המשבר בחסידות גור: השבוע נחקר מחנך בכיר בגור בחשד להסתה לאלימות נגד קבוצת ‘הפורשים’ מאנשיו של הגאון רבי שאול אלתר. השבוע גם נשכר משרדו של עו”ד יגאל ארנון והוגשה תלונה למחוז החרדי במשרד החינוך, המפקח על מוסדות החינוך של גור, שתחת החינוך העצמאי.
עושה רושם שעוד יהיו גם תביעות כלכליות, כפי שעולה מפניית עורך הדין שמטפל בפרשה, עו”ד בועז פייל, המייצג את קבוצת ההורים.
הבוקר (רביעי) שוחחו העיתונאים אלי ביתאן ומנדי גרוזמן בתוכניתם ברדיו ‘כאן מורשת’ עם עורך הדין.
ביתאן: פונה אליך קבוצת הורים לחסידי גור – ומה ביקשו?
פנו קבוצת הורים לתלמידים במוסדות של גור, פנו כשהם במצוקה מאד מאד גדולה. מתברר שבמסגרת התהליכים שעוברים על חסידות גור, שאליהם אני כמובן לא נכנס, יש מי שחושב ששימוש בכלי של התנכלות לילדים, אפילו התעמרות בילדים שלומדים במוסדות החינוך של חסידות גור, הוא כלי לגיטימי כדי להשיג הישגים במאבקים שמתנהלים בין החלקים בחסידות.
על פי הדין במדינת ישראל, ואני חושב שגם לפי ההיגיון הישר, הדבר הזה בלתי מתקבל על הדעת.
גרוזמן: מה זאת אומרת התעמרות?
כפי שאתם יודעים, המוקד האחרון של פרוץ המחלוקת הזו היה בשמחת תורה. ומסתבר שכבר לפני שמחת תורה, כבר במהלך חג הסוכות, הודיעו בחסידות גור אנשים מאד מרכזיים ובצורה מאד גלויה – שכל מי שייטול חלק באירוע שמחת תורה, בחלק כזה או אחר של החסידות, צריך לראות את עצמו כמתנתק ממוסדות החסידות, ונאמר באופן מפורש ‘מהשטיבלעך, מהמוסדות’.
הטכניקה מאד אגרסיבית. במאבק הזה מישהו כנראה החליט שלא לוקחים שבויים, ויום אחרי שהתלמידים חוזרים למוסדות החינוך, מיד לאחר החגים, קיבלו הודעות, במקרים שונים ההורים מקבלים הודעות ובמקרים אחרים התלמידים מקבלים את ההודעות – שהתלמידים מתבקשים שלא להגיע יותר לבית הספר, לת”ת…
אלי: אתה יודע על כמה תלמידים מדובר?
לפי מה שאנחנו יודעים, כלומר לפי מספר ההורים שפנו אלינו, מדובר בכמה עשרות.
אלי: כמה עשרות שהתבקשו שלא להגיע למוסדות הלימוד?
התבקשו זו לשון מאד עדינה. לא מדובר בבקשה. מדובר בהוראה.
אלי: יכול להיות שאיימו גם?
מדובר במקרה רגיש, וגם כתבנו את זה במכתב. באופן מאד חריג למכתבים שמוציאים עורכי דין, אנחנו לא כתבנו את שמותיהם של האנשים שבשמם אנחנו פונים. והדבר הזה גם מאד ברור, אנשים מאד מפחדים. הכלי הזה, עם כל זה שבעיני הוא הדבר האחרון חוץ מליגיטימי, הוא מאד אפקטיבי.
לגעת במקום כל כך רגיש אצל כולנו, הילדים, ומוסדות החינוך של הילדים, זה מכניס למצוקה את כולנו. ולכן במסגרת המכתב ששלחנו, להבדיל ממקרים אחרים, היינו מאד מוגבלים בלתת פרטים על המקרים. כמובן שלמשרד החינוך ולרשויות האכיפה נתן את כל הפרטים כדי שיטפלו.
אלי: עוה”ד אני חייב לשאול שאלה. אתם נתקלתם גם במקרים של אלימות, שמופנית כלפי תלמידים? תלמידות? חסידים שמגיעים לשטיבל?
תראה, חסידים שמגיעים לשטיבל אני לא מטפל. ראיתי ברחבי האינטרנט התייחסות כזו או אחרת לאלימות. אנחנו מטפלים במוסדות החינוך ולא נתקלנו באלימות ואני מאד מקווה שלא נגיע לזה, למרות שבדרך שבה הדברים הולכים כרגע אין לאף אחד ערובה שזה לא יגיע לשם. אני לא יודע אם נתקלתם בהקלטות של דברים שנאמרו במוסדות החינוך של גור, על ידי אחד מבכירי אנשי החינוך הרב משה טאוב.
אלי:כן, גם השמענו. פנית למחוז החרדי במשרד החינוך, בהנחה שהפנייה הזו לא תעצור את התופעות, אתה כבר במכתב הזה מציין שאתה עתיד לנקוט בכל האמצעים, כנגד הנוגעים בדבר – מה האמצעים שעומדים לרשותך?
אני רוצה להיות קצת יותר אופטימי ממך, מפני שהניסיון שלנו בפניות למשרד החינוך הוא דווקא ניסיון טוב. למשרד החינוך יש יכולות פיקוח מאד אפקטיביות.
אלי: אתה רוצה שמשרד החינוך יכריח את המוסדות לתת לאותם ילדים להמשיך ללמוד שם? האם הילדים בכלל רוצים להמשיך ללמוד במוסדות שבהם כלל המורים וכלל החברים עוינים אותם באופן אישי בגלל ההשתייכות לחסידות מתחרה?
זו שאלה מצוינת. ברוב המקרים אתה צודק ובאמת קשה מאד להחזיר את הגלגל לאחור והילדים עצמם לא ירצו ללמוד במוסד שבו לא רוצים אותם. אבל אנחנו ציינו גם שגם במקומות שבהם ההורים אומרים, בסדר, לא רוצים אותי פה, אני רוצה להעביר את הילד למוסד אחר, בין אם זה כלל חסידי בבני ברק או בירושלים – מוסדות חסידות גור כוח לא חסר להם, והם הורגים לעיתים גם את הדבר הזה.
כלומר, יש בידינו מקרים שבהם הורים ביקשו להעביר את הילד מהמוסד שבו הוא לומד למוסד אחר שהוא לא מובהק של גור אלא כלל חסידי, והופעל לחץ על המוסד באופן שהוא מסרב לקבל את הילד.
אלי: אוקי, מהם הצעדים המשפטיים הבאים? למשרד החינוך פנית, למחוז החרדי פנית, מה עוד?
תראה אנחנו בונים על משרד החינוך שיעשה את העבודה עבורנו. אבל במידה שזה לא יעבוד יש בתי משפט בישראל ויש רשויות אכיפה ונעשה הכל כדי שזה לא יימשך. יש ילדים שיושבים בבית כבר שבועיים.