כתב ‘חדשות 13’ אלי לוי, שסיקר חלק מהקלפיות בישובים הערביים, סיפר בתוכניתו ‘זירה חופשית’ ברדיו חיפה איך הפך להיות אויב המגזר הערבי בגלל ציוץ אחד – וכיצד השתלחו בו עיתונאים בכירים.
וכך אמר:
כבר שנים שיש בשמאל ובתקשורת מי שדואגים לתדלק אתכם מידי יום בפייק ניוז, כאילו עיתונאים מצוינים כמו עמית סגל, שרון גל, קלמן ליבסקינד, ינון מגל ואחרים, עובדים בשירותו של בנימין נתניהו.
אבל מעולם לא סיפרו לכם על עיתונאים ומובילי דעת קהל שקופצים כמו זאבים נוטפי דם על עיתונאים שמדווחים אמת מהשטח. נושכים אותם כמו טרף קל, מסיתים נגדם ומשסעים בהם חמומי מוח, והכל רק כי המידע המדווח לא נוח לסדר היום שלהם, שכולל רק תקווה אחת – לראות את בנימין נתניהו בבית הכלא.
אז בשביל זה אני פה.
ומי אני? עיתונאי שטח שכבר 23 שנים מדווח מאירועי אמת בזמן אמת, בשמש, בגשם, תחת טילים או כדורים שורקים מעל הראש וגם מתוך הפגנות אלימות וזירות פיגועים. חיי בשטח: מטולה, עפולה, שתולה, חיפה, גינוסר, אום אל-פאחם, נהריה, נהריים, בית שאן, שפרעם. שטח.
ומי אני? עיתונאי שלא מסתיר את דעותיו החברתיות ולא חוסך ביקורת מהשלטון כשצריך, ולדוגמה משדר שוב ושוב עם מסכה על הפנים כאות הזדהות עם מיליון ומאתיים אלף תושבי המפרץ שחיים בענן דלק ואזור שנגוע בהרבה סרטן.
לא ימני, לא שמלאני – חברתי, חברתי, חברתי.
ביום שלישי הפכתי בעצמי לקורבן של אותם שונאי נתניהו.
חבורת עיתונאים ומובילי דעת קהל (חלקם צייצנים פופולריים) שהחליטו כי הדיווחים שלי ברשת 13 ובעמוד הטוויטר שלי על תורים בקלפיות ביישובי המגזר הערבי בשעות לא שגרתיות ועליה באחוז המצביעים בחברה הערבית משרתים את שנוא נפשם, בנימין נתניהו.
זה היה דיווח יבש. בלי פרשנות, נקי. דיווח שאומת גם מול הודעה רשמית לתקשורת של הרשימה המשותפת, שם הודו בעלייה במספר המצביעים אבל קבעו באותן שעות צוהריים כי מדובר בעליה “קלה”. אותי אגב כינו “התקשורת העברית”.
ואני? אני בשטח. רואה את התורים לקלפיות, מדווח על התעניינות גבוהה במגזר, מדווח על מבצעי גיוס של מצביעים ערבים-ישראלים מהגדה וירדן והבאתם לישראל, מדווח על מבצע דלת מדלת בנצרת.
ואז זה קרה – שונאי נתניהו עמדו מולי כמו כיתת יורים והחלו לירות על המקלדת, בלי הבחנה (חלקם אגב, מכירים אותי באופן אישי): “ליכודניק מסריח”, “ביביסט”, “שקרן”, “תועמלן”, ש”מקבל שוחד מחברי מרכז ליכוד”, “בגללך ביבי ינצח” ו”למה לתת לביבי רעיונות”.
וזו רק תמצית עדינה.
כל כתב שטח שמסקר את הבחירות בחברה ערבית כבר שני עשורים וחצי היה מבין מיד כבר בשעות הבוקר שמשהו קורה ביישובי המגזר וצופה כי זה יסתיים ב-13 מנדטים ועלייה משמעותית באחוזי ההצבעה של הערבים.
בשטח לא צריך לחכות למחשבים, אבל זה עוד כלום. אותם מובילי דעת קהל, חלקם עיתונאים, שסעו בי את חמומי המוח שהגיעו פיזית מחוץ לכפר מנדא, היישר לעמדת השידור שלי בכפר, שם איימו עליי, קיללו אותי, האשימו אותי כ”מקבל כסף מנתניהו”.
מכפר מנדא יצאתי בליווי של ניידת וכח משטרה.
ממטה הרשימה המשותפת בנצרת יצאתי בליווי חבריי לצוות, יובל ומור שהלכו איתי עד לרכב, נסעו איתי ולא זזו ממני עד שהגעתי הביתה.
כל זה כי דיווחתי אמת מהשטח, אמת שלא התאימה לשונאי נתניהו, חלקם אגב עיתונאים בכלי תקשורת כאלה שצריכים להיות אובייקטיביים ואחרים מובילי דעת קהל ברשתות החברתיות.
אז תודה למפקד תחנת משגב, סגן ניצב רן אופיר ושוטריו, תודה לבחור מהרשימה המשותפת שהגן עליי במטה (גם שם ספגתי קללות), ותודה לחברים מרדיו א-שמאס שחיזקו בזמן אמת.
אז בפעם הבאה ששוטפים לכם את המוח על ה”תקשורת הימנית המגויסת”, תזכרו כי בצד השני של המפה הפוליטית תקשורתית יש אנשים אלימים שבשם המקלדת החופשית מרשים לעצמם הכל והכל בשם שנאת נתניהו.
מקור: רדיו חיפה