אודה על האמת: אני עוסקת כל ימי בכתיבה ובהרצאות, ולא מתפנה לערוך מחקרים מדויקים בענייני מחירים וכספים. בין היתר, גם לא ביררתי מעולם מה עלותם של סיגרים ושל בקבוקי שתיה משכרים.
גם לגבי הנושאים האחרים בהם נאשם ראש הממשלה לא מצאתי פנאי לדוש בהם ולהיכנס לתוך קרביהם.
זו הסיבה שלא נגעתי עד כה בטוריי בסיפורי ראש הממשלה, שמככבים תדיר במדורי החדשות והאקטואליה.
אבל כשאני מגלה פתאום שבראש אתרי חדשות נעלים, מופיעה ידיעה על מזוודות שהוטסו לחו”ל בטיסת ראש הממשלה, אני מתחלחלת.
התברר שראש הממשלה ורעייתו טסו לחו”ל לזמן קצר וברוב חוצפתם נשאו עמם מטען של לא פחות מ-11 מזוודות!
גם אני טסתי לחו”ל לא פעם ולא פעמיים בימי חיי.
נכון שאני מאלו שמשתדלים לקחת כמה שפחות. אז מוותרת על הבגד שאני ממש אוהבת, שלא יתפוס מקום נרחב במזוודה; מוותרת על הכרית שנוחה לי מכול, כי לדעתי לא שווה לקחת אותה; מוותרת לפעמים על יותר חטיפים, כי הם תופסים מקום, ומבקשת מבעלי שלא לקחת חליפה מיותרת, אפילו שאולי הייתה חשובה לו.
ובכל זאת, מזוודות מתמלאות במהירות. במיוחד אם אתה אדם ייצוגי, שצריך לעמוד בפני אנשים, להיראות במיטבך, מצוחצח ומגוהץ.
גם חפצים נוספים לא חסרים לקחת לדרך, במיוחד אם אתה אדם שיש לך מה להציג ומה להראות.
וכשאני שומעת שמדברים על מזוודות של אשת ראש הממשלה אני כבר ממש מזועזעת.
האם באמת זו הוכחה לכך שהיא אישה חולה, שאינה בריאה בנפשה, אם היא נאלצת לשאת כמות של מזוודות? האם לא הגיוני שבנסיעה של אדם נעלה כמו ראש ממשלה, יוטסו לא מזוודה אחת ולא שתיים?
האם לא סביר שלראש ממשלה יש מה להציג ומה להראות? האם לא סביר שאשת ראש ממשלה תחפוץ לקחת עימה דברים נוספים לטיסה? האם לא סביר שכראש ממשלה יש סיבה שיהיו באמתחתך חפצים נוספים?
לא דיי בכך שמתפלאים, גם חוקרים את הדבר. ובחקירה מתגלה דבר נוראי: אשת ראש הממשלה לוקחת עמה בגדים לניקוי.
אז הרשו לי שלא להאמין לכל מה שאני שומעת. אבל גם אם כן, לאן הגענו? לבדיקת כמות הבגדים שבן אדם לוקח אתו לנסיעה, כי אולי הוא מחליף יותר מדי בגדים ביום? אולי הוא מוסר אותם לניקוי וזה לא מוצא חן בעיני מישהו?
ואם כן, על חשבון מי הטסת המזוודות הנוספות? כאילו מדובר כאן סוף סוף בהבנת היעלמותם של מיליוני דולרים.
כשאני שומעת את זה, אני פתאום לא מאמינה לכלום. לא מאמינה שהיה משהו ממשי בכתב האישום של נתניהו עד היום. לא מאמינה שמישהו באמת סבור שהוא אשם, לא מאמינה שנתניהו כל כך טיפש עד שנפל למלכודת המוות שהוא נלכד בה, לא מאמינה לכלום!
•
באחת מהרצאותיי, הצביעה אחת הנשים כדי לשאול את דעתי.
היא הוזמנה על ידי מנהלת בית הספר להגיע לשיחה דחופה. כששאלה את המנהלת בטלפון במה העניין, התברר שהילדה שלה מתסיסה את כל בנות הכיתה נגד המורה. עושה כל היום מעשי קונדס שמפריעים, גורמת לילדות האחרות לזלזל במורות, ודוחפת ילדות אחרות לעשות כמותה.
האישה הייתה מזועזעת מבתה. היא לא שמעה עליה עד כה שהיא מתנהגת כך. גם עכשיו, כשדיברה עם חברות של הילדה, לא הבינה שהבת כזו. ובנוסף, מורות נוספות שהכירה לא אימתו את הדבר.
היא הגיעה לפגישה.
המנהלת פתחה בכך שהילדה אחרה לכיתה ולא רצתה בשום אופן להתנצל. היא סחה לפני האם במשך חצי שעה כמה חשוב להתנצל כשמאחרים, אפילו אם זה רק בכמה דקות – והילדה, אפילו שהמורה הענישה אותה ואיימה עליה שתשלח אותה למנהלת, לא רצתה להתנצל.
חלפה חצי שעה, האמא חיכתה שהמורה תמשיך לספר במעללי בתה. אבל ההמשך בושש מלבוא.
התברר שכל מה שהיה למנהלת לומר על בתה היה איחורה – שהאם ידעה שלא היה באשמת הבת, אלא באשמת ההסעה.
ואם על הסיפור הזה המנהלת נותנת את הדעת משך שעה ארוכה, למה שהאימא תאמין שבתה עושה דברים נוראים מזה, שהושמעו בטלפון כאילו היו הם סיבת הזמנתה הדחופה.
לאחר כשעה יצאה האם לביתה, כשהיא אינה מאמינה לכל מה שעבר עליה.
בבית היא אפילו לא העירה לילדה. עצם הדבר שזה מה שהיה למנהלת לספר לה, לא רק שלא הוכיח על כך שאין לה מה לספר על הילדה, אלא גם הוכיחה בזה שהיא עצמה, בהתנהגותה כלפי הילדה, טעתה טעות גדולה. כי מכמה דקות של איחור, לא עושים עסק כל כך גדול, בפרט אם המקרה היה חד פעמי, שאינו תלוי בה ואינו סוחף ילדות נוספות.
האמת, לא היה לי מה להוסיף ולומר.
אם אנחנו רוצים שיאמינו לסיפור האמתי שלנו, כדאי שנאחז בו בחוזקה ונדגיש את עוצמתו, כי ברגע שהוא מקושט בקישוטי סרק, לסיפור האמיתי כבר אין אחיזה כלל.