עלייה של כ-10% בשיעור ההצבעה מהבחירות הקודמות; למעלה מ-90% מהדרוזים הצביעו למפלגות יהודיות; ומרצ איבדה שליש מכוחה בקרב הציבור הערבי – כך עולה מניתוח תוצאות ביניים (נכון לשעה 21:00, ולאחר ספירת כ-95% מהקולות) של הצבעת האזרחים הערבים בבחירות ב’
מסקירה מיוחדת שהכין אריק רודניצקי, חוקר החברה הערבית במכון הישראלי לדמוקרטיה, עולה כי היוזמות העממיות, לצד איחודה מחדש של הרשימה המשותפת, עשו את שלהן.
הציבור הערבי, למרות הביקורת על התנהלות הפוליטיקאים הערבים בחודשיים האחרונים, הניח את המחלוקות בצד והגיע לקלפי, מה שאפשר לרשימה המשותפת למעשה לשחזר את ההישג שלה מ-2015.
להלן הנתונים העיקריים:
• שיעור ההצבעה במגזר הערבי עלה ב-10%, ועומד על 59.1%, לעומת 49.2% באפריל האחרון.
• אחוז ההצבעה עלה בכל האזורים: בצפון הארץ, הצביעו 60.3% מהערבים (לעומת 52% בבחירות אפריל 2019); באזור המשולש, 60.7% (לעומת 50% בבחירות הקודמות); ובאזור ירושלים יצאו 52% לממש את זכותם (לעומת 41.5% בבחירות באפריל).
• בנגב, שם נרתמו למפעל הסעות לקלפי, אחוז ההצבעה עלה באופן דרמטי, עם 52% מהבדואים שהגיעו לקלפי, לעומת 37.5% באפריל האחרון.
• 81.3% מהקולות הערבים הלכו, כצפוי, לרשימה המשותפת, בעוד 17.6% הצביעו דווקא למפלגות היהודיות.
• 7.4% הצביעו לכחול לבן, 2.9% למחנה הדמוקרטי, 2% לעבודה, 1.9% לישראל ביתנו ו-1.3% לליכוד. גם ש”ס קיבלו 1.2% מקולות הערבים.
• נכון לעכשיו, הציבור הערבי הוא אשר העניק את המנדט הנוסף לכחול לבן, שבזכותו עקף את הליכוד.
• חשוב לציין שלמעלה מ-90% מהדרוזים נתנו את קולם למפלגות היהודיות – מחציתם למפלגת כחול לבן. שיעור לא מבוטל הצביע גם למפלגת העבודה, שבאופן כללי התחזקה במגזר הערבי בכלל, והדרוזי בפרט, ביחס לבחירות באפריל, ככל הנראה על חשבון מרצ, שאיבדה שליש מכוחה במגזר הערבי ביחס לבחירות האחרונות.