את מבינה חנין, זו בדיוק הסיבה, שלעולם לא תביני את סוד העורף הישראלי. סוד העוצמה של העורף הישראלי, הוא ב”למה” הנצחי שלו, שהוא מעל לפרטים ומעל לנסיבות.

הנה לא ינום ולא יישן שומר ישראל.

לידיעתך, חנין זועבי, חברת כנסת נכבדה, העורף הישראלי עוד לא קרוב לקצה של הקצה של הקצה של הקצה של הקצה של הקצה של הקצה של הקצה של השבירה.

אז אני ממליצה לך, להוציא הודעה לעיתונות האלג’זירית, בזו הלשון:

בואנה, העורף הישראלי הזה… פששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששש חתיכת עורף.

• מתוך עמוד הפייסבוק של רזין רוזנבלום