חברים, אני רוצה לשתף אתכם במשהו אישי, שקרה לי לפני מספר חודשים.
בערב יום השואה השתתפתי בערב משפחתי עם סבתא של אשתי, ניצולת שואה. לקראת סיום הערב התחלתי להרגיש כאבים קלים בבטן שהלכו והחמירו, באותו לילה הכאבים החריפו והפכו לבלתי נסבלים, בלית ברירה פניתי לבית החולים ושם גילו שיש לי אבנים בכליות, ועלי לעבור ניתוח בהקדם.
ניתוח זה אף פעם לא נעים, אבל לכל החששות האנושיים הטבעיים, הצטרפה אצלי מועקה גדולה, כל זה קרה כמה ימים לפני ההופעה בקיסריה – ועד שדברים יזוזו, ועד שאברר על מנתח טוב ועד ש, ועד ש… מה יהיה על כל אותם אנשים שפינו זמן ורכשו כרטיס להופעה?
ואז הפנו אותי לרב פירר והוא הפנה אותי לפרופסור דובדבני, שטיפל בי בצורה מדהימה.
יומיים לפני המופע נכנסתי לניתוח, יומיים אחר כך שרנו ביחד בקיסריה והעפנו את השמיים, תודה לא-ל.
ברור לי שללא עזרתו המקצועית והאנושית של הרב פירר זה לא היה מתאפשר.
לא נחשפתי מספיק לפעלו של הרב פירר, אבל מהעזרה העצומה שהגיש לי אני יכול ללמוד הרבה על כל 24 השעות שלו, כפול 365 ימים בשנה, כפול שנים רבות.
הבוקר נודע לי שלמרבה הצער אירוע ההתרמה לעמותה שלו בוטל מתוך שיקולים של הרב פירר.
כאות תודה אישית לך הרב פירר ולפועלך, בחרתי להקדיש לארגון המופלא “עזרה למרפא” שבראשותך את אחת ההופעות הקרובות שלי, כל הרווחים ממנה יועברו לעמותה ולקידוש השם שאתה עושה מדי יום.
ברור לי שבשמיים מחכה לכם הרבה הרבה הרבה יותר מזה, על כל רגע של פעילות למען כולנו.
נ.ב. הפוסט הזה נכתב מהלב, כגילוי אישי, וממש לא כאות פתיחה לדיונים בנושא.ו הלואי שרק נהיה בריאים, אוהבים ומכילים.