נתניהו: מוכרחים להפסיק עם מדיניות ההחרמות I הנאום המלא

ראש הממשלה בנימין נתניהו נאם היום (חמישי), לאחר טקס השבעת חברי הכנסת ה-22 ולפני טקס הצילום המסורתי של ראשי הסיעות בכנסת.

“ממשלה חזקה, כנסת תוססת ובית משפט עצמאי – אלה היסודות של הדמוקרטיה הישראלית. ואני כמובן לא פוסח על חברות וחברי הכנסת בעבר ובהווה, ובייחוד אני רוצה לשלוח ברכות, ואיך אומרים, גם את ״תנחומיי״ לחברות וחברי הכנסת החדשים, כי שמעתם את עצותיו של יושב הראש, הוא צודק, זו עבודה קשה, אבל היא שליחות ראויה מאין כמוה. אני גם שולח את ברכותיי למשפחות שיישאו בעול הזה מעתה והלאה.

הדבר הראשון שאני מאחל לכנסת החדשה הוא אריכות ימים. הכנסת מבטאת את הכרעת העם, והכנסת מבטאת את רצון העם. עכשיו, לעתים ההכרעה הזאת היא חדה וברורה, ולעתים, כפי שקרה בבחירות האחרונות, הכרעת העם אומרת: ממשלת אחדות לאומית, ממשלת אחריות לאומית. זה מה שההצבעה הזאת אמרה, אחדות לאומית רחבה ככל האפשר, של כל אלה התומכים במדינה יהודית ודמוקרטית.

צריך לכבד את רצון העם, צריך לכבד את ההחלטות הדמוקרטיות בין המפלגות ובתוך המפלגות. למעלה ממיליון איש הצביעו עבורי באופן ישיר, לראשות הממשלה. באופן עקיף, עוד מיליון – זה כמחצית הציבור. אבל זה לא הספיק כדי להקים ממשלת ימין. וגם לבני גנץ הצביעו רבים, אבל זה לא הספיק עבורו להקים ממשלת שמאל. ולכן הפתרון הנכון, הפתרון היחיד, זה מה שהציע נשיא המדינה, וחזר והציע בנאומו עכשיו במליאה – ממשלת אחדות לאומית רחבה.

אני קשוב לרחשי לבם של אזרחי ישראל. אני אומר לכם בשכנוע פנימי עמוק, המדינה לא יכולה להרשות לעצמה עוד מערכת בחירות. היא לא יכולה לעשות את זה. צריך לעשות הכל – ואני עושה הכל – כדי להימנע מכך. פשוט חייבים להפסיק את מחול השדים הזה של מערכת בחירות, ואחר כך עוד מערכת בחירות ועוד מערכת בחירות.

אני יודע שאנחנו לא היחידים שסובלים מהמכה הזאת. אני לא יודע אם אתם יודעים, בספרד בארבע השנים האחרונות היו ארבע ממשלות. באיטליה, בבריטניה אותו תוהו ובוהו, בחירות אחר בחירות, ממשלות קמות וממשלות נופלות. אני לא יודע אם המדינות יכולות להרשות את זה לעצמן, לדעתי גם זה בקושי. אני יודע דבר אחד בוודאות: אנחנו לא יכולים להרשות זאת לעצמנו, כי אנחנו מאותגרים כפי שאף מדינה אחרת לא מאותגרת. אין מדינה כזאת. דמוקרטיות שלא הבינו שהן צריכות להתאחד בעת צרה ומול צרה – שילמו על כך מחיר כבד מאוד, כי ההיסטוריה לא סובלנית כלפי אלה שמסרבים להפיק את לקחיה.

אני אתן דוגמה נוספת מאירופה, שמעטים מכירים אותה: בין ינואר 1930 לנובמבר 1933 התחלפו בצרפת 10 ממשלות. הן המשיכו להתבחבש, כשהיטלר, שעלה לשלטון בינואר 1933, הוסיף להתחמש. זה לא שינה, הן המשיכו בזה. בינתיים הוא התחמש והתחמש. אני לא עושה הקבלה בכל דבר ודבר, אבל במצב היסודי אני כן עושה הקבלה, משום שסביבנו היום אנחנו עומדים בפני אתגר ביטחוני ענק, שגדל והולך משבוע לשבוע ומתעצם בחודש-חודשיים האחרונים, ובמיוחד בשבועות האחרונים.

זה לא ספין, זו לא גחמה, זה לא “נתניהו מנסה להפחיד אותנו”. מי שיודע את הפרטים יודע עד כמה הדברים האלה נכונים. כל אחד שעיניו בראשו רואה שאיראן הולכת ומתחמשת, איראן הולכת ומתחזקת. התעוזה שלה, החוצפה שלה, הולכים וגוברים. היא תוקפת את נתיבי השייט הבינלאומי, היא תוקפת את חצי האי הערבי, היא תוקפת בכל מקום. היא שולחת שליחי טרור לכל מקום והיא גם תוקפת ישירות כלי טיס של ארה”ב, ועכשיו את שדות הנפט של סעודיה. והיא אומרת בצורה הכי ברורה, זה מה שהגנרלים שלהם אמרו, כולל לפני יומיים: ‘ישראל תיעלם. זו לא תאוריה, ישראל תיעלם’. הם מאמינים בזה, הם חותרים לזה, ואנחנו צריכים לקחת אותם במלוא הרצינות.

