‘בין השורות’ מסכם שנה פוליטית I חלק ו: ההדחה הפומבית של לבני

1.

אחד האירועים היותר מבישים של השנה (יש שיאמרו, מרשימים), היה הדחתה בשידור חי של הגברת ציפי לבני (זוכרים אותה?)

היה זה בפרשת וארא עת הציג שמעון ליברטי ב’הדרך’ את התיאור על מה שקרה שם, בחדר ישיבות סיעת ‘המחנה הציוני’ (מאז כבר הספיקה הסיעה לחזור לשורשים, להפוך חזרה ל’העבודה’, להתרסק, אבל גם לשרוד שני מועדי בחירות).

“היא ישבה שם בראש השולחן, התעסקה בעיקר במכשיר הסלולרי שלה. הוא עמד ליד והתחיל עוד נאום לא מעניין במיוחד. אבל זה לא היה עוד נאום. במקום להקריא מה’טלפרומטר’ שממולו, אבי גבאי בחר לקרוא את הטקסט מהדפים שלפניו, שנכתבו בכתב ידו. גם הקול היה מעט רועד, הפנים קצת האדימו, אבל לבני לא חשדה בכלום.

ואז הוא הנחית את הפטיש הכבד במכה חזקה אחת: ‘לבני, אני מאחל לך הצלחה בכל מפלגה שבה תהיי’, חידד את המהלומה המשפילה.

הדם אזל מפניה בבת אחת. היא קפאה לכמה רגעים, הוא מיהר לצאת מהחדר. והיא, בכל זאת פוליטיקאית מיומנת, התעשתה, אמרה שלא תגיב כעת, ונמלטה החוצה. זה בהחלט היה מהמחוזות היותר מכוערים שראתה הפוליטיקה הישראלית, שכבר ראתה הרבה מאד רגעי שפל. לא היה נעים לראות את המחזה הזה. וכן, יש דרכים הרבה יותר ראויות לפרק שותפות”.

הבאתם טישו? רגע. ליברטי מנסה להרגיע.

“אל תמהרו להזיל דמעה על ציפי לבני”, הוא מבקש. אילולי הדיח אותה גבאי, הייתה מקדימה אותו. היא אפילו “לא היססה מלומר זאת, כולל בהצהרות לתקשורת בישיבות הסיעה כשהוא לצידה”.

ליברטי גם הזכיר איך השפילה את מופז, לעיני העיתונאים והעם, כשמנעה ממנו לנאום על משנתו המדינית. כשניצח בפריימריז, נמלטה מ’קדימה’, מותירה אחריה חובות לרוב. וכן, יש גם את ההתבטאויות שלה שפגעו בציבור החרדי, וגם את סירובה להעניק לציבור החרדי חזרה את קצבאות הילדים, כפי שדרש ממנה מרן הגר”ע יוסף זצ”ל כשפרש אולמרט מתפקידו.

“בקיצור ללבני נאמר ‘על דאטפת אטפוך”.

2.

גם יצחק פלדמן ב’בקהילה’ תיאר את הסאגה.

“העיתונאים שמריחים דם הבינו מיד איפה נמצא הסיפור הלוהט… שם היה עסוק אבי גבאי בטבח אכזרי של ציפי לבני.

מול עיניה הנדהמות, ומול עיני כל עם ישראל, כשהוא מפרפר בתוך עצמו ועם זאת משדר בטחון יחסי, הודיע גבאי כי הוא זורק אותה לכל הרוחות ומפרק את השותפות המקרטעת ביניהם. את הנאום העוקצני סיים בלגלוג: ‘אני מאחל לך הצלחה בכל מפלגה שתהיי בה’.

לבני אלופת המעברים והתמרונים המפלגתיים לא ציפתה לזה… גבאי לא איש של עזות פנים. תגידו עליו מה שתגידו, אבל המזרחי החמים עם הקול הצרוד לא מסוגל באמת לפגוע בזבוב. זו בעצם הבעיה שלו, ואת זה ניסו יועציו לשנות. הם תפסו טרמפ על גבה של לבני שהייתה מועמדת לפיצול בכל מקרה.

היה ברור לכולם שזה רק עניין של זמן: או שהיא פורשת מעצמה יחד עם עוד כמה חברים מהעבודה ומקימה מפלגה חדשה עם הכסף של מימון הבחירות שתיקח יחד איתה, או שגבאי משפיל אותה קבל עם ועדה, משאיר אותה עם חברי התנועה במצב פומבי מביש כל כך שאיש לא יהיה מוכן לחבור אליה מרוב מבוכה.

על הדרך, חשבו היועצים נבנה לו תדמית קשוחה של מי שלא מפחד לקבל החלטות ברגע האמת. שאנשים בבית יחשבו – חזק מול לבני – חזק מול החמאס”.

3. 

בסופה של שנה גם אבי גבאי עצמו התאדה.