העובדה החמורה שהצבא לא דיווח אמת על נתוני גיוס החרדים מצריכה בדיקה. ב’וועדת שקד’ הגדרנו לראשונה בחוק מיהו חרדי וצריך להבין את מקור הטעות.
נדון בזה בוועדת חוץ וביטחון.
אך למרות זאת, דעתי בנוגע לגיוס החרדים לא השתנתה.
נתונים כאלה או אחרים לא רלוונטיים לאופן בו יש לפתור את הסוגיה הזאת.
כשעמדתי בראש ‘ועדת שקד’ לחוק הגיוס הנחו אותי שני כללים יסודיים: הראשון – לא ניתן באמת לגייס את החרדים בכפייה. מי במערכת הפוליטית שמדבר על כך פשוט זורה חול בעיני הציבור. צריך להתאמץ וליצור לחרדים מסגרות מתאימות בצבא ובשירות האזרחי, ולהתאמץ להכווין את מי שאינו לומד באמת בישיבות להגיע למסגרות האלו. אני מאמינה שגם אם מדובר בתהליך ארוך – הוא יכול וצריך לקרות.
הכלל השני שהנחה אותי הוא שיותר משמדינת ישראל צריכה את החרדים בצבא, היא צריכה אותם בשוק העבודה, ולכן חשוב לייצר להם מסלול שלא מחייב אותם להישאר בישיבות, גם אם אינם באמת לומדים אלא יאפשר להם לצאת לשוק העבודה.
אני סבורה, ששני התהליכים האלה יועילו למדינת ישראל ובסופו של דבר גם יובילו לעליית אחוזי החרדים המשרתים.
מדהימה העובדה ששתי ממשלות נפלו על חוסר ההבנה הבסיסי הזה.
אני מקווה שפרסום הנתונים האמיתיים יובילו לכך שהשכל הישר יגבר על האופורטוניזם הפוליטי ושמדינת ישראל תבחר בדרך הנכונה לשילוב החרדים במאמץ המשותף של כולנו.