המציאות הזאת מחייבת אותנו להתעצם. היא מחייבת אותנו להתחמש, מחייבת אותנו להמציא בידינו, בידי הלוחמים שלנו והחיילים שלנו כלי הגנה וכלי התקפה בהיקף, בעוצמה ובאיכות שלא הייתה לנו עד עכשיו. זכרו ורשמו את דבריי. אני אומר לכם דברים מעומק השליחות שלי להבטיח את ביטחון ישראל ואת נצח ישראל. ואני יודע שהשליחות הזאת מדריכה רבים רבים מכם, אם לא את כולכם. הדבר הזה קורה מסביבנו ולדבר הזה יש השלכה מיידית.

אנחנו נצטרך עכשיו להוסיף הרבה מאוד משאבים לצורכי הביטחון שלנו – מיליארדים רבים ומיד. ואחר כך מיליארדים רבים כל שנה. כי המציאות השתנתה, והדבר הזה מחייב החלטות מאוד קשות, כי אין דרך להוסיף ולהוסיף, מבלי לקחת מאיזה שהוא מקום. ההחלטה לקחת היא החלטה קשה מאין כמוה, החלטה פוליטית קשה מאין כמוה, החלטה ברמה הלאומית הגבוהה ביותר, והדבר הזה מחייב כתפיים רחבות של הממשלה, גם כדי לעמוד מול האתגרים הביטחוניים והצבאיים שתיארתי, והם לא יהיו קלים, וצריך להכין את הציבור לקראת הבאות. ואת זה עושים כשכולם יודעים, כשכולם או רובם אחראים – רובנו אחראים.

שנית, צריך לקבל החלטות תקציביות שאנחנו לא הכרנו במשך עשרות רבות של שנים. אפשר ללכת אחורה הרבה מאוד שנים, אולי לאחרית מלחמת יום הכיפורים, כדי להבין מה נדרש מאיתנו. אמנם מצבנו לאין ערוך יותר טוב מבחינה כלכלית, אבל מה שנדרש מבחינת השותפות הפוליטית וההכרעה הפוליטית אלה דברים קשים ודומים בהיקפם.

ובכן, האתגרים ברורים וגם העם אמר את דברו בצורה ברורה, אבל לצערי המאמץ לאחדות עוד לא נשא פרי. בימים האחרונים השקעתי מאמצים רבים מאוד כדי שתקום ממשלה רחבה ויציבה. אני שב ואומר: ממשלה כזאת היא צו השעה.

שוחחתי היום עם אביגדור ליברמן. אני חייב להגיד: שיחה כנה, לא מתריסה. אמרתי לו מה שאני אומר גם לחבריי למחנה – שמוכרחים ללכת יחד, שמוכרחים להפסיק עם מדיניות הפסילות וההחרמות, הן של ציבורים והן של אנשים. כל מי שמקבל מדינה יהודית ודמוקרטית – מקובל עלינו.

מכובדי הנשיא, אני דבק בדעה שאין שום חלופה אחרת למתווה האחראי והנבון שהצעת לממשלת אחדות לאומית רחבה. אני מניח שהמבוגרים שבינינו זוכרים את שירו של אלביס פרסלי: It’s now – or never. טוב, אז אני מתקן את זה קצת – It’s now – or later. הדבר הטוב והנכון לעשות זה להגיע לפתרון הזה שאין בלתו ולהגיע אליו עכשיו. אבל אם לא נגיע אליו עכשיו, נגיע אליו אחר כך, אחרי שאני אחזיר את המנדט ואחרי שבני גנץ יחזיר את המנדט ונגיע ל-21 יום האחרונים. בסופו של דבר זה יקרה. בסופו של דבר נחזור לנקודה שבה אנו נמצאים כעת, לצורך כינון ממשלת אחדות לאומית רחבה בהליך מושכל ומוסכם.

בין כסה לעשור, לפני יום הכיפורים, מתחדדת בנו תחושת האחריות. ההחלטות שאנו מקבלים בימים אלה משפיעות על השנה כולה. אבל אני חושב שההחלטות שאנחנו נקבל בימים אלה ישפיעו על שנים רבות שעוד עומדות לפנינו. ולכן אני מקווה שכולם, חברי הכנסת, אני פונה אליכם, כולנו ננהג באחריות. הבה ננהג באחריות. הבה נכונן בהקדם ממשלה שתפעל לטובת כל אזרחי ישראל, ובעזרת השם הבה נעשה זאת מיד.

שנה טובה לכם, שנה טובה לכל עם ישראל ולכל אזרחי ישראל”.

יו”ר כחול לבן, ח”כ בני גנץ, הגיב לדבריו של נתניהו – ואמר: “שמעתי היטב את נאום ראש הממשלה שקורא לאחדות. הוא החסיר את הדבר היחידי שחסר בין אחדות אפשרית לבין המציאות – וזה הוא עצמו. אילו הוא מפנה את המקום, תוך שעה יש פה אחדות”.

בראיון לגלי צה”ל סיפר ראש הממשלה כי הציע ל’ישראל ביתנו’ להצטרף לממשלה החדשה כדי ש’כחול לבן’ תיכנס אחריה.

“הצעתי לליברמן להצטרף לממשלה כי הערכתי שכחול לבן תיכנס אחריו, אך הוא לא שעה לבקשתי”, אמר נתניהו. ”לא דיברתי עם בני גנץ על מי יהיה ראשון ברוטציה, אבל באופן טבעי היה מתאים שאמשיך בתפקיד”.