1.
נתחיל מהסוף.
בקרית אתא קיבלה ש”ס מאות קולות יותר, בהשוואה לבחירות שנערכו בתחילת חודש ניסן לכנסת ה-21. זינוק מ-1986 קולות ל-2572.
איך זה קרה, למרות התככים השוררים בתוככי הקהילה הספרדית בעיר? קשה להבין. לבחירות המקומיות, אגב, הצביעו הרבה פחות, וש”ס ירדה במספר המנדטים שלה עד למנדט בודד. אפילו יו”ר מפלגה אין שם.
לפני שבוע פרצו אלמונים אל תלמוד תורה ‘ברכת השם’ בעיר – ה’חיידר’ של קהילת האברכים הספרדית – עקרו את המזוזות, קרעו סידורים, והעלו אותם באש. דוברות ש”ס הרשמית סירבה להגיב. כך גם מנהל רשת החינוך של ש”ס, חיים ביטון. חברי הכנסת של ש”ס, שבקיאים פחות בנעשה בעיר המנומנמת, מיהרו להגיב ולהוקיע את הונדליזם הנורא. מבין הח”כים האשכנזים היה זה רק יענק’ל ליצמן שהגיב בחריפות.
בשיחה שקיימתי עם אחד ההורים, הוא אמר: “אנשים לא מבינים שאש המחלוקת אוכלת כל חלקה טובה. זה נכון שבריונים לא משלנו עשו את מעשה הנבלה, אבל למה זה הגיע לנו? כי פגענו בשני רבנים צדיקים, שלמעשה הושלכו מניהול התלמוד תורה – אחרי שעשו זאת שנתיים על הצד היותר טוב: הגאון רבי צבי גרינהויז, יהודי צדיק, תלמיד חכם ואיש חינוך משכמו ומעלה, והרב אלדד סבג מי שמנהל רוחנית את הקהילה הספרדית בעיר”.
גם המנהל, הרב שלום חמו, מי שניהל את הת”ת ביד רמה לשביעות רצון ההורים, הודח כמעט בין לילה למגינת לב ההורים – מה שהוביל לכאוס.
“זה לא בדיוק שהוא הודח”, מסביר אחד ההורים. “הוא בחר לעזוב אחרי שסילקו את ההנהלה הרוחנית. הוא יישר קו עם דעת תורה, וההורים ממש מעריכים את זה. חוץ מהורים בודדים, שתומכים בהסדרים החדשים במקום, רוב ההורים כואבים את סילוק ההנהלה הקודמת. הרב חמו הקים בעשר אצבעותיו את המקום, כיתת רגליים לרשום ילדים, הרישום הלך וגדל משנה לשנה והמקום נוהל ביד רמה ובהצלחה גדולה”.
ההורים סמכו עליו. כעת, מששב לביתו וכל המורים הקודמים נוטשים אף הם ובמקומם הגיעו חדשים, קשה להם מאד.
ההתלבטות שלהם הייתה לא פשוטה: מצד אחד, את בנותיהן (בית הספר ‘נוות יעקב’) הם שלחו, בנסיבות דומות, עד לרכסים הממוקמת מרחק נסיעה של כעשר דקות-רבע שעה, לצד תשלום של אלפי שקלים עבור הסעות מכיסם הפרטי של ההורים. (הסיבה: משכירי המבנה שיועד לבית הספר התחרטו ברגע האחרון, לאחר שמישהו איים עליהם בצעדים שיפגעו במוסד. יש חשדות מהו מקור האיומים, אבל אין מידע וודאי ולכן לא ניכנס לזה). מצד שני, האם לשלוח ילדים למקום שבו כפו עליהם הנהלה חדשה מבלי להתייעץ אתם?
תוך כדי שהם מתלבטים, התרחשה הזוועה בבניין התלמוד תורה “ונתנה לכולנו ‘בום’ בפרצוף. הבנו, שיש פה הקפדה של מי שנפגעו מהמהלכים”, כפי שמסביר גורם בעיר.
מספר הורים עמם שוחחנו טוענים: “כשזה קרה בבית ספר במעלה אדומים, ש”ס נכנסה לתמונה באופן רשמי, עמדה והעניקה גיבוי להפגנות של ההורים והילדים. בקרית אתא, משום מה, איש בש”ס לא מוכן להתערב”.
הם צודקים. שכן, גם פניות שלי להנהלת רשת החינוך של ש”ס נתקלו בחומת שתיקה. “וש”ס עדיין בקואליציה, עולם כמנהגו נוהג, למרות שאנחנו הורים ספרדים, שהצבענו לש”ס, שכנענו אנשים להצביע לש”ס. אנחנו כאובים ופגועים”.
