“מה יהיה איתכן בנות? יש לכן את זה ביותר מתלהם וכפוי טובה?”

מה יהיה איתכן בנות? עד איפה הנחיתיות? איך בדיוק בא לכן להשתתף בערב הוקרה של מישהו תוך כדי רמיסת כל היקר לו?

איך בא לכן להעריך את פועלו, את הדרייב שלו? את המנוע שבשמו עשה כל מה שעשה ותוך כדי לצפצף על זה ציפצוף אחד ארוך?

ואם יבוא איגוד הקולינריה בישראל ויתרעם על זה שלא מגישים באירוע פירות ים? אז נבקש מהרב פירר גם לרעוב בערב המחווה לכבודו? אולי פשוט נבטל לו את ערב המחווה ונקרא לזה ערב זכויות נשים ונדחוף לשם נשים ופירות ים ונשנה את כל המהות של הערב?

כי מה איכפת לנו ממהות? מה איכפת לנו, בנות יקרות, לעקור ולרוקן את כל התוכן והפרי מהערב הזה ופשוט להלל ולפאר את הקליפה? מה איכפת לנו שדתיותו של הרב פירר היא זו שהפכה את שירותיו לנגישים כל כך? את דעתו למוערכת כל כך בקרב גדולי הרפואה בכל העולם?

מה איכפת לנו שדווקא תורתו היא זו ששמרה עליו מלהיות עוד פלצן שדורש אלפי שקלים על שירותיו? מה איכפת לנו מהיקר והקדוש לרב פירר, אה בנות? הוא פה לתת שירות.

הוא משחק אותה צדיק לא? אז שייתן ושיהיה בשקט ויעשה מה שקדוש לנו. זה יהיה ערב הוקרה והתרמה של האירגון שלו שנערך ביוזמתו והוא יתנהל בתנאים שלנו. ושיעמוד ישר בדיוק איפה שנגיד לו ויחייך למצלמות בזמן שאיזו זמרת עולה לשיר.

יש לכן את זה ביותר עיוור? ביותר מנותק מציאות? יש לכן את זה ביותר מתלהם ולוחמני וכפוי טובה? כמה גדול הוא הרב פירר וכמה גדולה היא תורתו שגם את המנאצים והמבזים ביותר הוא מקבל בשיפלות וענווה, גם את אחרונת הלוחמות הפמיניסטיות ‏הרדיקליות הוא יקבל ברגע של צרה וצוקה לא עלינו, ואז תהיו בטוחות בנות שגם היא תבין ותדע, שבלעדי תורתו ערכיו וגישתו המיוחדת של הרב פירר כנראה שאין לה סיכוי לחיות.