רגע אחרי שנחתתי בעיר מודיעין עילית, אחרי ששבתי משידור באולפן תאגיד ‘כאן’, נכנסתי אל הקלפי הממוקם סמוך לביתי.
כבר בכניסה פגשתי יהודים מודאגים. “בדיוק בקלפי שלך יש בעיות”, אמר לי אחד מהם.
מה קרה? תהיתי.
ובכן, מתברר שהמזכיר, יהודי שאינו חובש כיפה, “עושה בעיות”, כלשון הנוכחים.
“הוא מתעכב דקות ארוכות בהתבוננות בפרצופיהן של נשים המגיעות להצביע, דורש מהן להסיר משקפיים, להזיז את היד כדי ש’לא תסתיר לי לראות את הפנים’ ועוד ועוד פעולות שתכליתן לעכב את ההצבעה”.
נכנסתי לחדר, גם כדי להצביע, וגם כדי להשביע את סקרנותי.
מה קורה פה? תהיתי באוזני המזכיר. מתלוננים בחוץ על תורים ארוכים, בגלל עיכובים.
“וזה מעניין אותך כי…” – הוא לא מבין.
יען אני עיתונאית, השבתי לו. העיתונאית היחידה בעיר הזו, אבל הנה נפלתי לפה…
שלפתי את תעודת לע”מ. הוא הזיז את המבט. “אסור לי להסתכל בתעודות שאינן קשורות להצבעה”, אמר.
טוב, לא ממש שמעתי על איסור שכזה, אבל נניח לזה. “אני חייב לזהות כל מצביע ומצביעה, באופן כזה שלא יהיה לי שום ספק. ואם הם לבושים אחרת ממה שהצטלמו, זו בעיה”, הוא הסביר ברצינות תהומית.
תגיד, אתה רציני? – ניסיתי להבין. אתה מה-FBI ובוחן חשוד פוטנציאלי שהולך להפציץ שוב את ‘התאומים’? אפילו בכניסה לבניין הכנסת, ואתה יודע מה, גם לא בכניסה לבית ראש הממשלה, אין זיהוי חשדני מהסוג הזה שאתה נוקט בו.
“זכותי החוקית”, הוא אמר, מחפש את שמי בדפים המונחים לפניו על השולחן. “אהה, שרה רוטנברג… הנה מישהו עם שם כמו שלי…”
למזלי, תמונתי ופרצופי היו נראים לו זהים, והצבעתי עברה בצורה חלקה. אבל נשים שנכנסו אחרי, עברו את מסע ההשפלה. להוריד משקפיים, להזיז ידיים…
•
אז מה אמרו לו לפני שבא לפה? חשבתי לעצמי. שהוא מגיע לעיר העבריינים? יכול להיות שהוא שמע את ההסתה של ליברמן על אחוזי ההצבעה שלנו, הכוללים גם את המתים? כי הוא היה נראה כמו מישהו שהגיע טעון.
שלא תשאלו מי לא הגיע לשם. אנשי משטרה בניידות, נציגי ועדת הבחירות, עסקנים מקומיים שניסו לדבר על ליבו ולשכנע בטובות. וכן, היו גם כמה אזרחים שהתעצבנו.
“כמה נשים הלכו מפה, מיהרו הביתה אל הילדים”, אמר לי אחד מהם, רגע אחרי שצעק על המזכיר. “זו חוצפה”.
יכול להיות שמישהו לא רוצה שנצביע? שמישהו רוצה לעכב אותנו בהליך הדמוקרטי? לא, לא יכול להיות.
מה שכן יכול להיות זה, שמדורת ההסתה עברה בשבועות האחרונים לשיאים בלתי שפויים. שמי שלא יזכה במלאכת הקמת הממשלה הבאה, יצטרך לחשוב תחילה מה עושים כדי לאחות מחדש את חלקי העם השבור הזה.