אהובי ומחמד נפשי נסע וילך,
לא ידעתי אנא הלך, אנא אבקשהו.
ומנחמיי ישיבוני כי נקרא אל בית המלך, נכנס מן הפרוזדור ובא בארמון.
וְאַיֵּה, אַיֵּה נִסְתַּר בֵּן של־אהבה, בֵּן של־נחת, בֵּן משמח נפשות, בֵּן מחזק לכל נחלש, בֵּן מאיר פנים לכל אדם, בֵּן הפנוי לנשברי לב.
ואור תורה אַיֵּה מוציא לאורה, והתלמוד כמו גלמוד מי יְבוֹנֵן.
והשירה, הנעימה, דְּמָמָה. והמקאם, נָדַם. ומה יערב לי כמו בְּנִי.
ואיך בני, איך נקטפת לי בני ברגע ואתה יקר מהררי פז ויהלום.
ואיך עת זרחה השמש, חשך זה היום בפתע פתאום – ארור יהיה.
אל־אלוהים אהוב ליבי ומחמד עיני, אתה קוננתָּ ביום גְּלוֹת בניך: “אֲשֶׁר טִפַּחְתִּי וְרִבִּיתִי, אֹיְבִי כִלָּם” ואני אומר היום: “אֲשֶׁר טִפַּחְתִּי וְרִבִּיתִי אוֹהַבִי לָקַח וַיֵלַךְ”.
נתתָּ אלוהים את ראשי מים ועיניי נחלי דימעה.
אָנָּא אבקש מנחם אָנָּא
אתה צוּר, לקחת מאור עינינו
בֵּן בְּכוֹרֵנוּ וְזֵר רֹאשֵׁנוּ.
הַעָלָיו לֹא אֶבְכֶּה?
וְאֵיךְ אַרְגִּיעַ?
יְהוָה נָתַן וַיהוָה לָקָח,
יְהִי שֵׁם יְהוָה מְבֹרָךְ.
הַצּוּר תָּמִים פָּעֳלוֹ כִּי כָל דְּרָכָיו מִשְׁפָּט אֵל אֱמוּנָה וְאֵין עָוֶל צַדִּיק וְיָשָׁר הוּא.
• מתוך הפייסבוק של הרב רזיאל נהרי