ראש הממשלה בנימין נתניהו התייחס הערב (ראשון) לחקירת יועצי התקשורת בחשד להטרדת עד המדינה שלמה פילבר.
באירוע במוזיאון ידידי ישראל בירושלים, אמר ראש הממשלה: “הופתעתי מעצם ההאשמה הזו. הופתעתי גם ממה ששמעתי אחר כך – תפיסת הטלפונים. רבים מרגישים שמשהו כאן לא בסדר”.
בנאומו באירוע דיבר ראש הממשלה על חשיבות ההכרה בירושלים: “עלינו לברך את הנשיא טראמפ על שהכיר בירושלים כבירת ישראל ושהעביר לכאן את השגרירות. ועלינו להכיר גם בתפקידו המכריע של השגריר פרידמן בהחלטה זו, ואני מודה לו על כך שוב ושוב.
אני רוצה שתדעו שהנשיא טראמפ התייעץ איתי לפני שנקט בצעד הזה. הוא שאל אותי מה אני חושב שיקרה. האם תהיה אלימות רבה? האם יהיו הפגנות ברחבי העולם הערבי? השבתי לו שאיני יכול להתחייב שלא יהיו התנגדויות, אך אני לא חושב שזה יקרה. הוא עשה את זה. ומה קרה? שום דבר”.
ראש הממשלה הזכיר כי לא רק בירושלים הכיר הנשיא טראמפ: “זה אינו המקום היחיד שאליו יש לנו זיקה היסטורית. יש מקום נוסף ששם הייתה נוכחות יהודית לפני 2,000 שנים שהמשיכה עד המאה ה-8, עד שרעש אדמה טלטל אותנו ועזבנו את המקום ההוא. מקום זה הוא רמת הגולן. חשפנו שם כ-30 בתי כנסת עתיקים, חלקם שוחזרו בצורה מדהימה.
שוב החליט הנשיא טראמפ להכיר ברמת הגולן כחלק ממדינת ישראל הריבונית. שוב אמרו שיהיה זעזוע עמוק, אך מה קרה? שום דבר.
מדוע לא קרה שום דבר? הסיבה לכך נעוצה בכך שמתחולל דבר מה גדול מאוד, ודבר זה הוא שינוי בדרך שבה רואים את ישראל רבים במזרח התיכון”.
נתניהו ציין כי ישראל הופכת גם בעיני שכונתיה לכוח משמעותי וחשוב. “כבר לא מתייחסים אל ישראל כאל אויבת, אלא כאל בת ברית חיונית במאבק נגד איסלאם קיצוני, האיסלם הקיצוני בהובלת הסונים הקיצונים, אל קעידה ודאעש, ויותר ויותר האיסלאם השיעי הקיצוני בהובלת איראן ושלוחותיה.
מדינות ערב מכירות בכך שהמיליטנטיות הזאת מעמידה אותן בסכנה לא פחות ממה שהיא מסכנת את ישראל, ולכן יש לנו אינטרס משותף.
אך ככל שיש לנו אינטרס משותף נגד אויב משותף, היחסים בינינו מתחילים להתנרמל בתחומים נוספים. לא רק כדי לגרש את הרע, אלא כדי לטפח את הטוב, ביחסים כלכליים, יחסים טכנולוגיים ואחרים. יש שינוי ברור, וזה חשוב משום שככה בסופו של דבר, נשיג שלום.
העובדה שיש לנו אינטרסים משותפים לא אומר בהכרח שאנו חולקים את אותם ערכים. איני טוען שמדינות ערב סביבנו הן דמוקרטיות מערביות. הן אינן כאלה. אך הן מבינות שאם לא נשתף פעולה, כוח זדוני אדיר יאיים עלינו, והוא יעלים את השאיפה לשינוי, התקווה לעתיד טוב יותר לאזרחינו.
אך יש לנו גם ערכים משותפים, וזה מה שאנו רואים כאן היום. כאן אנו רואים את הברית בין אלה שמאמינים במסורת היהודית-נוצרית. אין לנו ידידים טובים יותר בעולם מאשר ידידינו הנוצרים, ואני מודה לכל אחד ואחד מכם על ידידותכם. ואין זה מקרה שישראל היא המקום היחיד במזרח התיכון שבו נוצרים חופשיים לקיים את דתם. חופש דת מוחלט עבור כולם, ובמיוחד עבור נוצרים שנמצאים תחת התקפה מתמדת במזרח התיכון״.
במענה לשאלה על המאבק באיראן ענה:
״הדבר החשוב ביותר הוא לוודא שאיראן לא תפתח נשק גרעיני ושנבלום את התקדמותה לכיוון אימפריה וכיבוש. אני חושב שמדיניותו של הנשיא טראמפ להטיל לחץ כלכלי מקסימלי על איראן היא המדיניות הנכונה, ואני שמח לראות שהיא הוגברה לאחרונה באמצעות סנקציות נוספות. אני יודע שיש לכך השפעה ברורה על היכולת של איראן לממן את תוקפנותה. ניתן להבחין בכך. באותה מידה, אנו מחויבים למנוע מאיראן להתבסס צבאית לאורך גבולותינו, במיוחד בסוריה, ואנו נוקטים את הצעדים הנדרשים כי למנוע את זה.
אני חושב שזה הכרח, משום שאם איראן תשיג את מבוקשה, המזרח התיכון יתמוטט. אם ישראל לא הייתה פה בלבו של המזרח התיכון, איראן הייתה כבר מנצחת. ייתכן שכבר היה בידיה נשק גרעיני.
אנו מחויבים לשתי המטרות הללו: למנוע מאיראן לפתח ארסנל גרעיני, ולמנוע מאיראן לכבוש את החלק שלנו במזרח התיכון. אנו משתפים פעולה עם ארצות הברית בדרכים רבות, גם בדרכים שאיני יכול לפרט עליהן כאן, כדי להשיג את שתי המטרות הללו, והן נותרות המטרות שלנו.״
במענה לשאלה על הביקורת שהטיח שר המשפטים אמיר אוחנה בפרקליטות, השיב נתניהו:
״מבחינת מערכת המשפט, בתי המשפט ושופטים – ישראל היא אחת המדינות המפוארות בעולם. השופטים שלנו, ובתי המשפט שלנו נהנים משם כביר, ובצדק, לי לפחות אין שום ביקורת. להפך, הרבה הערכה עמוקה לשופטים שלנו ולבתי המשפט.
הביקורת שהושמעה, הושמעה סביב הפרקליטות והמשטרה, ואם אתה מדבר על אמיר אוחנה, הוא ציטט את האנשים הבאים – את רובם הוא ציטט וכולם אמרו פחות או יותר את אותם דברים. שר המשפטים לשעבר טומי לפיד ז”ל, שר המשפטים לשעבר פרופסור דניאל פרידמן, פרופסור רות גביזון, משפטנית גדולה מאוד. חבר הכנסת ראובן ריבלין, שבנתיים נהיה נשיא המדינה. השופטת הילה גרסטל והיועץ המשפטי – מנדלבליט עצמו.
כולם דיברו על תופעות של שיקולים זרים, תפירת תיקים, נהלים פסולים, הדלפות מגמתיות ולא חוקיות, והביעו ביקורת על כך.
אין מערכת שהיא חסינה מביקורת, אתם יודעים שראש ממשלת ישראל למשל, לא חסין מביקורת, לא יודע אם אתם יודעים את זה. אנחנו מדינה חופשית, זאת אומרת ביקורת על כולם. אין דבר כזה שאין ביקורת, הביקורת יכולה להיות על כולם״.