2.
מי שהקים את התלמוד תורה היו ההורים עצמם, שהתארגנו וביצעו רישום מבית לבית. המנהל הפורש, הרב שלום חמו, השתתף איתם במאמצים העילאיים.
“התרוצצנו יומם ולילה, יחד עם הרב חמו והרב אלדד סבג, רב חשוב מחיפה המנהל את הקהילה הספרדית, לשכנע את האברכים לשלוח ילדים לת”ת”.
את החסות על הת”ת לקח עמי אילוז, תושב קריית אתא, המזוהה עם אריה דרעי מאז ומתמיד. “הוא גם השקיע פה המון כסף, כך שבש”ס מרגישים שהם מחויבים לו, ואם הוא החליט להדיח את ההנהלה הרוחנית, אין להם הרבה מה לעשות. אבל חייבים להדגיש שההורים הביאו לעמי את הרישום על מגש של כסף”.
אילוז מנהל את המועצה הדתית בקרית ים, ויש לו גם מוסדות בעכו. “הוא עשה המון דברים למען התנועה, יש לו קשר טוב עם ראש העיר יעקב פרץ, קשרים מצוינים עם חתנו של רבי דוד אבוחצירא – יוסף חיים פרץ, שאף הוא מתגורר בקרית אתא, וגם עם קודקודי ש”ס. הוא משפיע מאד ולכן, בתוספת העובדה שהוא זה שהשקיע כסף רב בתלמוד התורה, הוא יכל לפטר אנשים כפי הבנתו, מבלי שש”ס יביעו קול מחאה”.
גם אם ההורים לא אוהבים זאת.
מה גם, שכפי שכבר נכתב מעל במה זו בעבר, “גישת אנשי קרית אתא היא לפרגן, לא להילחם. לכן, להורים אין שום אומץ למלחמה, לאף אחד מהם באופן פרטני אין אומץ לעמוד בחזית”. גם כאשר הם משוחחים איתי, הם משביעים לשמור על חיסיון מלא.
כדי לנהל את הת”ת מינה אילוז את יוסי חזן, בנו של יו”ר המועצה הדתית שמעון חזן. “מדובר בהנהלה שמיישרת קו בכל עניין עם ראש העיר”.
כשאומרים ראש העיר, חשוב להדגיש שלא מדובר בראש עיר שפועל נגד הציבור החרדי, אבל הוא לא רווה נחת מהקמת ת”ת לבני אברכים בלבד. “יש לו חששות מפני הקצנה, מישהו הכניס לו לראש שהתלמוד תורה הספרדי וכן בית הספר לבנות הם קיצוניים מדי”, אומר אחד ההורים. “זה כל כך לא נכון, אחרי הכול, זו עדיין קרית אתא, וההקצנה לא תגיע אליה כל כך מהר. אבל ראש העיר מעדיף שכולם ילמדו בתלמוד תורה המרכזי וכן בבית יעקב הקיים, לשם הוא מזרים תקציבים בשפע רב.
“אנחנו עשינו הכל, אילוז הביא את המקום מראש העיר, הביא תקציבים דרך הרשת של ש”ס, למרות שאין סמל מוסד אבל מצאו דרך. הוא אומר שהוציא כ-400 אלף שקל, אבל צריך לזכור שהקהילה פתחה את זה! הקהילה פנתה אליו, לא יתכן לפטר את המנהלים בלי להתייעץ עם ההורים!
“היתה לנו תוכנית להעביר את התלמידים למיקום טוב. תכננו לתקצב לבד, עם תרומות. הייתה קבוצה קטנה של הורים שסירבו, אבל הרוב היו איתנו. אבל אז הגיעו איומים מכל מיני כיוונים, שנאבד את הפיקוח ואת הרישיונות וכו’. בקושי הצלחנו להעביר את הבנות לרכסים, וגם זה מכספנו שלנו”.
כעת ההורים מנסים להחזיר את הבנות לקריית אתא, מפעילים מסע שכנוע אצל רבני העיר במטרה להוביל את המשך לימודיהן במקום, ולא להיגרר כל בוקר עד לרכסים. הם גם מנסים למצוא פתרון כלכלי הולם להמשך הפעלת התלמוד תורה, תוך החזרת ההנהלה הרוחנית הקודמת.
פניה שלי לדוברת העירייה העלתה תשובה: “עיריית קרית אתא אינה אחראית על החינוך העצמאי אך מסייעת ככל שניתן כחלק מהשירות לתושב”.
