מידי שנה סובלים בישראל 7500 מטופלים משבר בעצם הירך שנגרם כתוצאה מאוסטאופורוזיס, אולם ע”פ נתוני משרד הבריאות רק עשרים אחוזים מהחולים זוכים לקבל את הטיפול המתאים במצב הזה, משמע שמונים אחוזים משוברי צוואר הירך בסיכון ממשי לשבר נוסף – דבר שעלול להוביל למוות.
למרבה הפליאה, רוב החולים שאינם מקבלים טיפול תרופתי מתאים נוהגים כך מחוסר מודעות, קרי: הם אינם מודעים למהות השבר וסבורים שמדובר בשבר “רגיל”, בעוד שמדובר בשבר שנגרם מדלדול העצם הדורש התייחסות וטיפול תרופתי על מנת להפחית את הסיכון לשבר נוסף..
חשוב להדגיש, הטיפול התרופתי כלול בסל הבריאות, כך שאפילו נימוקים כלכליים אין כאן. מה כן? כאמור, חוסר מודעות מצד המטופלים, המטפלים וע”פ רוב מצד שני הגורמים המוזכרים.
בעיתון ‘ישראל היום’ שהקדיש כתבה לנושא, נכתב כי “הטיפול התרופתי למניעת שברים בחולי אוסטאופורוזיס נמצא בסל התרופות משנת 2000, כך שלא צריך להיות חסם כספי לקבלת הטיפול”. ע”פ הדיווח של העיתונאית מיטל יסעור בית־אור, “לאחרונה קיבלו כל רופאי המשפחה בישראל מכתב מעמותת עיל”א – העמותה הישראלית לאוסטאופורוזיס ומחלות עצם, בו הם נקראים לפעול למתן טיפול למי שסבלו משבר בצוואר הירך ולא להעמיס עליהם מכשול בירוקרטי בדמות בדיקה לצפיפות עצם. “מטופלים לאחר שבר נמצאים בסיכון מוגבר לשברים אוסטאופרוטיים נוספים, סיבוכים ותמותה וקיימת חשיבות רבה למניעה שניונית לאחר שברים בירך”, נכתב”.
פרופ’ צופיה איש שלום, מומחית לרפואה פנימית ואנדוקרינולוגיה מנהלת המרפאה האנדוקרינית בבית החולים אלישע וסגן יו”ר עיל”א, הסבירה בכתבה: “אוסטאופורוזיס היא מחלה נטולת תסמינים בשלביה הראשונים ועשויה להתגלות רק כשמופיעים שברים. שבר צוואר הירך הוא אירוע דרמטי וטראומטי שאי אפשר להתעלם ממנו. מחצית מהחולים לא חוזרים לתפקוד קודם, וללא טיפול הם נמצאים בסיכון לסבול משבר נוסף בצד הנגדי בתוך שנתיים”.
שבר זה שכיח יותר בקרב הגיל המבוגר ולכן, במידה והתרחש שבר שכזה לאחר נפילה מ”גובה אדם” ללא חבלה משמעותית ועצם הירך נשברה, מדובר באוסטאופורוזיס ונדרש טיפול לעצמות כאמור על מנת להפחית את הסיכון לשבר נוסף.