18.9.19, יממה אחרי הבחירות. pic.twitter.com/4n2qCa05d0
— עמית סגל Amit Segal (@amit_segal) November 20, 2019
עמית סגל: אתחיל באמירה הכי קשה שיש – זוהי אזעקת אמת – אנחנו קרובים מאד לבחירות שלישיות תוך פחות משנה, הפעם לכנסת ה-23.
התרחישים:
1. ממשלת אחדות חילונית הלוא היא מיזם ליברמן. כדי שהדבר הזה יקרה נתניהו צריך פשוט לבגוד בחרדים. הערב הוא השיג את תמיכתם, עכשיו הוא צריך לזרוק אותם ופשוט ללכת עם גנץ ועם ליברמן.
2. גם אפשרות קלושה – אחדות עם החרדים של גנץ נתניהו דרעי וליצמן. הבעיה היא שכאן גנץ צריך לבגוד בלפיד, יאיר לפיד אמר שאין לו שום כוונה לשבת עם בנימין נתניהו תחת כתב אישום, וודאי שהחרדים לא יסכימו ללכת עם לפיד. גם האפשרות הזו נראית קלושה – גנץ הצליח יותר מדי מכדי לפרק את המיזם שלו יום אחרי הבחירות.
3. האפשרות השלישית שעומדת על הפרק היא אחדות בלי נתניהו – הליכוד ובני גנץ. כאן הליכוד צריך לבגוד בנתניהו. אנחנו שומעים את הסנטימנט, אין אחד בליכוד, מקרב 31 חברי הסיעה, אפילו אחד אין שמוכן אפילו לשקול את האפשרות הזו. רובם חידשו את שבועת הנדרים שלהם.
4. והאפשרות האחרונה היא ממשלת ימין עם ליברמן – כאן ליברמן צריך לבגוד בבוחרים שלו כולל הבטחות שהוא חזר עליהן עוד הבוקר ועוד העלה את המחיר – הוא דורש לימודי ליבה מהחרדים, תחבורה ציבורית בשבת…
יונית: אנחנו קוראים לזה משהו ‘רדיקאלי’, ומישהו צריך לבגוד. זה בסך הכול אומר שפוליטיקאי צריך לא לעמוד בהתחייבות שלו, זה לא דבר שלא קרה אף פעם…
עמית סגל: כן, אבל מדובר פה בדברים די רדיקליים, או פירוק כחול לבן, או החלפת יו”ר הליכוד, דבר שלא קרה מעולם בהיסטוריה של המפלגה הזו.
יונית: וללכת למערכת בחירות שלישית זה רדיקלי…
עמית: זה כבר התרגלנו.