הדיין, הגאון רבי יעקב חביב, חבר בד”ץ איחוד הרבנים צרפת, זכה להכיר את הגר”נ קרליץ זצ”ל מקרוב כעשרים שנה. הקשר הייחודי נוצר באמצעות בנו הרב שמואל, מנהל בד”ץ בני ברק.
בטור מיוחד שפרסם באתר חב”ד-COL, הוא מגולל סיפור מפעים בו היה מעורב.
•
בחודש אייר תשס”ה נתבקשתי על ידי שליח הרבי מליובאוויטש בצרפת, הרה”ח הרב שמואל אזימוב זצ”ל, לטפל בגיור של בחורה אשר אביה הביולוגי הוא יהודי שבצעירותו חי עם גויה. ברוך ה’ בתחילת שנות הממי”ם הוא נסע אל הרבי ואז התחיל את חזרתו בתשובה, עזב את הגויה והתחתן עם יהודיה – והקים משפחה חסידית.
הבחורה הזו כל השנים קיבלה חינוך יהודי, יחד עם המשפחה החדשה של אביה, וכך מגיל קטן למדה לקרוא ולכתוב בלשון הקודש והשתתפה בחיי היום יום בהקפדת תורה ומצוות.
בהתייעצות עם נשיא בית דיננו הגרח”י שלאמע, החלטנו להעביר את הגיור בבית הדין של הרב קרליץ, כי הבחורה חשקה ללמוד בארץ הקודש ולעבור גיור בבית דין חרדי.
מסרתי את הנתונים לרב שמואל אזימוב זצ”ל ובקשתי ממנו לשלוח לי מכתבי המלצה על הבחורה שאותם נעביר לבית הדין. אחרי קבלת ההמלצות, קבלתי את הבחורה ואכן ראיתי כי ברוך ה’ יש לה יסודות חזקים וברוכים ומתנהגת בצניעות ובדרך ארץ כמנהג בנות ישראל הקדושות.
כפי שתוכנן היא נכנסה ללמוד בסמינר חב”ד בארץ הקודש וברוך ה’, אחרי חצי שנה, קבלתי מהרבנים והרבניות נתונים אשר הבחורה מוכנה לגיור.
בקשתי מהמוסד ומהרבנים והרבניות שיכתבו לי מכתבים על סדר הלימוד שלה ועל התנהגותה במשך תקופת לימודיה, ולשם כך בקשתי שיפרטו את שעות הלימוד בהלכה ובהשקפה וכן על התנהגותה בסמינר.
התקשרתי למזכירות הבד”ץ של הרב קרליץ ומסרתי להם שהבחורה מוכנה, וקבעו לה תאריך למבחן אצל הדיינים, כאשר בראש ההרכב יעמוד הגר”נ קרליץ זצ”ל. מהמזכירות בקשו ממני לבוא ולהשתתף בדיון, כשזה יהיה בעצם חלק מהליך הגיור.
מסרתי את הנתונים לבחורה, על התאריך ועל מיקום הבית דין בבני ברק ובקשתי ממנה לבוא מוכנה למבחן, יחד עם מכתבי הרבנים והרבניות של הסמינר וכפי שסכמתי איתה.
•
ביום הדיון הגעתי לבית הדין בבני ברק, כאשר הבחורה מחכה בחדר ההמתנה. אני מבקש ממנה את המכתבים של הרבנים והרבניות עם פירוט לימוד בהלכה ובהשקפה.
אחרי עיון במסמכים נכנסתי ללחץ. אין בשום מכתב זכר ללימוד קריאה או לימוד חומש או הלכה. בכל המכתבים, הרבנים מדברים על השתתפותה בשיעורי תניא, לימוד שיחות ומאמרים של הרבי, וגם היסטוריה ימי חב”ד.
אמרתי לעצמי: איך הדיינים יגיבו כשיראו שכל המכתבים וההמלצות הם אך ורק ממחנכי או שלוחי חב”ד, גם אלו שמצרפת וגם אלו של הסמינר, ולא מוזכר כלל על אודות סדר לימוד קריאה, חומש או הלכה?
כמובן שאם הייתי רואה זאת לפני, הייתי מתקן ומבקש מהם להכניס קצת מלימודי הלכה כפי שנדרש. חשבתי: מה יגידו הבית דין, שבחב”ד לומדים רק חסידות ולמדו עם אותה גיורת רק חסידות?! היות כי כבר היינו שם ולא היה הרבה מה לעשות, החלטתי להיכנס איתה ולהציג את אותם מכתבים – ויהיה מה שיהיה.
כשנכנסנו לאולם הדיונים, התבקשתי לשבת ליד הגאון רבי ניסים זצ”ל יחד עם יבלחט”א הדיינים של הבית דין.
המזכיר הגיש את התיקייה של המבקשת, כאשר בתוכה המכתבים וההמלצות עליה ועל לימודה. בזמן שהמכתבים היו למראה עיניו של האב”ד הגאון רבי ניסים זצ”ל, התקרבתי ולחשתי באזנו כי אני יודע בוודאות כי הבחורה למדה ויודעת גם את ההלכות הנצרכות, וכנראה הרבנים והרבניות שכחו להזכיר זאת במכתבים, ושמו דגש מיוחד על לימוד התניא ולימוד החסידות, אבל כמובן שלמדה את התפילות והברכות וההלכות.
הגאון רבי ניסים זצ”ל הסתובב והעניק לי חיוך שעד היום הזה אני רואה אותו: חיוך של אהבה ושל רוגע ושל הבנה – ואז אמר לי: ”הרי זה שלומדת תניא זה לימוד מיוחד שמחזק האמונה, והוא חלק חשוב בהליך הגיור”.
הדיינים התחילו לשאול אותה כמה שאלות בהלכה ובאמונה, מן הקל אל הכבד, וכך זה נמשך כמה שעות, כאשר פשוט יצאו מגדרם בהתפעלות על ידיעתה בשאלות לא פשוטות כמו ענייני שבות בשבת, שאלות בהלכות עירובין, שאלות בשיעורי ומידות בהלכה, כאשר הגיורת הייתה שולפת בצרפתית שיטות הפוסקים מתובלים עם פסיקת אדמו”ר הזקן, יחד עם אמרות ודברי הרבי בשיחות קודש ומאמרים – ואני תרגמתי כל מילה לנחת רוח של האב”ד הגר”נ קרליץ זצ”ל.
היא כמובן התקבלה לגיור, ואחרי שנה התחתנה עם בחור חסידי ויצאו לשליחות של הרבי באחת מערי צרפת.
•
לפני קרוב לארבע שנים קבלתי טלפון מבנו של הגה”צ רבי שמעון גלאי, שהיה אחד מדייני הרכב הגיור.
הבן של הרב מספר לי שהוא צריך להיות שבוע הבא בצרפת ובשבת הוא יהיה בעיר מסויימת, וכשהזכיר זאת לאביו הדיין – הוא הציע לו להתקשר אלי, כדי שאוכל לתאם עם משפחת הגיורת צדק שגרה שם, שבנו יתארח אצלם בשבת.
הבן של הרב גלאי הוסיף וסיפר לי, כי אף שעברו כמה שנים, עדיין אביו נשאר בהתפעלות מאד גדולה מאותה גיורת. עוד אמר לי, שמאות גרים עברו אצל אביו אבל אותה גיורת הייתה יוצאת מן הכלל.