במהלך דיון שקיימה ועדת הכספים אחר הצהרים (שלישי) בנושא הגברת הגיוון התעסוקתי בשירות המדינה – בו לקח חלק נציב שירות המדינה פרופ’ דניאל הרשקוביץ – חשפה הנציבות, כי בקרב כ-70 עובדים הממונים במשרדי הממשלה על הגיוון התעסוקתי, מועסקים 5 ממונים חרדים, 4 ערבים, ממונה אחד עם מוגבלות ואף לא אחד יוצא אתיופיה.
הממונים על המגוון התעסוקתי מונו מכוח תיקון מספר 17 לחוק שירות המדינה ותפקידם הוא לקדם ייצוג הולם לאוכלוסיות שונות במשרדי הממשלה.
ח”כ פנינה תמנו שטה: “בושה למדינה. אני באופן אישי מכירה אנשים יוצאי אתיופיה שהגישו מועדות לתפקיד ולא קיבלו אותם”.
יו”ר הוועדה, ח”כ משה גפני: “מיניתם 70 איש. לא יכול להיות שלא תעמדו על כך שלפחות אחד מהם יהיה יוצא אתיופיה. חייב להיות יחס פרופורציונלי כלשהו בין הרכב החברה הישראלית לאותם ממונים”.
על פי הנתונים שהציגה הנציבות, שיעור הייצוג של בני האוכלוסייה הערבית בשירות המדינה עלה בין שנת 2017 לשנת 2018 מ-11.3%- ל-11.7% חצי אחוזים.
שיעור הייצוג של יוצאי אתיופיה בשירות המדינה, עלה מ- 2.4% בשנת 2017 ל-2.7% בשנת 2018.
עוד עלה במהלך הדיון, כי הנציבות לא מחזיקה נתונים אודות המגמה בשילוב עובדים חרדים בשירות המדינה, בשל הטענה שעד כה לא ניתן היה לקבוע מי הוא חרדי. בנציבות הצביעו רק על כך, ש-3.5% מסך הנקלטים בכל המשרדים במחצית השנייה של 2018, משתייכים לאוכלוסייה החרדית.
הדיון בוועדת הכספים. צילום: דוברות הכנסת
ח”כ גפני קבל על המצב בשירות המדינה: “אני אישית חוקקתי את החוק שמגדיר מי נחשב חרדי ואתם אומרים לי שאתם עד עכשיו לא יודעים לתת לי מספרים. משרדי הממשלה עושים מאתנו קרקס”.
גפני קרא לנציבות להציג נתונים מלאים בעוד 4 חודשים. “החברה הישראלית כשלה בשילוב אנשים במערכות שונות בישראל – אנשים עם מוגבלות, יוצאי אתיופיה, ערבים וחרדים, אוכלוסיות שונות. אני מבקש תשובות על כל השאלות שנשאלו כאן. חברה מודרנית לא יכולה להמשיך להתנהל בצורה שכזאת. זו מציאות שהיא כתם על החברה”.
נציב שירות המדינה פרופ’ דניאל הרשקוביץ: “הבעיות הן קשות, אבל לומר שאפשר לתקן 70 שנה בזבנג וגמרנו, זה להוליך שולל. אנחנו משקיעים מאמצים רבים ומתעדפים זאת בעדיפות עליונה. הדברים האלה הם בנפשנו ונעשה לילות כימים כדי לקדם אותו. ייקח זמן עד שנוכל להגיע למצב שנהיה מרוצים”.