מנתוני מדד הקול הישראלי של המכון הישראלי לדמוקרטיה עולה, כי רוב היהודים (60%) מעדיפים ממשלת אחדות, בעוד שבקרב הערבים העדפה זו היא שלישית אחרי בחירות בפעם השלישית בתוך שנה או הקמת ממשלת מיעוט של השמאל עם הרשימה הערבית.
ההבדלים במידת התמיכה בממשלת אחדות לפי מחנה פוליטי הם קטנים, ומדובר תמיד ברוב: 64.5% במרכז, 60% בימין ו-57% בשמאל.
אולם, בעוד שבשמאל ובמרכז ההעדפה השנייה היא ממשלת מיעוט (20% ו- 16% בהתאמה) הרי שבימין ההעדפה השנייה היא בחירות חוזרות (20%).
עיקרי הממצאים
על רקע המגעים להרכבת ממשלה – 92.5% מבוחרי העבודה-גשר, 86% ממצביעי המחנה הדמוקרטי, 75% מבוחרי הרשימה המשותפת ו-67% ממצביעי ישראל ביתנו תומכים בכניסת מפלגותיהם לקואליציה בראשות גנץ.
כך גם 49% ממצביעי ימינה ו-48% ממצביעי הליכוד.
רק מיעוט קטן בקרב מצביעי המפלגות החרדיות מעוניינים בכך – 32% ממצביעי ש”ס ו-29% ממצביעי יהדות התורה.
מפלגת אווירה?
הציבור הישראלי חצוי בשאלה האם מפלגת כחול לבן תישאר מאוחדת – אם בני גנץ לא יצליח להרכיב ממשלה.
40% סבורים שהסיכויים לכך שתישאר מפלגה אחת גדולים, לעומת 40% הסבורים שתתפרק. נתון זה מעניין בעיקר לאור תוצאות סקר שנערך לאחר הבחירות באפריל 2019, בו הרוב (55%) העריכו שהמפלגה לא תשרוד.
כלומר יש שיפור בהערכת תוחלת החיים של המפלגה החדשה.
יחסי ישראל-ארה”ב
כמחצית מהציבור הישראלי (50.5%) סבורים כי ביטחון ישראל אינו מהווה שיקול מרכזי של הנשיא טראמפ בעת גיבוש מדיניות החוץ האמריקנית, שעה שרק 35.5% מרגישים שנשיא ארצות הברית מחויב לביטחונה של ישראל כשיקול מדיני עיקרי.
נתון זה מבטא ירידה לעומת סקר קודם – במאי 2017 – אז רוב (54%) הישראלים ציינו כי ביטחון ישראל מהווה שיקול מרכזי במדיניות החוץ של הנשיא טראמפ.
מדד הקול הישראלי נערך על ידי מרכז גוטמן לחקר דעת קהל והמדיניות במכון הישראלי לדמוקרטיה.
בסקר, שנערך באינטרנט ובטלפון (השלמות של קבוצות שאינן מיוצגות כראוי במרשתת) בין התאריכים 24-29/10, רואיינו 602 איש ואשה בשפה העברית ו-151 בשפה הערבית, המהווים מדגם ארצי מייצג של כלל האוכלוסייה הבוגרת בישראל בגילאי 18 ומעלה. טעות הדגימה המרבית לכלל המדגם 3.7%± ברמת ביטחון של 95%. עבודת השדה בוצעה על ידי מכון סמית בהנהלת רפי סמית.