מה שלא נכתב בתגובה, אבל אולי ניתן להבין ממנה, הוא שהעירייה מעדיפה שהתלמידים ילמדו במוסדות ה’רגילים’, אלו שהעירייה מעניקה להם בטובה תקציבים בשפע. מבחינת ראש העיר, עדיף לו לבנות קומה שלמה נוספת לתלמוד תורה הקיים, בהנהלת ר’ יוסי רוטנברג, ולא להעניק מבנה לתלמוד תורה “קיצוני יותר”, לטעמו לפחות.
“אין לנו טענות לראש העיר, הוא עשה עבורנו כמיטב יכולתו. הסכסוך הוא פנימי אצלנו, לא באשמתו”, מסבירים ההורים.
3.
כשהוקם התלמוד תורה, החליט ראש העיר יעקב פרץ להעניק מבנה, מה שלא עשה עבור התלמוד תורה הליטאי. האם הוא חייב להעניק מבנה? ממש לא. צריך לזכור ש’חוק נהרי’, המחייב ראשי ערים לתקצב 75% ממה שהם מתקצבים מוסדות ממלכתיים, אינו כולל גני ילדים וכן, אינו כולל מבנים. הוא כולל תחזוקה שוטפת בלבד.
הכרסום ב’חוק נהרי’ חל, אגב, בממשלת לפיד-בנט, ולכאורה במהלך הקדנציה האחרונה היו אמורות המפלגות החרדיות להחזיר את המצב לקדמותו. איפשהו זה התפספס בין הכיסאות, לא ברור באשמת מי. כך או כך, כיום ‘חוק נהרי’ פועל במתכונת מצומצמת מכפי שהיה מלכתחילה – וחבל שכך.
אם נסכם עד כאן, הרי שראשי העיריות אינם מחויבים לגני ילדים (תשאלו את רשת הגנים שנתקעה עם היעדר מבנים בקרית אתא, בפתח תקווה ועוד) וכן לא מחויבים להעניק מבנים למוסדות. מבנים קשורים לאחריות של משרד החינוך. ראשי הערים צריכים להניע את התהליך, וזה קורה רק אחרי שיש סמל מוסד – וזה מסובך.
וכך, בעוד האברכים הליטאים, שהקימו לפני כשנתיים תלמוד תורה נאנקים עד היום תחת כובד המשא של תשלום שכירות למבנה, הספרדים, כאמור, נהנו מפינוק יתר – בכל זאת בקדנציה הקודמת נהנו משלושה מנדטים של ש”ס במועצת העיר, לעומת נציג אחד (תותח, אבל אחד) של יהדות התורה – של מבנה על חשבון העירייה.
לשבחו של יעקב פרץ צריך לומר שהוא עושה כל שביכולתו כדי לפנק את המוסדות הוותיקים בעיר – קרי, בית יעקב לבנות ותלמוד תורה לבנים.
מה בקשר לחדשים? טוב, זה לא סוד שראשי ערים לא ממש מתלהבים שכל קבוצה ותת-קבוצה מקימים מוסד, מה גם שיש הטוענים שלפרץ יש חשש מהקצנת יתר של העיר (יעקב, אל תדאג, בקרית אתא לעולם לא תהיה הקצנת יתר -.ש.ר.) ומכך שמקימים לו מתחת לאף ‘חיידרים לבני אברכים’.
“אבל זכותם של הורים להחליט שהם רוצים מוסד חינוכי שבו לומדים ילדים שבבתיהם לא נכנס אינטרנט, ילדים שהוריהם מקפידים עליהם שלא יצפו בטלוויזיה, גם לא אצל שכנים וכך הלאה”, כפי שמסביר גורם חרדי בעיר.
אכן, זכותם. השאלה מהי המחויבות של העירייה, והאמת צריכה להיאמר – אין מחויבות.
הנה תגובת העירייה: “בקרית אתא פועלים בתי הספר תלמוד תורה ובית יעקב לציבור החרדי. מעבר לכך איננו מכירים בית ספר נוסף. ידוע לנו על עמותות המפעילות גני ילדים, אולם בניגוד לנטען לא ידועה לנו בקשה להזזת הגנים למיקומים אחרים”.
אחד ההורים מסביר: “התחושה היא שראש העיר חושד בנו שאנחנו נגדו, וזה כל כך שגוי. ההורים בעדו, היו מרוצים מעזרתו למוסדות, מעולם לא יצאו נגדו כמו השמועות שיש מי שטורח לפזר לכל עבר. להיפך. אנחנו רק משבחים אותו”.
ובינתיים, הקרבות נמשכים, אש המחלוקת בעיצומה, ומי יודע אם לא יד אלוקים הייתה בשריפה הנוראה במקום בו לומדים תורה תינוקות של בית רבן.